גלגל המזל: חתונה בזכות מודעה על אוטובוס

בעוד שבועיים וחצי יצעדו יחד טל טובים ובר נחמיאס לחופה. יהיו שם 500 אורחים נרגשים, די.ג'יי ססגוני וריקודים מקפיצים אל תוך הלילה. אבל סיפור ההיכרות שהביא לחתונה השמחה הזאת רחוק מלהיות סטנדרטי. הוא כולל תעוזה, מקוריות והרבה קילוגרמים מהמצרך הכי נדיר שיש: מזל. כי עם יד על הלב, מתי לאחרונה שמעתם על רומן שנולד ממודעת פרסומת שהודבקה על אוטובוס?

"החברים שלי יודעים שאני משוגע", מחייך טל (31), מחנך בבית ספר יסודי בתל אביב ומנהל בית ספר לכדורגל לילדים. "אני באמת אדם בלתי צפוי, ותמיד עשיתי כל מיני דברים קיצוניים שקשורים לחיפוש אהבה".

לפני שנה הוא החליט "להשתגע סופית" וללכת על כל הקופה: הוא פרסם מודעה גדולה, עם תמונתו ומספר הטלפון הנייד שלו, שהודבקה בצד האחורי של ארבעה אוטובוסים בגוש דן. במודעה כתב: "את האוטובוס את יכולה לפספס, אותי לא! טל, בן 30, מחפש את השותפה לחיים, להשלים את החלק האחרון בפאזל של חיי". מתחת למספר הטלפון שלו, כתב: "המודעה בחסות אמא שלי, שמצפה כבר להיות סבתא'".

יותר מ־1,000 נשים נענו למודעה והתקשרו אל המפרסם הנועז ("אני לא מגזים, אני וחבר ספרנו אחת־אחת"), אבל רק מקץ 12 יום מהפרסום הגיעה האישה של חייו.

"זה קרה ממש בלילה שבו הרהרתי אם הטירוף הזה בכלל שווה, ואולי כדאי להפסיק אותו. היא שלחה לי אימוג'י של לב בווטסאפ, ב־1:30 בלילה, וכבשה אותי בִן רגע. עניתי לה בשני לבבות. מאז לא נפרדנו".

"זאת היתה דרך מאוד מיוחדת להכיר את האיש שלי", אומרת בר (23), סטייליסטית במקצועה, "אבל זכיתי. טל ענה לי מייד, ומאותו רגע לא יכולנו להפסיק לדבר. החיבור שלנו פשוט מושלם".

• • •

טל נולד וגדל בשכונת שעריה בפתח תקווה, שני בין שלושה בנים. בשכונה שלו מכירים כולם את החנות "טובים פירות וירקות" של אביו ציון (62) ואמו אורה (55).

במהלך לימודיו בתיכון הוא היה בזוגיות שנמשכה חמש שנים. "היתה לי חברה מהחטיבה ועד אמצע השירות הצבאי. למען האמת היינו צריכים לגמור את זה עוד קודם, אבל שנינו פחדנו לקחת את הצעד של הפרידה".

בצבא שירת ביחידת יהל"ם של ההנדסה הקרבית, ואחרי השחרור נסע עם חברים לטיול של כמה חודשים במרכז אמריקה. כשחזר, סייע בחנות המשפחתית. בשנת 2015 עבר לתחום החינוך, והיום הוא מחנך כיתה א' בבית הספר אלחריזי בתל אביב, ומנהל בית ספר לכדורגל לילדים בשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה.

"כל השנים העדפתי לעשות חיים", הוא מחייך. "לא הצלחתי לשמר קשרים מעבר לכמה ימים. אני לא אדם שגרתי, וככה גם בנושא הזה. יום אחד החלטתי לקנות חופשה זוגית לוורנה, שנה מראש. עשיתי את זה מתוך מחשבה ששנה זה מספיק זמן, ושבטח אמצא בינתיים בת זוג לנסוע איתה. כשהגיע תאריך הנסיעה עדיין לא היתה לי חברה, אז הזמנתי ידידה להצטרף אלי.

"דבר דומה עשיתי גם עם מופעים. הייתי קונה שני כרטיסים, חודשים מראש, למשל להופעה של עידן רייכל, ואם לא הייתי מוצא עד אז חברה - הייתי לוקח ברגע האחרון איזו ידידה".

באחת הפעמים הוא הזמין סוף שבוע זוגי במלון "בראשית" היוקרתי במצפה רמון שלושה חודשים מראש. "זה עלה לי 2,000 שקלים ללילה, אבל כשהגיע התאריך, שוב הייתי לבד. אז נתתי את הנופש כמתנה לחבר, לכבוד יום הנישואים שלו".

לפני שנה, כשהגיע לגיל 30, החליט שהגיע הזמן לשנות סטטוס. "המוח הקרימינלי שלי נכנס שוב לפעולה. באחד מימי הקורונה נסעתי בפתח תקווה מאחורי אוטובוס של 'אלקטרה אפיקים', וראיתי מאחור מודעה שמיועדת למי שרוצה לפרסם מודעה על האוטובוס. אמרתי לעצמי, יאללה, אני רוצה. צלצלתי לחברת הפרסום ואמרתי שאני מעוניין לפרסם על אוטובוס.

"המוקדנית שאלה: 'מה אתה רוצה לפרסם?'. עניתי: 'שאני מחפש זוגיות'.

"היא היתה בהלם. אמרה שלא נתקלה עד היום בבקשה כזאת, ושלא בטוח שזה בכלל אפשרי. היא ביקשה זמן לבדוק ולחזור אלי עם תשובה.

"מייד שאלתי אותה מה בדיוק הבעיה עם הבקשה שלי. אמרתי לה, 'אין לך מה לבדוק ולחזור אלי, כי אני עושה את זה'. אחרי דקה היא צלצלה ונתנה אור ירוק".

• • •

טל שיבץ במודעה תמונה שלו, שצילם חבר, ובו הוא נראה בקומה גבוהה של מלון בתל אביב, לבוש חולצה לבנה ופפיון, בידיו כוס יין ומאחוריו הים. לצד פניו המחייכות צורפו הטקסט שכתב ומספר הטלפון שלו.

המודעה עלתה לו 1,200 שקלים. טל ביקש שהיא תודבק על אוטובוסים שנוסעים בפתח תקווה והסביבה. "ב'אלקטרה אפיקים' כל כך התלהבו מהעניין, שהם הוסיפו על חשבונם עוד אוטובוס עם המודעה שלי", הוא צוחק. וכך, ב־1 ביולי 2020, בבוקר בהיר של קיץ, היא החלה להתנוסס מאחורי ארבעה אוטובוסים, שמגיעים לפתח תקווה, לתל אביב, לרעננה ולמקומות נוספים.

"הרבה אנשים צילמו את המודעה ופרסמו אותה בהתלהבות בכל מיני קבוצות ברשתות החברתיות ובפייסבוק. התגובות נחלקו לשניים: מצד אחד, החברים שלי, שמכירים אותי ויודעים שאני קצת קוקוריקו, ראו בזה עוד שיגעון שלי. מצד שני, אצל הורים של תלמידים שלי (באותה תקופה הוא היה מורה לחינוך גופני ולמולדת; ע"נ) זה יצר קצת דיסוננס לגבי תדמית המורה הרציני שהם מכירים. אבל בסופו של דבר קיבלתי מהם המון תמיכה, והיו תגובות טובות בבית הספר. אמרו לי, 'גאים בך', 'איזה אומץ יש לך'".

ואז התחילו הטלפונים.

"כבר בצהריים, ביום שהמודעה עלתה. באותו יום היו לי מאות שיחות נכנסות. היה יום שבו הטלפון שלי פשוט קרס מרוב הודעות וצלצולים. העניין רץ ברשתות החברתיות, ואחרי שבועיים גם הופעתי בתוכנית בוקר, כך שזה געש לגמרי, בכל מקום אפשרי: בווטסאפ, באינסטגרם, בפייסבוק, בשיחות, בהודעות בכל שעות היממה. חברים עזרו לי לסנן את הפניות, חילקנו גזרות מרוב הטירוף - אחד היה אחראי פייסבוק, אחד ווטסאפ, וכו'.

"זה היה באמת פסיכי. היו המון אימהות שצלצלו כדי לשדך לי את הבת שלהן. התקשרו נערות בנות 18. אמרתי שאני לא בעניין ואמרתי להן שאם הן רוצות אני יכול להעביר אותן לאחי, שהוא בן 21 (צוחק).

"היו גרושות בנות 40 עם ילדים, וגם להן סירבתי בנימוס. היו גם גברים שצלצלו, למרות שהמודעה פונה לנשים. אמרתי שאני מכבד, אבל לא בעניין. ילדים קטנים התקשרו והסתלבטו עלי, אם אני רוצה להכיר את סבתא שלהם בלי השיניים".

למרות הרעש וההמולה, המודעה לא הצליחה להביא אליו את האישה שהוא מחפש. "לא הצלחתי לפתח את זה כמו שרציתי, סוג של 'תפסת מרובה, לא תפסת'. עניתי להרבה שיחות, אבל לכולן אמרתי שכרגע אני מוצף בפניות, שהמצב יצא מפרופורציות, ושאשמח לדבר בעוד כמה ימים.
"רק עם שלוש נשים ממש הספקתי לדבר, וגם זה לא הבשיל לשום דבר. לא הגיעה מישהי שבאמת תפסה אותי. הרבה נשים פנו אלי כדי לשדך אותי לחברות שלהן.

"לא ידעתי כבר מה לעשות. לא תיארתי לעצמי שאגיע לטירוף מערכות כזה, ובאמת שלא הצלחתי להכיל את הכמויות הבלתי מסתיימות של הפניות. הרגשתי שזה יצא משליטה לגמרי והתחיל להימאס לי".

• • •

ב־12 ביולי 2020, בדיוק 12 ימים אחרי שמודעת האוטובוסים עלתה לראשונה, אירעה התפנית המיוחלת, ששינתה את חייו. זה קרה לו דווקא בלילה שבו כמעט החליט "לוותר לגמרי על כל השיגעון".

"שכבתי במיטה והרהרתי אם בכלל ייצא לי מזה משהו, ובשביל מה הייתי צריך את כל הבלאגן. חשבתי שאי אפשר להמשיך ככה, שהמטרה הטובה שראיתי לנגד עיניי כשפרסמתי את המודעה כבר הלכה לאיבוד. ודווקא אז, בטיימינג מופלא, זה קרה".

בר: "ראיתי את המודעה של טל על האוטובוס, אבל התעלמתי ממנה, למרות שחיפשתי באותו זמן זוגיות. אני תמיד מעדיפה לראות את האדם מולי, לשמוע את הקול שלו, לשוחח איתו. לא להתרשם ממודעה אילמת, מרשים ככל שיהיה מי שפרסם אותה.

"ואז טל הופיע בתוכנית הבוקר, ואנשים שיתפו את הסרטון שלו בפייסבוק. ראיתי אותו שם, שמעתי איך הוא מדבר, איך הוא מתנסח, וממש נדלקתי עליו. הוא תפס אותי חזק. החלטתי לשלוח לו אימוג'י של לב אדום לווטסאפ. זה קרה ב־1:30 בלילה, לא ידעתי אם הוא ער בשעה כזאת, ואם הוא יענה לי בכלל. אבל סימסתי. בתוך כמה שניות הוא החזיר לי שני לבבות".

טל: "לא ידעתי איך היא נראית, כי תמונת הפרופיל שלה בווטסאפ שלה היתה מהצד, והיה קשה להבחין. אבל אולי בגלל השקט והלילה, וההרהורים שלי, היא נפלה עלי בטיימינג טוב".
בר: "התחלנו להתכתב, וזה זרם לנו, עד 4:30 בבוקר. בסוף עצרנו רק כי היינו חייבים לישון קצת לפני העבודה".

אחרי ארבעה ימים של שיחות ממושכות, בווטסאפ ובטלפון, הם נפגשו לראשונה.

"קבענו לצהריים בבית קפה בתל אביב", מספרת בר. "היו לנו שלוש שעות של כיף אדיר, כימיה שחבל על הזמן. כשנפרדנו, קבענו להיפגש שוב. אחרי הפגישה נסעתי לחברה שלי בפתח תקווה, ולא עברו שעתיים עד שטל כתב לי שהוא רוצה שניפגש שוב באותו ערב".

"מה שקרה לי זה לא פחות מנס", הוא אומר. "הרבה שנים הייתי רווק. לא החזקתי שום קשר מעבר לכמה ימים, גם כי לא ממש רציתי להחזיק. אבל ברגע שפגשתי את בר, ידעתי שהיא האחת".

אחרי ארבעה ימים הם כבר נסעו לחדרה, לפגוש את הוריה של בר, מליה (54) וסמי (52). "הוריי היו חייבים לראות אותו, להבין עם מי הילדה הקטנה שלהם יוצאת וממי היא מתלהבת כל כך", בר מחייכת. "הפגישה היתה נהדרת. הם מאוד קלילים, אהבו את טל מהרגע הראשון. אז זהו, קיבלתי אישור".

• • •

המודעה של טל המשיכה להתפרסם במשך חודש, כפי שסוכם מראש, והטלפונים מנשים צעירות המשיכו לזרום, גם כשטל כבר היה עמוק בקשר עם בר. "נשים המשיכו להתקשר ולסמס לי, ופשוט הייתי מראה את זה לבר. לכולן עניתי שזה כבר לא רלוונטי, ובזה זה הסתיים. אחרי חודש הפניות הלכו ודעכו כמעט לגמרי".

אחרי חודש וחצי של קשר, קיבלו השניים הודעה שעליהם להיכנס לבידוד של שבועיים משום שבילו יחדיו בחנות בקניון בפתח תקווה, שבו שהתה חולת קורונה מאומתת. הם החליטו להיכנס לבידוד הזה יחד, בדירה השכורה של טל ליד בית הוריו.

בר: "במקום להעביר אליו מברשת שיניים, העברתי את כולי. היו לנו שבועיים שבהם היינו רק שנינו זה עם זו, 24 שעות ביממה. וזה רק חיזק מאוד את הקשר בינינו. הרגשנו שאנחנו צולחים את החוויה הזאת מצוין. למדנו הרבה אחד על השני, והבנו שזה פשוט זה".

טל: "לקחנו את זה בכיף. הרבה סדרות בנטפליקס, הרבה בישולים והרבה משחקי מחבואים בתוך הבית. יש לי גם גינה צמודה לדירה, כך שלא היינו סגורים כל הזמן רק בין הקירות בבית. למדנו להכיר בצורה הכי אמיתית שיש, ויצאנו עם תובנה מהשבועיים האלו: שאנחנו הולכים לגור יחד".

בר: "כשהכרתי את טל, כבר הייתי בשלה נפשית לנישואים. יש בו משהו שמאוד חשוב לי: הוא בשל ובוגר, כמוני. תמיד ידעתי מה המטרות שלי בחיים, והיה ברור לי שאני לא מחפשת חבר ילדותי. חיפשתי מישהו שכבר התבשל בחיים, ועם טל הרגשתי שמצאתי. איתו אני מאושרת".

שבועיים אחרי שיצאו מהבידוד, עזבה בר את בית הוריה בחדרה ועברה לגור עם טל בפתח תקווה. "לשנינו לא היה ספק בקשר שלנו, ולי זה היה סידור הרבה יותר נוח, כי העבודה שלי כסטייליסטית היא לרוב באזור המרכז. אני מכינה נשים לימי צילום, לאירועים או לכתבות בתקשורת. זה כולל את כל הלבוש, שרשראות, טבעות, נעליים, משקפיים, שיער, איפור, הכל. אני מאוד אוהבת את זה".

• • •

לפני שלושה חודשים, בשעת ערב מאוחרת בביתם, הפתיע טל את בר. הוא כרע ברך, שלף טבעת ושאל: "התינשאי לי?"

"זה היה רגע מרגש והכי פשוט וכיפי, ממש כמו טל עצמו", היא שוב מחייכת. "הוא עשה את זה בדרך שלו, בלי פוזות, אמיתי ומלא אהבה. ברור שהסכמתי מייד, ואז התחבקנו והתנשקנו באושר".
באפריל הם החליטו על חתונה באולם אירועים בראשון לציון. עכשיו הם עוברים על רשימות המוזמנים, סוגרים קצוות אחרונים מול הספקים, יושבים עם מנהל האירוע ומתכננים את השירים עם הדי.ג'יי.

חשבתם על תוכנית חלופית, למקרה של הגבלות קורונה?

טל: "אנחנו רגועים. מה שצריך לקרות, יקרה. תמיד אפשר להתחתן גם בבית, בחצר. הכל בסדר".
טל אומר שהוא מרגיש כמו בתוך חלום. "כן, זה לא לגמרי נורמלי, אבל ככה נראו תמיד החיים שלי, והמודעה על האוטובוס המשיכה את המגמה. כל הסביבה שלי חשבה שאני משוגע, והאמת היא שגם אני חשבתי בשלב מסוים שאולי התעלול קצת עבר את הגבול. אבל במבחן המציאות, הצלחתי. זכיתי באהבת חיי. עכשיו אני באמת יכול להגיד שזה היה הכי שווה בעולם".

הם מביטים זה בזו באהבה גלויה ולא מפסיקים לצחוק. "יש לנו דריכות לקראת החתונה, ויש עוד מה לעשות עד אז", אומרת בר. "אבל הכל יהיה בסדר. אני סומכת עלינו, ואני בעיקר יודעת שהחתונה תסכם את השנה הנפלאה שלנו יחד. לילדים שייוולדו לנו אנחנו נספר שאבא ואמא הכירו דרך אוטובוס". 

erannavon9@gmail.com