"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שמעו סיפור

הנוער האובד: האזינו לפודקאסט על העלייה המדאיגה בדיכאונות, בצריכת סמים ובשיח על אובדנות בקרב בני נוער

הקורונה הותירה דור של בני נוער, לעיתים רק בני 12, שלא התאוששו עדיין מהמכה שספגו בימי הסגרים, ומדווחים על תחושות בלבול וחוסר אונים, שבחופש הגדול עלולות לצוף מחדש • הנתונים המדאיגים מצביעים על עלייה של עשרות אחוזים במספר הצעירים שפונים לטיפול נפשי ולתרופות נוגדות חרדה • "חשוב לנסות להבין מה עובר על הילד מבחינה רגשית", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל בשיחה עם כתבת מוסף "שישבת" בת-חן אפשטיין אליאס • "הרי הוא הגיע לפגיעה עצמית כי משהו קרה לו. כהורה, אתה רץ מייד למצוא את הפתרון, אבל דווקא כאן צריך לשבת ולהקשיב, גם אם זה אורך הרבה זמן, בלי לשאול 'למה עשית?'"

,עודכן
0השמעה
נתונים מדאיגים. נוער בסיכון (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

חלפו שנתיים מאז הסתיים משבר הקורונה לכאורה, אבל תמר (שם בדוי), בת 17, לא מצליחה לאסוף את עצמה. למסגרת לימודית היא עדיין לא הולכת. במקום זה היא מבלה עם "אנשים שמבוגרים ממני בעשור" ולא בוחלת, לדבריה, בצריכת סמים קלים.

תמר, שהתראיינה לכתבה נרחבתהעוסקת במשבר המדאיג אותו חווים בני נוער רבים בשנתיים האחרונות ופורסמה בסוף השבוע האחרון במוסף "שישבת", ניסתה לדבריה לפגוע בעצמה "לא מעט פעמים".

לאחרונה, כך היא אומרת, מצאה דרך שנויה במחלוקת להתמודד עם כאביה הנפשיים, והיא נוטה לקיים יחסי מין מרובים, לעיתים עם פרטנרים מזדמנים, במה שהיא מתארת "הדרך שלי להיות בקשר עם אנשים אחרים. אבל זה תמיד משהו קצר, לא קשר קרוב באמת".

אנחנו רואים אותם כיום מכל עבר: נערים ונערות שסובלים מהתפרצויות זעם, מדיכאונות ומחרדות חברתיות. עוד ועוד צעירים, שגילם יורד לעיתים עד ל־12, אשר משתפים זה את זה - וגם את אנשי המקצוע - במחשבות אובדניות, צורכים תרופות הרגעה לפי מרשם ומדווחים על קשיים חברתיים ורגשיים שתפסו תאוצה במהלך סגרי הקורונה. כעת, עם היציאה לחופש הגדול, הגבולות שוב הופכים מטושטשים, והנוער עלול להידרדר אף יותר.

לדברי ד"ר אילן טל, מנהל מרכז טל לתמיכה רגשית ונפשית בתל אביב, העובד כבר שנים עם בני נוער ומבוגרים, רק בשנים האחרונות ניכרת עלייה במורכבות המקרים שעימם הצעירים מגיעים לטיפול. בשיחה מרתקת עם כתבת מוסף "שישבת", בת-חן אפשטיין אליאס, הוא מסביר כי "העלייה נוגעת לכל הדברים שלכאורה באים כניסיון להרגיע את הרגש".

ד"ר אילן טל. "לעיתים עלולה להיווצר חקיינות גם בפגיעות עצמיות",צילום: אפרת אשל

"אובדנות הפכה להיות שפה שבאמצעותה מתארים קשיים", מוסיף ד"ר טל, "ואם בעבר ראינו את זה בגילים מבוגרים יותר - היום גם ילדים בני 12 מתארים לצערנו תחושות אובדניות. גם פגיעות עצמיות, דוגמת חיתוכים בגוף ושריטות, שימוש בסמים ובאלכוהול, או אפילו אכילה אובססיבית, הפכו שכיחים מאוד, כי נראה שלבני הנוער יש פחות יכולת לווסת את מה שהם מרגישים".

"שמעו סיפור" - פודקאסט המוספים של ישראל היום. שיחות על מה שקורה מאחורי הקלעים של העבודה על הכתבות, מה שפורסם ומה שלא ובעיקר מה שמעבר לטקסט.

לקריאת הכתבה המלאה על המצב המדאיג בקרב בני הנוער בישראל -הקליקו כאן.

לכל הפודקאסטים מבית ישראל היום -הקליקו כאן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר