מעקב "שישבת": "הקליק נוצר בזכות הכתבה"

יוסף קויתי בן ה־95 ישב בסוף יולי בביתו שברמת גן וקרא את מוסף "שישבת". כתבת השער על ארגון "הבונים החופשיים" משכה את תשומת ליבו במיוחד. אין פלא, גם הוא בונה חופשי גאה כבר 51 שנה, והנושא מאוד קרוב לליבו.

בעוד הוא קורא ומציץ בתמונות המרשימות, קויתי נתקל בשמו של אליה בן־כנען. השם הלא מאוד שגרתי נראה לו מוכר. יכול להיות שהוא הנכד של רנה, בת דודתו? חשב.

קויתי ביקש מבתו רונית שתסייע לו להשיג בטלפון את יוסף בן־כנען, בנה של רנה, שאיתו לא החליף מילה כבר תקופה ארוכה.

•"ברגע שאין אגו, דת ופוליטיקה, אתה חי בעולם מושלם": הצצה נדירה לארגון "הבונים החופשיים"

בן־כנען אישר בשיחת הטלפון שאליה הוא אכן בנו, אבל שלא היה לו מושג שהוא משתייך לארגון החשאי, שחשף את פניו לראשונה במוסף של "ישראל היום". הוא הציע לקויתי הקשיש לנהל שיחת טלפון עם אליה, ולבדוק את העניין בעצמו.

קויתי, כאמור, הוא כבר לא איש צעיר. הוא נולד בבצרה שבעיראק ב־20 באוקטובר 1927, ועלה לישראל 33 שנה מאוחר יותר. אביו, יעקב, רוקח במקצועו, היה בונה חופשי בעצמו, שאף הקים את לשכת הבונים באשקלון, אבל בצעירותו יוסף לא חשב להיות דור ממשיך בארגון.

רק בתחילת שנות ה־70, כשעבד כמנהלן במשרד הפנים בחיפה, יוסף פגש חבר ילדות מעיראק, עו"ד שעבד איתו באותו בניין. הפרקליט סיפר ליוסף שהוא משמש נשיא לשכת הבונים החופשיים בחיפה, והציע לו להצטרף. באוקטובר 1971, כשהוא בן 44, קויתי הפך לבונה חופשי מהשורה.

"בשבילי, הבונים החופשיים זו תורת מוסר מיוחדת, שמסמלת יותר מכל אחווה", יוסף הסביר מה מושך אותו בחברות. "אני מרגיש שם שייכות".

• • •

יוסף נישא לכרמלה, ונולדו להם שלושה ילדים: בני, רונית וסא"ל אייל קויתי, שנפל במהלך שירות מילואים בינואר 2007, בגיל 35.

יוסף, מזרחן בהשכלתו, הלך והתקדם במשרד הפנים. הוא הפך לקצין מחוז חיפה לענייני מיעוטים וזכה להיות יקיר אום אל־פחם, אחרי שב־1985, כששר הפנים ומנכ"ל המשרד החרימו את ראש המועצה האשם מחאמיד בעקבות ביקורת קשה שהפנה כלפי הממשלה, הוא זה שנשלח לוואדי ערה כדי להכריז על אום אל־פחם כיישוב הערבי הראשון שקיבל מעמד של עיר מאז קום המדינה.

יוסף לא עזב את פעילותו בלשכת הבונים החופשיים גם כשהלך והזדקן. הוא המשיך להגיע למפגשים ברמת גן כמעט בקביעות, עד שאשתו נפטרה לפני ערב פסח 2020, בשיא מגיפת הקורונה.

• • •

אליה לא שוכח את אותה שיחת טלפון מפתיעה שקיבל מקרוב משפחה שכלל לא הכיר. "יוסף התקשר בלי שום הכנה מוקדמת", סיפר. "בהתחלה קצת חששתי שמסתלבטים עלי, כי הוא דיבר במבטא עיראקי כבד, אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר בשיחה רצינית, ולא באיזה סבא מבוגר שסתם רוצה לעדכן אותי 'אני בן דוד של סבתא שלך'. יוסף התחיל בכך שהציג את עצמו כבונה חופשי, וסיפר שגם אביו היה כזה. אמרתי לו שאנחנו חייבים להיפגש.

"היתה לנו פגישה מרתקת שנמשכה יותר משעתיים. הוא דיבר, ואני בעיקר הקשבתי. זו היתה שיחה שכללה הרבה פרטים, כי למרות גילו יוסף חד וצלול. הוא סיפר לי על טקס הקידושין (ההצטרפות) שלו לארגון בהתרגשות, כמו ילד שזה קרה לו אתמול - ואנחנו מדברים על אירוע שהתרחש לפני יותר מ־50 שנה".

רונית, בתו של יוסף, מספרת על אותו מפגש מרתק: "אבי התרגש, כי לא פעם הוא שאל 'איפה הדור הצעיר של הבונים?', ושמח לשמוע שיש כאלה, ועוד אחד ממשפחתו. אני חייבת לציין שגם היום הבונים החופשיים נמצאים בקשר רציף עם אבי, לא שוכחים אותו. הם באו לציין איתו 50 שנות חברות בארגון, הם מתקשרים על בסיס קבוע, לוקחים אותו לבית קפה ליד הבית. כל הזמן מלווים, וזה בעיניי דבר מדהים".

מאז שהצטרף לפני חמש שנים לבונים החופשיים אליה בן ה־37 הוא חבר נלהב, ומשמש בין היתר דובר הארגון. לפרנסתו הוא עובד כיועץ אסטרטגי, והוא בעל עסק לפרסום ולהפקות וידאו ברמת גן. מדובר בדור אחר מקויתי, סגנון שונה לחלוטין, אבל יש בין השניים מכנה משותף שמי שלא משתייך למעגל יתקשה להבינו.

"הקליק בינינו נוצר רק בשל אותה כתבה", אליה מודה. "הקשר המשפחתי הוא רחוק, אף פעם לא נפגשנו, אבל כבונים חופשיים אנחנו מרגישים קרובים. כעת, כל סוף שבוע אני שולח לו ברכת שבת שלום, איחולי שנה טובה לראש השנה, ושואל איך הוא מרגיש. ואילו הוא, מצידו, קורא לי 'אחי'".

"אח" - כך בונה חופשי נוהג לקרוא לחברו לארגון, ולא משנה באיזה גיל מדובר או מה הקרבה בין השניים. או כמו שיוסף מספר: "גם לאבא שלי, שהיה בונה חופשי, קראתי 'אחי'".

shishabat@israelhayom.co.il