"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לומר "לא" - ולהישאר בחיים

לביקורו של ביידן בישראל, שעליו הודיע הבית הלבן השבוע, משמעות מדינית גדולה • רה"מ בנט, בניגוד לקודמיו, יארח נשיא אמריקני כשהוא מצהיר בפה מלא על התנגדותו למדינה פלשתינית

,עודכן
0השמעה
ביידן ובנט בבית הלבן (ארכיון), צילום: אבי אוחיון, לע"מ

הנשיא ג'ו ביידן הגיב ספונטנית. בשיחת הטלפון בת חצי השעה שקיימו הוא ונפתלי בנט ביום ראשון, נענה הנשיא האמריקני בו במקום להזמנת ראש הממשלה לבקר בישראל. בהמשך, טרח הבית הלבן לפרסם הודעה רשמית שלפיה הביקור יתקיים עוד במהלך שנת 2022.

ההודעה על המסע לישראל התקבלה בהפתעה בקרב חלק מהיועצים בבית הלבן, ועל כן ההערכה היא שביידן יבקר כאן רק בעוד חודשים רבים. הנכונות וההתלהבות של ביידן, שממעט מאוד לצאת מגבולות ארה"ב, לבוא לישראל, אומרות הרבה.

ראשית, הוא אכן אוהב את המדינה היהודית. שנית, ביידן וממשלו רוצים מאוד בהמשך קיומה של הממשלה הנוכחית, ומאוד לא רוצים שנתניהו יחזור. שלישית, מצבו של הנשיא בסקרים גרוע. ביקור בישראל, שעדיין נהנית מקונצנזוס של אהדה, יכול לתת לו כמה נקודות לפני "בחירות האמצע" לקונגרס, שיתקיימו בסתיו. גם אצל היהודים והממסד היהודי, שמצביעים ברובם לדמוקרטים, קפיצה לארץ הקודש לא תזיק.

אך יש מרכיב נוסף, חשוב מאוד, שראוי לשים אליו לב. כאשר יבוא ביידן אלינו תהיה זו הפעם הראשונה זה 25 שנה, שנשיא אמריקני מבקר בישראל בשעה שראש ממשלתה מצהיר בגלוי כי הוא מתנגד להקמת מדינה פלשתינית. עד לפני שנים ספורות תרחיש כזה נראה דמיוני.

ראש הממשלה האחרון שהחזיק פומבית בעמדה זו - בניגוד למורשת שמנסים לייחס לו - היה יצחק רבין. אפילו בשיאם של הסכמי אוסלו, שבועות ספורים לפני שנרצח, רבין הדגיש כי הוא מסכים לכינון "ישות שהיא פחות ממדינה".

המלך חוסיין, ביל קלינטון ויצחק רבין // צילום: משה שי // המלך חוסיין, ביל קלינטון ויצחק רבין,
רבין, קלינטון ועראפת בחתימת הסכם אוסלו,צילום: רויטרס

כל מי שבאו אחריו - נתניהו, ברק, שרון, אולמרט ושוב נתניהו - השתמשו במונח "מדינה" שלה, לדעתם, זכאים הערבים תושבי יהודה, שומרון ועזה. בנט הוא הראשון זה שנות דור שמצהיר בתוך החדרים ומחוצה להם, כי הוא מתנגד למדינה פלשתינית. והוא לא מתקפל בעניין זה, אף שביידן השמיע דברים ברורים בעד והבהיר כי הוא חלוק עליו.

זוהי אבן דרך חשובה, המעידה שאפשר להגיד "לא" למדינה פלשתינית ולהישאר בחיים. או בניסוח אחר, כאשר מגיעים הדברים לקיומה ולביטחונה של ישראל, לא חייבים לשחק משחקי העמדת פנים - זו היתה הטקטיקה של נתניהו - אלא אפשר לומר את האמת הפשוטה. ארץ ישראל לעם ישראל, ורק לו.

ההסכם - והריכוך

לביידן צפויה להיות סיבה נוספת, משמעותית מאוד, לבקר בישראל בעוד כמה חודשים - איראן. עד לפני חודשיים-שלושה, הנחת העבודה היתה שאיראן וארה"ב לא יגיעו להסכם גרעין חדש. בשבועות האחרונים, עולה בבורסת ההימורים ההסכם המחודש.

אינדיקציות שונות מובילות למסקנה הזו. למשל, הצעד המדהים למדי של הסרת העיצומים האמריקניים על מרכיבים בתוכנית הגרעין האזרחית של איראן. או ההתפטרות של שלושה מחברי צוות המשא ומתן של ארה"ב לשיחות, ובהם ריצ'ארד נפיו, סגן ראש המשלחת האמריקנית ומי שבתקופת אובאמה החזיק את התיק האיראני במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן. על פי דיווחים בתקשורת האמריקנית, השלושה לא הסכימו עם המדיניות של רוברט מאלי, שידוע בגישתו הרכה מאוד כלפי איראן, ומנהל את השיחות מטעמו של ביידן.

משתתפי שיחות הגרעין בווינה,צילום: רויטרס

ההתפטרות היא מהלך רועם, אלא שנפיו צפוי לקבל תפקיד אחר בממשל, ולכן הוא לא מספר מדוע עזב. ברור, עם זאת, שלא היה נוטש בשיא המערכה, לו חשב שהכל בסדר.

גם סימנים אלה וגם הצהרות איראניות, רוסיות, אירופיות ואפילו אמריקניות, מתחברים למגמה המאותתת כי הסיכויים להסכם גדלים. ברקע להם, מנקודת מבט אמריקנית, כבר לא נמצא רק האתגר הסיני, שעמד בראש סדר העדיפויות של ארה"ב והיה התירוץ של ביידן להתרכך מול האייתוללות. עכשיו זוהי "הפלישה הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה", כפי שתיאר ביידן את המלחמה הממשמשת ובאה מצד רוסיה, נגד אוקראינה.

כמעט כל הקשב האמריקני בענייני חוץ וביטחון מופנה לגבול הרוסי־אוקראיני. בתנאים האלה, לביידן יש מבחינתו עוד סיבה לסגור כבר, כך או אחרת, את התיק האיראני, ולהתקדם הלאה.

ישראל ללא ספק תתנגד להסכם. היא למעשה כבר מציפה את האמריקנים בחומרים על המרכיבים השגויים במתווי ההסכם הנידונים. בנט הקדיש לכך חלק נכבד מהשיחה עם ביידן ואמר לנשיא דברים ברורים. זו גם אחת ממטרות נסיעת ראש המועצה לביטחון לאומי, איל חולתא, השבוע לוושינגטון. אגב, גם בנט וגם יאיר לפיד משוכנעים שישראל משפיעה באופן ממשי על עמדות הממשל במשא ומתן מול איראן - טענה שלא כל כך מתיישבת עם הקו המרוכך של האמריקנים בווינה.

הראיה - לרה"מ בנט אין ספק שנזקי ההסכם, בכל המתכונות המונחות על השולחן, יהיו גדולים מיתרונותיו. לכן, הוא מנסה להשפיע על הקו האמריקני אך באותה נשימה שולל אותו לחלוטין.

אבל בחזרה לביקור האפשרי. בהנחה שיהיה הסכם - ביידן ירצה להראות גם לישראלים וגם לבעלות הברית האחרות של ארה"ב באזור כי הוא עדיין מחויב לביטחונן. זו צפויה להיות סיבה משמעותית נוספת לביקור העתידי.

ביידן מוצא עצמו במגננה גם מול הסינים וגם מול הרוסים, דווקא משום שמלכתחילה הפגין חולשה מול איראן ואחר כך ברח מאפגניסטן. לו היה נוקט מדיניות "בעל הבית השתגע" כמו טראמפ, כל הדיקטטורות הללו היו נזהרות בכבודו.

אך ביידן אינו טראמפ, והרבה אמריקנים בהחלט מתרפקים על מדיניות הנשיא הקודם. הרבה, אבל לא מספיק. על פי הסקרים, טראמפ מפגר בעקביות אחרי הנשיא הנוכחי ומעורר אנטגוניזם ברמה כה גבוהה שנראה כי אין לו סיכוי לשוב לבית הלבן.

הידיד הבא של ישראל?

מאידך, בשמי המפלגה הרפובליקנית מתחיל לזהור כוכבו של חבר הקונגרס לשעבר, רון דה־סנטיס, כיום מושל פלורידה. דה־סנטיס עדיין אינו דמות לאומית בארה"ב ובסקרים הארציים עדיין מפגר בהרבה אחרי ביידן. אבל, במדינתו פלורידה, שנחשבת לנייר לקמוס של כלל הציבור האמריקני, הוא גובר על ביידן בהליכה. ומה שחשוב יותר, לדעת רבים, לדה־סנטיס יש את "זה", כלומר את התכונות וההתנהלות ההולמות נשיא פוטנציאלי.

הנשיא לשעבר טראמפ, שמכל מדינות ארה"ב החליט לעקור מניו יורק דווקא לפלורידה, כבר החל לחבוט במי שעשוי להיות יריבו מבית. טראמפ חושש שדה־סנטיס יזכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית בבחירות 2024.

החשש מוצדק. דה־סנטיס הוא פוליטיקאי חכם מאוד וימני מאוד. כמו טראמפ הוא מעז ללכת נגד הזרם אך עושה זאת באופן מתורבת. הוא גם אוהב ישראל שאין כמותו. הדמוקרטים סימנו אותו וכבר שנים מנסים להפיל אותו במלכודות שונות, ללא הצלחה.

דה־סנטיס עוד לא הכריז כי יתמודד לנשיאות, אבל מקפיד לא לפסול את האפשרות. נכון לעכשיו הוא נערך להתמודד על כהונה שנייה כמושל פלורידה, בבחירות שיהיו בנובמבר 2022. אם ינצח, ואם ב־2024 באמת יהפוך לנשיא ארה"ב, לאיראן מצפים ימים קשים מאוד ולישראל תקופת פריחה. דה־סנטיס עצמו, אגב, אינו תומך גדול של מדינה פלשתינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריאל כהנא

כתב מדיני

פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).

כדאילהכיר