הברזה מהזהות הישראלית

השבוע התפוצצה פרשייה קריטית לחיים שלנו בארץ הזאת. עזבו אתכם מ־NSO, הכותרות הראשיות מהמהדורות הן אולי נגזרת של מה שמידרדר בתחום - לכאורה - אחר לחלוטין. גם אם אין לכם ילדים, ואתם רק חלק מרקמת חיים אנושית שלא מעוניינת לתקשר עם הזולת באמצעות הטמנת רוגלה, הדאגה האמיתית ראוי שתיסוב על מה שמכונה בקוד הסתום "רפורמת מדעי הרוח".

למשרד החינוך היתה שיטה: קודם יח"צ - אחר כך תוכן. קודם כותרת - ואת הפרטים נמסור אחרי הפרסומות. המעט שנמסר הוא שבחינות הבגרות החיצוניות במדעי הרוח תבוטלנה (אני מרשה לעצמי לכתוב תבוטלנה, בעוד עשור אף אחד לא יבין מה זאת ההטיה הזאת) ותמורתן יקבלו תלמידי י"א "הערכה פנימית" ויכתבו בכיתה י"ב עבודה סמינריונית בינתחומית. ומה אלה מדעי הרוח? ספרות, תנ"ך, אזרחות, היסטוריה. כל תלמיד יבחר שני מקצועות בלבד. נו, מי צריך את כולם, בואו, זה לא מכניס כסף המקצועות הבזויים האלה.

החלטה כזאת מעבירה מסר: מדובר בתחומים לא חשובים. עובדה שמתמטיקה ואנגלית לא עוברים לשיטה המגוחכת הזאת, שבה אפשר להתחנף למורה ולקבל ציון טוב שלא על בסיס ידע.

ה"רפורמה" הפופוליסטית עשויה למצוא חן בעיני תלמידים עצלנים ובעיני הורים שאין להם כוח לריב עם הילדים שלהם כדי שילמדו, או לחלופין בעיני הורים הסבורים שעם תואר במדעי הרוח לא קונים במכולת. הם צודקים כמובן, אף אחד לא רוצה שהבת שלו תהיה מורה לספרות. גם לא עובדת סוציאלית. נדמה לי שגם מרצה בפקולטה להיסטוריה זה לא שלאגר בהתחשב בכך שאת למעשה מכשירה מורים להיסטוריה; כי מי רוצה ללמד על השואה או על המהפכה הצרפתית תלמידים שיעתיקו אחד מהשני עבודות סמינריוניות? אולי אפשר לפתוח עסק שמוכר עבודות סמינריוניות, זה יכול לתפוס טוב. הבעיה היא שמתישהו התלמיד שהלך למגמת סייבר, יתפוס את התלמיד שפתח עסק לסחר בעבודות סמינריוניות. לא משתלם.

ומדוע בוחרת שרת החינוך לאמץ את התפיסה המיושנת שלפיה זה או מקצועות ריאליים או מקצועות הומניים? העולם התקדם, אפשר להיות גם וגם. הייטקיסטים שלא מחוברים למורשת שלהם, אין להם השכלה כללית ולא יודעים לכתוב מכתב אהבה - גם איתם לא נעים ללכת למכולת. אז מהיכן הרצון לצמצם מלכתחילה את המוח של הדור הבא? אנחנו הרי מתלוננים שהם כל היום מול המסך.

24 חודשים מול הזום, וזה מה שיש לאשת הקורונה לחדש לנו? המסקנה המתבקשת היתה לקרוא יותר ספרים כי כמה אפשר לצרוך מסך; לכנס את התלמידים לסדנאות כתיבה יוצרת כדי להתחבר לרגשות ולפתח את עולמם הפנימי והשפתי; גם נתוני בריחת המוחות אמורים להדליק נורה אדומה ביחס לתחושת השייכות הישראלית - אפשר להשקיע בלימוד היסטוריה ותנ"ך כי מה לעשות, בלי חיזוק הזהות היהודית באמת עדיף להצמיח סטארטאפים במקום שבו משקים אותם יותר טוב. אי אפשר לכונן אומה שבניה גדלים רק לאורה הזוהר של מורשת הסייבר. בישראל זה לא יעבוד.

בבחינת הבגרות בהיסטוריה שנערכה בשבוע שעבר, התבקשו הבוחנים לבאר לתלמידים כמה מילים קשות שהופיעו בטופס הבחינה: מהו קונפליקט; מהי ביזה; מהם כוחות מזוינים; מה זה להימחות; מהו קלס; מה הכוונה כשאומרים את המילה "להערות"; תלמידים שלא יודעים פירושי מילים כאלה, לא יוכלו להכין "עבודה רב־תחומית המבוססת על חקר" שביצעו בעצמם. "הרפורמה" היא הברזה ממקצועות שעליהם מבוססת הזהות הישראלית.

ילדים שמקבלים פטור ממקצועות הומניים יתקשו להחזיק עולם מילולי, חברתי ולאומי. אם משרד החינוך לא יתעורר, ייתכן שנישאר עם יצירה ספרותית אחת להיבחן עליה: אסופת המתכונים מעונת ה־VIP החדשה של מאסטר שף.