1960
למה לי פוליטיקה
היורו נולד דווקא כשלא כל כך היה צריך אותו. למוקדמות הטורניר הראשון ב־1960 נרשמו רק 17 מדינות - ללא אנגליה, גרמניה או איטליה. למה לא צריך? כי בגביע העולם באותם ימים, 12 מ־16 הנבחרות היו אירופיות. אבל זו היתה תקופה שבה כל רעיון פאן־אירופי היה באופנה, לאחר שהשוק האירופי יצא לדרכו עם שש מדינות ב־1957, או אפילו האירוויזיון שהחל שנה קודם לכן. האלופה הראשונה - בריה"מ - היתה קשורה לתמורות מדיניות אחרות. בסיבוב הראשון היא עברה את הונגריה, שכוכביה האגדיים פושקש, צ׳יבור וקוצ׳יש ערקו מהמדינה בגלל הפלישה של הסובייטים לארצם. ברבע הגמר, אגב, היא נחלה ניצחון טכני כי הדיקטטור הספרדי החרים את המשחק.
1976
הקפצה קטנה־גדולה
המפעל האירופי קצת דשדש מבחינת עניין ציבורי ונתפס כאח חורג ולא מוצלח למונדיאל. אבל כל טורניר ספורט צריך כנראה את הרגע המיתולוגי שלו, והיורו קיבל את שלו בגמר 1976, כשמערב גרמניה פגשה את צ׳כוסלובקיה הקומוניסטית. הגרמנים (כי הם גרמנים) משווים בדקה ה־89, ואחרי הארכה ניגשים לראשונה בהיסטוריה ליישם המצאה חדשה - דו־קרב פנדלים. כל הבועטים כובשים עד שאולי הנס הגרמני נכשל, ולכוכב הצ׳כוסלובקי אנטונין פננקה יש הזדמנות להכריע. הוא מחליט לא לבעוט בעיטה הגונה וחזקה לאחת הפינות אלא להקפיץ בחוצפה את הכדור למרכז השער. ״אם השוער הגרמני פשוט עומד שם ותופס את הכדור - אני נשלח לעבוד באיזה מפעל״, נהג להתבדח בשנים שאחר כך. אבל ספ מאייר זינק לפינה.
פננקה היה שחקן כדורגל גדול. זינדין זידאן, הגדול בעצמו, אמר שהעריץ אותו בילדותו. אבל שמו חרוט בדפי ההיסטוריה וידוע לכל ילד מרייקיאוויק עד סנטיאגו דה צ׳ילה, כי "פננקה" נותר שמה של אותה הקפצת פנדל חצופה שברגעי השראה משתמשים בה. כמו למשל זידאן בגמר גביע העולם של 2006, בערך שעה וחצי לפני שנגח בפניו של מטראצי.
1992
מי זוכר את יוגוסלביה
בשנות ה־70 וה־80 השוק האירופי מתרחב לחצי האי האיברי, ליוון ולבריטניה, ובאופן סמלי טורניר היורו מתרחב מארבע נבחרות לשמונה.
בטורניר האחרון של עידן המלחמה הקרה מעמידה בריה"מ נבחרת עצומה, שמגיעה לגמר של 1988 ומפסידה להולנד. ואז, במוקדמות משחקי 1992, דורסת את אירופה מפלצת כדורגל מתוך הדמדומים. בעוד יוגוסלביה דוהרת לקראת מלחמת אזרחים איומה והתפרקות, הכדורגל שלה פורח. הכוכב האדום זוכה בגביע אירופה לאלופות של 1991, ונבחרת הכדורגל עוברת את השלב המוקדם עם שבעה ניצחונות ותיקו אחד, ונחשבת בעיני רבים פייבוריטית לאליפות. אבל אז היא מורחקת מהטורניר בגלל החרם הבינלאומי. שחקני דנמרק נקראים בחזרה מחופשת הקיץ, שאליה יצאו לאחר שלא העפילו מהמוקדמות, והם מדהימים את כולם וזוכים בגביע. ב־2 ביוני 1992 דוחים אזרחי דנמרק במשאל עם את אשרור אמנת מאסטריכט ואת ההצטרפות לאיחוד האירופי המתגבש, ברוב של 50.7%. ב־26 ביוני 1992 זוכה דנמרק באליפות אירופה. ב־1993 אישרו הדנים את האמנה ברוב של יותר מ־56%. איש לא זוכר את אותה יוגוסלביה.
2012-1996
עידן הכסף הגדול
כשהשוק האירופי הופך לאיחוד האירופי, מתרחב היורו ל־16 נבחרות. כלכלת היבשת מתרחבת, מטבע היורו מתחזק, וזה גם העידן המזהיר של הטורניר. בעוד המונדיאל התנפח ל־32 נבחרות, שחלקן מאוד לא מרשימות, היורו מייצג איכות. בנקודה הזו נפסקת הסמליות, והאיחוד משפיע משמעותית על הכדורגל. ב־1995 פסק ביהמ"ש האירופי לזכות כדורגלן בלגי בשם ז׳אן מרק בוסמן, שדרש לעבור לקבוצה צרפתית למרות ההגבלה על זרים, בשם חופש העבודה באיחוד. כעבור עשור, בגמר הצ'מפיונס־ליג, קבוצה אנגלית עם שני אנגלים בלבד פוגשת יריבה איטלקית עם ארבעה איטלקים בלבד. ביורו הראשון אחרי החלטת בוסמן (מעשית, יורו 2000), 9 מ־11 הצרפתים בהרכב בגמר לא משחקים בליגה בצרפת. כדורגל המועדונים הופך למגדל בבל קפיטליסטי בדומיננטיות מוחלטת של המדינות הגדולות. למדינות הקטנות נותרה רק הנבחרת כסיכוי להתחרות.
2020-2000
מהגרים להצלחה
32 מיליון מתושבי האיחוד (7.7 אחוזים) לא נולדו בו או במדינות החברות בו לפני שהצטרפו. אבל טורניר היורו הקרוב עלול לצייר תמונה קיצונית בהרבה. ב־2021, הכדורגלנים הרבים ממוצא אפריקני או קאריבי בנבחרות, אינם מהגרים אלא דור שני או שלישי להגירה. ארבע הנבחרות האירופיות הראשונות בדירוג העולמי - בלגיה, צרפת, אנגליה ופורטוגל - מתבססות באופן נרחב על אוכלוסיות המיעוטים, בעיקר מאפריקה השחורה ומצפון אפריקה. שווייץ בנתה נבחרת מפוארת מבוססת על אוכלוסייה מקוסובו ומאלבניה.
השילוב הזה הפך לגורם מכריע בהצלחה בעשור האחרון. הוא מסביר את הצלחת בלגיה, את התקדמותה של אנגליה וכמובן את הדומיננטיות של אלופת העולם צרפת. בפורטוגל ובהולנד זו תופעה של שנים. חוסר הצלחה בתחום זה מסביר גם את הנסיגה הקלה בספרד ובאיטליה.
ההגירה היא הנושא הפוליטי שמאיים היום על האיחוד, והיתה אחראית בחלקה לפרישת בריטניה ולמתחים בין מערב אירופה ל״רביעיית וישגראד" - הונגריה, פולין, צ׳כיה וסלובקיה.
אבל הכדורגל הוא המקום שבו ההגירה מנצחת.