"נוזלים באוזניים" הוא מצב מוכר שאין כמעט הורה שלא נתקל בו במהלך שנות הגיל הרך של ילדו. כמה מוכר? עד גיל 5, כמעט כל ילד יחווה מצב כזה. במקרים רבים, הנוזלים ייספגו בחלוף מספר שבועות, ובמקרים אחרים המצב יחזור על עצמו ואף יהפוך כרוני, מה שידרוש מעקב וטיפול.
אותם נוזלים, המכונים בשפה המקצועית Otitis Media, יכולים ליצור ירידה בשמיעה בחומרות שונות. הם נמצאים בחלל האוזן התיכונה ומפחיתים את תנועתיות עור התוף ועוצמת השמע. במקרים בהם הנוזלים נמצאים באוזן זמן ממושך, הדבר עלול להוביל לליקוי שמיעה מתמשך, שלו השפעות ניכרות במגוון תחומים התפתחותיים הנרכשים בשנים הראשונות לחיים. השפעות אלה בעלות השפעה ישירה על איכות חייו של הילד.
לאורך שנות הגיל הרך, בהן נרכשות יכולות השפה והדיבור, שמיעה תקינה היא קריטית לצורך רכישת אבני הדרך ההתפתחותיות בתחום זה. גם ירידות קלות בשמיעה עלולות לעכב את רכישת השפה והדיבור בקרב פעוטות. לעיתים, ירידת השמיעה עלולה אף ליצור קשיים נלווים וליצור בעיות התנהגות או קשיי קשב בגן. במקרים כאלה, פעמים רבות לא יהיה חשד לירידת שמיעה, אלא רק הבירור ההתפתחותי יבהיר את המצב השמיעתי.
עולם המחקר חושף בפנינו את החשיבות לאיתור וטיפול מוקדם ככל הניתן בנוזלים, על מנת להימנע מקשיים בתחומי התפתחות אחרים גם שנים לאחר מכן. בשנים האחרונות עולים ממצאים ממחקרים שעקבו במשך שנים אחר ילדים שסבלו זמן ממושך מנוזלים ומירידת שמיעה.
לפי ממצאים אלה, ירידת שמיעה הולכתית מקושרת לבעיות התנהגות כמו היפראקטיביות ונוירוטיות, לצד קשיים חברתיים ואף קשיי קשב, שיכולים להימשך גם לאורך שנות גילי בית הספר. עדות להשלכות ארוכות טווח ניתן למצוא במחקר שלפיו ילדים עם אפיזודות חוזרות של נוזלים בין גילי 5-4 מועדים יותר בגילי 8-6 למצבי חרדה והפרעות קשב (Gouma et al., 2011). מחקר אחר הציג כי ילדים עם נטייה לדלקות ונוזלים בגילי 5-4 יחוו יותר הפרעות התנהגות בגילי 11-10 (Hogan et al., 2014).
ומה עם ילדים שקיבלו טיפול בגיל הרך? אחד הפתרונות לטיפול בנוזלים באוזניים הינו ניתוח צינוריות, המכונה גם ניתוח כפתורים (Ventilation Tube). מחקר אורך אוסטרלי שפורסם לפני חודשים ספורים (Altamimi et al., 2023), בחן במשך שנים את ההבדל בין ילדים שעברו ניתוח צינוריות לעומת אלה שלא. ילדים שחוו מקרים חזרתיים של נוזלים באוזניים לפני גיל 3 נבחנו לאורך השנים במבחנים הבודקים יכולות קשב, התנהגות והתפתחות רגשית.
החוקרים מצאו קשר בין היסטוריה של נוזלים באוזניים עד גיל 3 ובין יכולת ויסות התנהגות ויכולות קשב בגילי 8 ו-10. ילדים שקיבלו טיפול בילדות (ניתוח צינוריות) הראו ביצועים טובים יותר במבחני התנהגות וקשב לעומת אלה שלא, בגילי 10-5. חשוב לציין כי במחקר זה לא נאספו פרטים אודות המצב השמיעתי של הילדים, אך החוקרים סוברים כי ייתכן שילדים שחוו ירידות שמיעה חמורות יותר הציגו חומרה רבה יותר של בעיות קשב והתנהגות. צוות המחקר מדגיש את חשיבות הניטור התכוף של ילדים עם נטייה לנוזלים ואת הצורך בביצוע טיפול או התאמות בהתאם לצרכי הילדים.
הספרות המקצועית מראה שוב ושוב כי ילדים עם נוזלים באוזניים יכולים לחוות קשיים שאינם שמיעתיים בלבד. גם אם אין התרשמות מירידת שמיעה ניכרת, הקושי יכול להיות חברתי, התנהגותי או שפתי. על מנת לסייע ככל הניתן, במקרים שבהם מאותרים נוזלים יש לוודא שמתבצע מעקב וטיפול מתאים, על מנת לקצר ככל הניתן את נוכחותם של הנוזלים באוזניים. מעקב שמיעתי תקופתי בקרב ילדים שאותרו נוזלים באוזניהם חשוב מאין כמוהו, כמו גם קבלת טיפול לפי המלצת רופא אף-אוזן-גרון. כל אלה נועדו לסייע בקושי שהילד יכול לחוות בהווה, אך לא פחות חשוב מכך, גם בהשלכות שיכולות להיות למצב זה בשנים לאחר מכן.
הכותבת היא קלינאית תקשורת ברשת שטיינר מכשירי שמיעה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו