"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אתי כרייף חשפה אמת מכוערת, אבל על השקר אף אחד לא דיבר

עו"ד אתי כרייף| צילום: מתוך "עובדה", קשת 12

כרייף נראתה מאושרת מול החיקוי ב"ארץ נהדרת", אך את ענבל אלמליח זה לא שעשע • מדהים כמה מהר איבוד ערכים הופך להזדמנות לחיים חדשים ונוצצים • איני רוצה לחיות במדינה בה ראשיה ושופטיה איבדו את צו מצפונם ואת המוסר שלהם, עד כדי כך שבגידה נראית להם כמעשה לגיטימי או שולי • דעה

,עודכן
0השמעה

שבוע לאחר שהראיונות שנתנההסעירו את המדינה, זכתהאתי כרייףלייצוג ב"ארץ נהדרת". היא אף תועדה בביתה כשהיא צופה בתוכנית יחד עם חברים, וכולם נראו צוחקים ומאושרים, תיעוד שיחסי הציבור של כרייף דאגו להעביר לתקשורת. אבל אותי זה לא שעשע.

צילום: יח"צ

לא בגלל שהחיקוי של שני כהן לא היה מצחיק, גם לא בגלל דעות כלשהן על כישוריה של כרייף או על יכולתה המקצועית להיות שופטת, לכך איני מתייחסת. לא משהו שקרה מאז פורסמו הראיונות איתה השאיר טעם רע בפה, אלא מה שהוצנע וזכה להתעלמות.

על הדרך שבה ממנים שופטים ועלמערכת המשפט במדינת ישראלנכתב כבר רבות. כרייף נחקרה שעות על גבי שעות וחפותה הוצגה מול כל עם ישראל. גםאפי נוה נתן את הדין,אבל זה לא היה הכשל המוסרי היחיד בכל הסיפור המכוער הזה, ומוזר שאף אחד לא מדבר על זה.

לא בגלל שהחיקוי של שני כהן לא היה מצחיק, צילום: קשת 12, מתוך "ארץ נהדרת"

"מה כבר עשיתי?", היתממה כרייף בריאיון ל"עובדה". מה כבר עשית? בואו נשים את הדברים על השולחן - בגדת בבן זוגך, שיקרת לילדים שלך וביזית אותם מול כל המדינה. "בוא, זה לא רצח המונים, תתעוררו", זעקה לאסנהיים בראיון ל"עובדה" בניסיון לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות, אך משום מה זה הרגיש שהיא מנסה לגמד את מה שעשתה, וזה לא המקום לכך. אגב, גם אפי נוה לא צדיק, וגם הוא צריך לתת את הדין לאשתו, לילדיו ולחברה שלנו.

אני לא רוצה לחיות במדינה בה ראשיה ושופטיה איבדו את צו מצפונם ואת המוסר שלהם, עד כדי כך שבגידה נראית להם כמעשה לגיטימי או שולי. על פי כרייף, אין שום פסול בניצול יזיזות לטובת מינוי מכובד. "האם סטוץ קרוב יותר מקרבה משפחתית?", היא המשיכה להיתמם ולשאול, ואני לא מבינה למה אחד עולה על האחר, הרי זו נבלה וזו טרפה, האוזניים בוערות.

זו נבלה וזו טרפה. כרייף ב"עובדה", צילום: קשת 12

אבל כרייף הגיעה לראיונות מוכנה, חמושה במשרד יחסי ציבור ובאג'נדה משלה. שבוע עבר מאז, והיא כבר מפזרת רמזים על כוונה להיכנס לפוליטיקה ואף התפקדה היום לליכוד. היא כבר אישרה הגעה להשקה נוצצת בביצה שתתקיים בשבוע הבא עם רצון שהתקשורת תדווח על ההופעה הפומבית הראשונה שלה בחייה החדשים. מדהים כמה מהר איבוד ערכים הופך להזדמנות.

גם הוא צריך לתת את הדין. אפי נוה,צילום: צילום: יהושע יוסף

לא יודעת איך זה קרה, אבל משום מה מוסכם על רבים שבגידה היא דבר של מה בכך, כאילו כולם בוגדים ומתמודדים עם אותן בעיות, ועל כן אין מה להכביד ראש בעניין. אבל הרי זו שטות מוחלטת. בגידה היא מעשה שמצביע על אמות מוסר שגויות, על איבוד ערכים, על שקר בנפשנו, הפרת חוזה ופגיעה ביקרים לך. בעולם מתוקן, אתי כרייף ואפי נוה היו צריכים לתת את הדין המוסרי גם על כך, אבל במקום זה קיבלנו מופע ראווה ב"ארץ נהדרת" שמהבית של כרייף כלל צחוקים, בירות ורקיעות ברצפה. אותי זה לא הצחיק.

ענבל אלמליח

עורכת וכתבת מדור הלייפסטייל באתר ובעיתון "ישראל היום", משנת 2018. בעבר עבדה גם ככתבת מגזין, עורכת חדשות ואחראית רשתות חברתיות בכמה גופי תקשורת. "הכנתי למוסף הטיולים של העיתון כתבה על ביקורים במנזרים במטה יהודה. ראיינתי נזיר במנזר השתקנים שחי במקום עוד מלפני קום המדינה. הפגישה עם אנשים שגרים 20 דקות נסיעה ממני וחיים אורח חיים שונה לחלוטין, כאילו הגיעו מעולם מקביל, היממה אותי וריגשה אותי מאוד".

כדאילהכיר