אחת השאלות שרבים שואלים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה היא איפה היה אלוקים בשואה. "כיצד אפשר הבורא לגרמנים לחולל רצח עם מפלצתי כזה ולעמוד מנגד?", הם תוהים. רבים לא רק שואלים אלא גם קובעים, כי השואה היא ההוכחה הניצחת לכך שאין בורא לעולם, שמדובר בישות שטנית או לכל הפחות, בכזו שלא אכפת לה מהאדם. אנחנו בחרנו לנסות לראות כיצד הוגים דתיים ומאמינים התמודדו עם השאלה הקשה הזו.
האדמו"ר מסאטמר הואשם בציונות
אחת התשובות הקשות והשנויות ביותר במחלוקת, נכתבה לאחר השואה על ידי הרבי מסאטמר, שכתב "והנה מלפנים בישראל בכל הדורות, כשהגיעה עת צרה ליעקב חקרו ודרשו מה זה ועל מה זה? איזה עוון גרם להביא לידי כך? ועכשיו בדורנו זה, אין צריכין לחפש ולבקש במטמונים את העוון שהביא עלינו את הצרה הזאת, כי הוא גלוי ומפורש בדברי חז"ל, שהגידו לנו זאת בפירוש שלמדו שעל ידי העבירה על השבועות שלא לעלות בחומה ושלא ידחקו את הקץ 'אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאיילות השדה'. ובעוונותינו הרבים כן היה. המינים והאפיקורסים עשו כל מיני השתדלות לעבור על השבועות הללו, לעלות בחומה וליקח מעצמם ממשלה וחירות הקודם הזמן, שזהו דחיקת הקץ".
הרבי מחב"ד: השואה היא ניתוח כואב
הרבי מלובביץ' סבר כי לעיתים מה שלנו נראה רוע הוא טוב נסתר, וכתב "תיתכן אפשרות שפגיעה פיזית בגוף תהיה טובה וישועה רוחנית. תאר לעצמך אדם הנקלע לבית החולים ונכנס לחדר ניתוחים. לפניו מתגלית תמונה מחרידה: אדם כפות שוכב על שולחן הניתוחים ומסביבו כעשרה אנשים רעולי פנים, בידיהם סכינים ומתכוננים הם לקטוע אחד מאבריו. אם ידיעותיו של אורח זה ברפואה ובכל הקשור בנושא זה הן אפסיות, הרי אדם זה בטוח כי הוא עד לתופעה קניבלית. לו ידע שאותו איבר העומד לקטיעה פועל ללא תקנה ומסכן את חיי החולה, וכדי להציל את חייו חייבים הרופאים לנתח ולקטוע את האיבר הנגוע – כי אז לא היה זועק... כך הנמשל: הקב"ה, כאותו פרופסור, מנתח, יודע את אשר לפניו ורוצה בטובתן של ישראל, הרי ברור שכל מה שעשה לטובה עשה".
חלק ממהלך להשבת עם ישראל לארץ ישראל
הרב שלמה אבינר מציין כי לשואה אין הסבר אנושי, אולם בכל זאת היא חלק ממהלך שיבת העם היהודי לארץ ישראל. לדבריו, "לפעמים כתב ההיסטוריה כה משובש, שאיננו מצליחים לפענחו, ולפעמים הכתב בהיר. מה שקורה בארצנו במאה השנים האחרונות בהיר לחלוטין: ד' החליט לעשות ישועה לעמו קמעה קמעה, ובאמת די מהר. אך כתב השואה משובש. ודאי, אנו רואים קשר בין שני אלה, איך השואה הביאה עקירת עם ישראל מהגולה ונטעתו בארצו. אנו רואים התגשמות הפסוק ביחזקאל: 'חי אני נאום ד' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם'. אך החשבון נשאר עדיין מעורפל. איננו יודעים, כמו שאיננו יודעים למה תינוק בן שלוש נפטר ממחלה, גם זו שואה. וכמו שאיננו יודעים למה איש יקר נהרג בתאונת דרכים, בעבור אשתו זו שואה, אולי יותר מהשואה, כי השואה פגעה בשליש עם ישראל, ובעלה הוא בעבורה הכל. לעתיד לבוא נדע. כרגע איננו יודעים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
