בקבוקונים וארונות קבורה: נחשף מבנה מימי הסנהדרין ביבנה

שרידי מבנה מימי הסנהדרין נחשפו לאחרונה בעיר יבנה בחפירת ענק של רשות העתיקות. 

הסנהדרין הייתה ההנהגה היהודית שגלתה ליבנה לאחר חורבן ירושלים לפני כ-2,000 שנה. במבנה התגלו שברים של כלי אבן עשויים מסלע קירטון, המעידים על נוכחות יהודית. בחפירה נחשף גם בית קברות מרשים, המתוארך לימי הסנהדרין. החפירה חושפת עדויות על אורח חייהם של תושבי יבנה משלהי המאה ה-1 והמאה ה-2 לספירה.

כמו כן, נחשפו שרידי מבנה מאותם ימים שבו התגלו ספלים עשויים מאבן גיר, המעידים על נוכחות יהודית ועל שמירת הלכות טומאה וטהרה במקום. בקרבת שטח חפירה זה, נחשף באחרונה מפעל עצום להפקת יין מהתקופה הביזנטית.

"גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגש", אמרו פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "זו דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש, גלתה לעיר יבנה, ושם - החלה לשקם מחדש את העם היהודי".

"חברה קדישא" של ימי הסנהדרין

בחפירה נחשף לראשונה מבנה בעל אופי תעשייתי, המתוארך לבין המאה ה-1 למאה ה-3 לספירה. על רצפתו, התגלו מספר שברי כלי אבן, מהסוג המכונה "ספלי מדידה", כלים שלא מקבלים טומאה, המזוהים עם האוכלוסייה היהודית של שלהי ימי הבית השני והמאה ה-2 לספירה. בחפירה התגלו גם יותר מ-150 בקבוקוני זכוכית כשהם מונחים מעל לקברים. 

במרחק של 70 מטר בלבד מאותו מבנה, נחשף בית קברות מרשים. "מצאנו עשרות קברים המסודרים באופן יוצא דופן, בשורות ובמרחקים קבועים, דבר שעשוי ללמד על קיומה של מן 'חברה קדישא' - גורם כלשהו שהיה אחראי על הקבורה", אומרים בצר וד״ר וורגה. "לקברים צורות שונות: חלקם עשויים כארונות קבורה (סרקופגים), רובם עשויים אבן, ואחד- מעופרת".

מנהלי החפירה הוסיפו כי "על פי מיקומו של בית הקברות, ניתן לשער שהוא הוקם מחוץ לגבולות העיר, בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי. אבל האם נקברו כאן יהודים או פגאניים? מוקדם לקבוע, משום שלא מופיעים עליהם סימנים אתניים מזהים. התיאור ההיסטורי והממצא הארכיאולוגי מאפשרים להעלות, בזהירות, את האפשרות כי מדובר בקברים של הקהילה היהודית של העיר. אם נכונה השערה זו, אזי ייתכן כי לפחות בחלק מהקברים, אולי ביפים שבהם, נקברו חכמי יבנה, בני דורם של רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבן גמליאל".

ד"ר יעל גורין-רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות מסרה כי "הבקבוקונים שימשו, כנראה, לשמירת נוזלים יקרי ערך, כגון שמנים ריחניים. כמחצית מהם יוצרו בייצור מקומי ומחצית שנייה יובאה מאלכסנדריה שבמצרים. בקבוקונים כאלה מתגלים הן בחפירות בקברי יהודים, והן בקברי פגאניים, החל מהמאה ה-1 ועד ראשית המאה ה-3 לספירה. הנחת הבקבוקונים מחוץ לקברים ביבנה ולא בתוכם, כפי שהיה נהוג, היא בגדר תעלומה".

בעת העתיקה, הייתה יבנה אחת הערים החשובות בדרום מישור החוף. בתקופה החשמונאית, היה לעיר תפקיד חשוב במאבק בין צבא המכבים לבין השלטון הסלאוקי (היווני), והיא מוזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו. בשלהי ימי הבית השני, הייתה יבנה עיר מעורבת, כאשר רוב תושביה יהודים.

על פי התיאורים בספרות חז״ל, לפני חורבן בית המקדש השני, נמלט רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה, ושכנע את הקיסר הרומי אספסיאנוס, להתיר לו להקים מחדש את הסנהדרין ביבנה. לאחר חורבן הבית ועד מרד בר כוכבא, הייתה יבנה המרכז הרוחני היהודי החשוב ביותר בארץ. רבן יוחנן בן זכאי, ואחריו רבן גמליאל, הנהיגו ביבנה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאות, שיקמו את חיי התורה בארץ ותיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מסביר כי בחפירה השתתפו מאות פועלים, עשרות אנשי צוות ומומחים ומתנדבים ממכינות ומהעיר יבנה.

החפירה נעשתה במימון רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה לרגל הרחבת העיר. העבודות התנהלו לפני הרחבת העיר ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה. לדברי יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל מקדמת במסגרת הסכם הגג עם עיריית יבנה הקמת פרויקט ענק בשטח תוכנית יבנה מזרח שורק. בתוכנית יוקמו 12,500 יחידות דיור ו-450 אלף מ״ר מסחר ותעסוקה. התכנית כוללת את הכפלת מסילת הרכבת ובינוי מעל לתחנת רכבת. כחלק מהעבודות המקדימות לפיתוח התוכנית, משקיעה רשות מקרקעי ישראל כ-200 מיליון שקל בעבודות רשות העתיקות. 

ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי מסר כי "חשיבות מיקומה של יבנה בהיסטוריה של העם היהודי מקבלת היום ביסוס נוסף. עלינו לזכור, כי עם חורבן בית שני, לפיד היהדות ניצת שנית בעירנו, ואילולא הקמת הסנהדרין ביבנה, ספק אם שרידות הדת היהודית הייתה מובטחת".  

במסגרת שבוע המורשת בישראל, רשות העתיקות מזמינה את הציבור לבקר בחפירת יבנה. הסיורים יתמקדו במפעל היין הגדול ביותר הידוע מהתקופה הביזנטית, שנחשף באתר.