יצרני ספרי הקודש מדווחים: זינוק במכירות בשל הקורונה

חג שמחת תורה, שיצוין ביום שני הקרוב, מסכם את חודש החגים שבו נוהגים שומרי המסורת לפקוד רבות את בתי הכנסת ובתי המדרש על מנת להתפלל וללמוד. בהושענא רבה, שמצוין בין ראשון לשני, נהוג למשל שלא לישון כל הלילה וללמוד תורה, ובשמחת תורה כמובן קוראים בספר התורה גם את סיום ספר דברים וגם תחילת ספר בראשית.

יצרני ספרי הקודש מסכמים את השנה העברית ומדווחים על זינוק משמעותי במכירות, בין היתר בשל מגפת הקורונה. מנכ"ל כריכיית וייס, עופר עסיס, מספר שעד לפני שנתיים, לפני פרוץ מגפת הקורונה, השוק התחלק כך ש-40% מספרי הקודש הודפסו בחו"ל ויובאו לישראל ו-60% יוצרו בארץ. אלא שבצל המגפה ומסיבות נוספות כמו עלייה דרמטית במחירי ההובלה והשינוע, חלה ירידה חדה בייבוא ספרי הקודש לישראל, דבר שהביא לביקוש נוסף מתעשיית הדפוס המקומית.

מגפת הקורונה הובילה לכך שאנשים שבעבר היו משתמשים בסידורים ובחומשים ששייכים לבית מדרש או בית כנסת כלשהו, נזקקו לרכוש את ספרי הקודש בעצמם. "העלייה הניכרת בביקוש משתקפת מנתוני החברה בבירור, לפיהם, בשלוש השנים האחרונות, המציגות את הענף לפני פרוץ הקורונה ועד היום, נראית עלייה משמעותית בייצור", אומר עסיס. "בשנת 2020 חלה עלייה בכ-2.5% בסך ספרי הקודש שיוצרו, בהשוואה לשנת 2019. בהשוואה לשנת 2021 העלייה גדולה עוד יותר – צמיחה ב-13.5% לעומת היקף הייצור בשנת 2019".

גם בהוצאת קורן מגיד מדווחים על עלייה משמעותית בביקוש בצל הקורונה. יהושע מילר, מנכ"ל הוצאת קורן ומגיד, מספר על היתרונות שבמשבר: "בתחילת המשבר היתה ירידה דרסטית במכירות בחנויות, אבל במקביל עלייה של עשרות אחוזים במכירות באתר", הוא אומר. "במידה מסוימת מצב הקורונה משחק לטובת הוצאת קורן ומגיד, כיוון שאנשים שנמצאים בבית בבידוד לדוגמא מעדיפים למלא את הזמן שלהם בקריאת ספרים שיעשירו את עולמם במקום לשרוף שעות מול המסך. אנחנו רואים זאת גם בישראל וגם בארה"ב".

מגפת הקורונה אינה הגורם היחיד לביקוש בספרי קודש. בבתי הדפוס מציינים כי העובדה שהאוכלוסייה החרדית גדלה בכ-10% מדי שנה, גורמת לעלייה טבעית בביקוש. הדבר מתבטא בין היתר בביקוש לספרי יסוד שמוכרחים להיות בכל בית חרדי – ש"ס, ספרי חסידות, התנ"ך, שולחן ערוך, ספרי הרמב"ם, וגם ספרי קודש חדשים כמו ילקוט יוסף, ארטסקרול וספרי הגות נוספים.

"למרות התפתחות הטכנולוגיה שפוגעת בבתי הדפוס המסורתיים, ענף דפוס ספרי הקודש דווקא משגשג. מדי שנה נראית מגמת עלייה בביקוש לספרי קודש, בארץ ובעולם", אומר יוסי גיטלמן, מנכ"ל ומייסד דפוס העיר העתיקה. "מאז שדפוס העיר העתיקה הוקם לפני למעלה מ-52 שנים, הפעם הראשונה בה ראינו דעיכה וירידה בביקוש הייתה בתחילת הקורונה. אז הייתה ירידה בכמות ההזמנות של ספרי הקודש, אך די מהר, עם ההסתגלות למצב החדש, המצב חזר לקדמותו ואף יותר מכך. בנוסף, יש כאן את היבט התרבות והמסורת. אם אחת ההחלטות העיצוביות שמקבל זוג לא דתי שמתחתן הוא מה יהיה מספר האינצ'ים של מסך הטלוויזיה שלו, ההחלטה המונחת על כתפיו של זוג חרדי היא מה גודל ארון הספרים שיציבו בסלון ביתם. הארון והספרים מסמלים בחברה החרדית מעמד חברתי, עוצמת אמונה והשראה".

אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה מסביר: "כיום, שוק ספרי הקודש מוערך בלמעלה מ-10 מיליון ספרים ובכ-200 מיליון שקל מדי שנה. אין זה סוד שבשנים האחרונות ענף הדפוס עובר דיגיטליזציה. על כן יותר ויותר חברות ובתי דפוס מובילים תהליכים חדשניים להטמעת טכנולוגיות שיאפשרו להם להישאר רלוונטיים. איגוד תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה מלווה את החברות התעשייתיות החברות בו, בייעוץ והכוונה לתהליכי חדשנות על מנת לסייע להן לצעוד עם הקדמה והמגמות החלות בארץ ובעולם".