אלו זמני כניסת ויציאת השבת 10.2.23 כ' שבט ה'תשפ"ג - שבת פרשת יתרו

זמני כניסת ויציאת השבת בערים המרכזיות בארץ • 10.2.23 כ' שבט ה'תשפ"ג - שבת פרשת יתרו • מה קרה כשעם ישראל היו מאוחדים? ואיך זה קשור למתן תורה במעמד הר סיני?

קידוש ונרות שבת (אילוסטרציה), צילום: קוקו

אלו זמני כניסת ויציאת השבת והדלקת נרות 10-11/2/23, כ'-כ"א שבט ה'תשפ"ג - שבת פרשת יתרו:

ירושלים

כניסת השבת: 16:41
צאת השבת: 17:58

תל אביב

כניסת השבת: 17:02
צאת השבת: 18:00

חיפה

כניסת השבת: 16:50
צאת השבת: 17:58

באר שבע

כניסת השבת: 17:03
צאת השבת: 18:00

בזכות האחדות בעם ישראל

בפרשת "יתרו" מגיעים עם ישראל להר סיני לאחר שיצאו ממצרים. לאורך כל דרכם עד להגעה להר סיני, מוזכרות פעולות עם ישראל בלשון רבים -"ויסעו", "ויעברו", "ויקחו", "וישבו" וכו'. אך כשמגיעים ישראל אל הר סיני, נכתב בלשון יחיד: "ויחן שם ישראל" - מדוע כשעם ישראל הגיעו להר סיני, לפתע לשון הרבים הפך ללשון יחיד?

מסביר רש"י, שכאשר הגיעו עם ישראל למעמד הר סיני, הם היו מאוחדים כל כך עד שהיו נחשבים ממש כאיש אחד - ולכן נכתבה פעולתם בלשון יחיד. אך לפני שהגיעו למעמד הר סיני, היו בין אנשי ישראל הרבה מחלוקות וריבים, ועל כן נכתבו פעולותיהם בלשון רבים.

כל עוד לא הייתה אחדות בעם ישראל, לא הייתה להם הזכות לקבל את התורה במעמד הר סיני. כאשר דובר על ישראל בלשון רבים, כל אדם היה במקום אחר ולא היו כאיש אחד, אך כאשר כל ישראל היו לב אחד, הוזכרו בלשון יחיד והייתה להם הזכות להגיע למעמד הר סיני ולקבל את התורה, בזכות אחדותם.

בספר שמואל א' פרק ד', מסופר על מלחמה בין ישראל לפלישתים, שבה הפסידו ישראל עם מספר הרוגים רב. ושימו לב ללשון המקרא המתאר את הגעת ישראל לקרב - "ויצא ישראל לקראת פלישתים למלחמה, ויחנו על האבן העזר ופלישתים חנו באפק".

מהמילה "ויחנו" שתיארה את פעולת עם ישראל ברבים ניתן ללמוד שלא היו מאוחדים באותה העת, וייתכן שעל כן הפסידו לפלישתים. לעומת זאת, בפרשה שלנו אנחנו רואים שכישראל היו מאוחדים, נכתבה אותה המילה בלשון יחיד -"ויחן" שהעידה על אחדותם של ישראל, שבזכותה זכו למתן תורה במעמד הר סיני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר