תגלית נדירה בירושלים: נר מימי בית שני

תגלית ראשונה מסוגה: נר ברונזה נדיר, המיועד "למזל" ומציג חצי פרצוף גרוטסקי, התגלה לאחרונה בחפירות רשות העתיקות בדרך עולי הרגל בגן הלאומי עיר דוד.

הארכיאולוגים ארי לוי וד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות אמרו כי ״יתכן שהנר, שהוטמן ביסודותיו של מבנה גדול שימש כמנחת יסוד, נועד להביא מזל ליושבי המבנה. הטמנת נר המזל למרגלות המבנה עשויה להעיד על חשיבותו של המבנה, אולי ככזה ששמר על בריכת השילוח - המקור המרכזי של מים חיים בתוך העיר״.

החפירות באתר מנוהלות על ידי רשות העתיקות, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), משרד התיירות, משרד ירושלים ומורשת והרשות לפיתוח ירושלים.

הנר התגלה ביסודות של מבנה המתוארך לתקופה הרומית - לאחר חורבן בית המקדש השני (סוף המאה הראשונה לסה"נ – מחצית ראשונה של המאה השנייה לסה"נ).

ברשות העתיקות ציינו כי הנר הוטמן במכוון ביסודות המבנה, ושימש, לדעתם של חוקרי האתר, מנחת יסוד.

"מנחות יסוד, שרווחו בעולם העתיק, נועדו למזל, ולהבטיח את המשך קיומו של המבנה והיושבים בו. הן הוטמנו בדרך כלל מתחת לרצפות של מבנים או ביסודות", הסבירו ד"ר ברוך וד"ר לוי.

מדובר בחציו של נר אותו יצקו לתוך תבנית מפוסלת בצורת חצי פרצוף של דמות גבר מזוקן בעל חזות גרוטסקית. פיית הנר מעוצבת כמעיין חצי סהר, והידית, המשוכה מעלה, מעוצבת בצורה של צמח האקנתוס (קוציץ סורי). העיטור המופיע על גבי הנר מזכיר מוטיב אומנותי רומי שכיח, הדומה למסכת תיאטרון.

הארכיאולוגים הוסיפו כי: ״נר זה הוא ממצא ייחודי ביותר, וככל הידוע הראשון מסוגו שהתגלה בארץ. ייחודו של החפץ הנוכחי, הינו בכך שמדובר בחצי פרצוף״.

החוקרים מתלבטים לגבי משמעות הדבר, ייתכן כי מדובר בעניין פרקטי של חיבור הנר לחפץ בעל דופן שטוחה או לקיר כמעין מנורת קיר, אך אין לשלול את האפשרות כי מדובר בחפץ ששימש בריטואל טקסי כלשהו.

״המבנה שביסודותיו נחשף הנר, נבנה בשלהי ימי הבית השני. בנייתו של מבנה מסיבי שכזה בתקופה שלאחר חורבן ירושלים היהודית, מלמדת על עוצמת ההתיישבות בגבעת עיר דוד וחשיבותה של הגבעה גם לאחר חורבן הבית", אומר ד"ר לוי.

לאחר שנמצא הנר, הוא נמסר לטיפול ולשימור במעבדת המתכת של רשות העתיקות בידיו של איליה רזניצקי. במהלך הטיפול בנר הנדיר התגלתה תגלית מרגשת נוספת – בתוך חלל הנר נמצאה פתילת הנר, שנשתמרה באופן נדיר.

הפתילה נמסרה לבדיקה של ד״ר נעמה סוקניק, אוצרת ממצאים אורגניים ברשות העתיקות. בבדיקה מתחת למיקרוסקופ, זיהתה סוקניק כי מדובר בפתילה עשויה פשתן.

בהמשך המחקר, יבקשו החוקרים לגלות האם נותרו על הפתיל שרידי שמן ומכאן ללמוד האם הנר היה בשימוש, ואם כן, באיזה שמן השתמשו כדי להאיר אותו.

ד"ר ברוך הסביר: ״נרות ברונזה מעוטרים התגלו בכל רחבי האימפריה הרומית. על פי רוב, נרות שכאלה ניצבו על גבי פמוטים מסוגננים או שנתלו בשרשרת. באוספים מוכרים אלפי פריטים של נרות ברונזה, רבים מהם מיוצרים בדמויות מורכבות, המלמדות על החופש האומנותי שאומני המתכת הרומיים לקחו לעצמם. בתוך כך, חצי הנר, ולמעשה חצי הפרצוף, שהתגלה בעיר דוד, הוא חפץ נדיר ביותר, שכמותו מוכרים בודדים בלבד בעולם כולו, והוא הראשון מסוגו שהתגלה בירושלים״.