"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

בינתיים, שיידבקו: הממשלה מרובת הראשים מפקירה את אוכלוסיות הסיכון

ההחלטה "לחיות עם המגפה", שאליה חותרים השרים, מזכירה את גישת האסקימוסים כלפי זקניהם • אפילו ההחלטות המינימליות להתמודדות עם התחלואה נתקלות במריבות, במכשלות ובאדישות

,עודכן
0השמעה
מאבד שליטה? נפתלי בנט, ארכיון, צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב

במאבק מול מגפה עולמית, שלא הייתה כמותה מאז תחילת המאה שעברה, צריך איחוד כוחות – באומה, אבל הממשלה הנוכחית לא מצליחה ליצור לכידות כשהמאחד אותה הוא " רק לא ביבי" –והיא נוהגת כלפי אוכלוסיות הסיכון כמו האסקימוסים כלפי הזקנים, רק מבלי לזרוק אותם למישורי הקרח.

להבדיל מהממשלה הקודמת, ששידרה לכידות ונחישות לנצח, הממשלה הנוכחית היא ממשלת ארבעה ראשים או יותר וכל שר פועל, או מפריע ומתנגד, על פי השקפותיו ולכן אף אחד, חוץ מהדרג המקצועי במשרד הבריאות, לא מנסה במסירותו להציל ולצמצם נזקים.

חלק מחברי הקבינט - שרים הבכירים בממשלה, הרי בכלל לא הופיעו לקבינט הקורונה. לחלק מהאגף הליברלי - שהם הרוב בממשלה הנוכחית, ההגבלות בתנועה וחובת המסכות הן בסתירה לערכי חופש הפרט (שלא לדבר על כפיית חיסונים) והם פועלים כך, או שלא פועלים, לפי דרכם.

בנט ביטל והתקפל

למשל, נפתלי בנט נאלץ לבטל את התו הירוק בקניונים למרות רצונו, בגלל התנגדות השרים. אמנם כפשרה, הובטחה הגבלת התפוסה בהם, ואכיפה מוגברת של מסכות – אך כפי שנחשף ב"מעריב", בפועל היא לא מתבצעת.

באופן דומה, נקבע שיוחזר הפיקוח על מסכות בתחבורה הציבורית, ואף פורסמה "הנחיית ראש הממשלה, נפתלי בנט, לפיקוח תקנות קורונה ומסיכות בתחבורה ציבורית", כבר בחודש יולי.אך בפועל אין פיקוח באוטובוסים, קרונות הרכבת הקלה בירושלים נראים כמו האוטובוסים העמוסים בהודו - מדגרת קורונה בהעדר פקחים, וכשהם מופיעים קשה להם לעבור בין הנוסעים מרוב צפיפות.

צפיפות וחוסר אכיפה. הרכבת הקלה בירושלים, למצולמים אין קשר לתוכן הכתבה,צילום: אורן בן חקון

במקום להגן על הנוסעים, שרת התחבורה מרב מיכאלי הייתה עסוקה במאבק מתוקשר ומסכן חיי אזרחים נגד משרד האוצר בנוגע להגבלות על התעופה. והשר לביטחון פנים עמר בר-לב, שאמור להיות אחראי על האכיפה? עוסק בנערי הגבעות.

הכאוס של שאשא ביטון

הבולטת מכולם תקשורתית היא שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שנאבקת נגד דרך קבע ולא חשוב על מה. רק בסוף השבוע האחרון, שוב היא התבטאה בחריפות נגד פעולות הממשלה וטענה ש"משרד הבריאות יוצר כאוס בסוגיית החיסונים בבתי הספר".

עוד כשהייתה ח"כית ויו"ר ועדה בכנסת, שאשא ביטון יצאה נגד ההגבלות במרחבים ציבוריים ודרשה את הפעלת חדרי הכושר הסגורים והמיוזעים -למרות גל של קורונה. מקורבי מנכ"ל משרד החינוך שהיא פיטרה, תא"ל יגאל סלוביק, למשל, טענו בתקשורת שאחת המחלוקות המרכזיות בינו לבין השרה הייתה שהוא נערך למתן חיסונים בבתי הספר, למרות התנגדות השרה, והוסיפו: "משרד החינוך התנהל כאילו מבצע החיסונים לא קשור אליו".

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון,צילום: אורן בן חקון

מתברר בדיעבד שהאמירה של שרת הפנים איילת שקד על הכלת המתים והחולים, לא הייתה גחמה אלא אידיאולוגיה כלכלית שאומצה בפועל בממשלה. ואולי היא ההסבר למחדל הגדול של נפתלי בנט כראש ממשלה ושותפה הפוליטי-בהובלת המאבק שלא היה, מול המגפה.

במקום שישראל תיאבק בגל המגפה-כבעבר, בפועל היא עברה למודל: ''לחיות לצד המגפה''. בדיוק כפי שפועל כעת שר האוצר אביגדור ליברמן,המונע החלטות על סגרים כדי שלא לשלם דמי אבטלה - תרופת פלא לגירעון תקציבי. ומי שצריך בשל הסיכון הבריאותי או גילו להתכנס בבית - שיפתור את בעיותיו הכספיות או שייצא לעבודה - למרות הסיכונים.

כך חברו עקרונות כלכלה ימניים מעוותים- של 'איש לנפשו' ,לערכי ליברליזם מעוותים מהשמאל, בהם אין אכיפה, כדי לא לפגוע בחופש הפרט. לא באצטדיונים ולא במסיבות סילבסטר. אפילו בנט אומר זאת היום בהבינו לאן הגענו.

לכן, אם אתם ברי סיכון בשל הגיל או מחלות רקע – דאגו לעצמכם.

ולכו להתחסן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר