רשלנות רפואית - החור השחור של משרד הבריאות

בחודש אוקטובר האחרון הודיע מנכ''ל משרד הבריאות דאז, פרופסור חזי לוי, על התליית רישיונה של האחות ג'נט מאייר לשבועיים, בגין חלקה בטרגדיה שהובילה לפטירתה של עדן טבריה ז''ל, צעירה בת 18 שהתמודדה עם מחלת אפילפסיה, ונפטרה בשנת 2015 בהתקף שאירע במהלך בדיקה בבית החולים שיבא. הצוות הרפואי לא הבחין בהתקף, על פי פרטי המקרה - שהועברו למשרד הבריאות ופורסמו בתקשורת. חמש וחצי שנים סבלה משפחת טבריה מהתמשכות התהליכים בעקבות הטרגדיה, לשווא.

זהו רק מקרה בודד, מתוך אלפים, בהם כושלים משרד הבריאות, בתי הדין שלו והנציבות, בהגנה על החולים. יש מונח בעברית שנקרא "פיל לבן". מדובר בדבר רב ערך, לכאורה, אשר הופך לעול ולמעמסה. כאלו הם נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ובית הדין המשמעתי - ארכאיים וחסרי יכולות ביצוע.

אלפי אנשים נפגעים ונפטרים מידי שנה מרשלנות וטעויות רפואיות, וזה לא מעניין אף אחד. איך בדיוק ניתן למנוע את המקרים הבאים, כאשר לא מתבצע הליך סדור של תחקירים והפקות לקחים? איך ניתן להרתיע, ליידע ולהטמיע את ההבנה של התוצאות הרות הגורל של כל טעות, כאשר זו ההתנהלות, ואלו העונשים?

לצערנו, נראה כי נושא הנפגעים ממערכת הבריאות לא מעניין אף אחד. מערכת הבריאות מקדשת את תרבות הרפואה המתגוננת, והחונטה הרפואית יודעת להגן על חבריה היטב. תקציב המערך לבטיחות הטיפול הינו מהנמוכים בעולם ובמשרד. התכנית הלאומית למדדי בטיחות הטיפול לא מתוקצבת. וועדות הבדיקה, בתי הדין והפרקליטות - מתנהלים בעצלתיים במשך שנים רבות, על חשבון הנפגעים ובני משפותיהם, וצחוק הגורל הינו שבסוף הפוגעים - על סוללת עורכי הדין המלווה אותם - הם אלו שמקבלים ''הנחות סלב'' בפסקי הדין של בית הדין המשמעתי, בגין ''עינוי דין''.

חשוב להבהיר, על מנת להסיר ספק, כי מרבית אנשי צוותי הרפואה הינם מלאכים בלבן, בכחול ובירוק. אבל האחוז הקטן של עבריינים עם תואר "דוקטור" או עובד סיעודי - מרקיבים את כל הערוגה. כל נפגע חייב להיות עולם ומלואו, לא רק למשפחתו אלא גם למדינת ישראל ומערכת הבריאות.

הדרך לשינוי עוברת בראש ובראשונה דרך מניעה. באמצעות הסברה, מודעות והכשרה, שקיפות, אחריות וביטול הסכמי ההשתקה המזעזעים של עורכי הדין, וכמובן - דרך הפיכת הגופים הרגולטוריים ללא תלויים, מקצועיים, וכמובן לחייב אותם ביעדים ובלוחות זמנים.

בשנת 2016 גייסנו חברי כנסת מכל קצוות הקשת, וגיבשנו הצעה לשינוי חוק ''תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נציב תלונות הציבור), התשע"ג-2013''. הצעת החוק הזו מבקשת להוציא את הנציבות ממשרד הבריאות, ולהסדיר את פעילותה, המבוססת בין היתר על דו"ח מבקר המדינה מס' 62. בהצעה דרשנו לייצר אי-תלות של הנציב בגורמים אחרים בתוך משרד הבריאות, כדי לאפשר בדיקה נטולת השפעות חיצוניות, לשם שיפור האיכות במערכת הבריאות, והעלאת אמון הציבור בה.

רופאים לא יכולים לחקור רופאים, בדיוק כפי ששוטרים לא יכולים לחקור שוטרים. לא בכדי היחידה לחקירות שוטרים הוצאה מהמשטרה אל משרד המשפטים. זו הדרך היחידה להפוך את וועדות הבדיקה, החקירה ובתי הדין לבלתי תלויות.

ההתנגדות של עסקנים ופוליטיקאים לדרישות למקצועיות, שקיפות, אחריות ומניעת תלות, כמו גם התמשכות התהליכים והעונשים הקלים והמגוחכים להחריד, של מי שמצליחים לצלוח את מסכת הייסורים המזעזעת של משרד הבריאות - מהווים לעג לרש, ומייצרים בפועל את האסון והפגיעה הבאה בחלשים. אני קורא מכאן לשר הבריאות ניצן הורוביץ, וליו''ר ועדת הבריאות הנכנסת, חה''כ עידית סילמן: היכולת להציל חיים מוטלת לפתחכם. היו נציגי הציבור של עולם הבריאות - ולא פוליטיקאים.