משרד הבריאות שוקל לחסן בני נוער במנה אחת בלבד

במשרד הבריאות דנו אתמול (שני) בחיסון של בני נוער בגילי 15-12 נגד קורונה, אחת ההצעות שעלתה, היא לחסן אותם במנה אחת בלבד. הסיבה היא שהדיווח על תופעת הלוואי של דלקת בשריר הלב, קורה לרוב אחרי שתי מנות חיסון.

מדובר באחת מכמה הצעות שעלו ובינתיים עדיין לא התקבלה החלטה בקרב בכירי משרד הבריאות בנושא חיסון הילדים. עם זאת היום נרשם החיסון לשימוש חירום בישראל לבני 12 עד 15 על ידי אגף הרוקחות. מדובר בצעד מחייב לקראת החלטת משרד הבריאות על מתן החיסון. לקראת סוף השבוע יתקיים דיון נוסף על חיסון בני הנוער בצוות לטיפול במגיפות (צט"מ).

החיסון לבני נוער אושר לשימוש חירום על ידי ה-FDA האמריקני כבר לפני שבועיים וניתן כבר ל-600 אלף בני נוער בארצות הברית, אך במשרד הבריאות לא ממהרים לקבל החלטה עדיין, לאור הירידה בתחלואה ולאור הדיווח על תופעת לוואי של דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ובקרום הלב (פריקרדיטיס) בקרב מתחסנים צעירים.

בדיון אמש בראשות מנכ"ל משרד הבריאות ובהשתתפות מומחים בתחום רפואת ילדים, בריאות הציבור, קרדיולוגיה ועוד כאשר האפשרויות העיקריות הן לאפשר לבני הנוער להתחסן אך ללא לחץ או המלצה, להמליץ על החיסון או לחייב חיסון (אפשרות שלא זוכה לתמיכה בעת הזו).

גורם שנכח בדיון ציין כי "בצוות לטיפול במגיפות עלתה הצעה לבחון חיסון של בני נוער רק במנה אחת, לאחר שנמצא שמיוקרדיטיס קורה בעקבות שתי מנות חיסון. זו אפשרות שמקנה הגנה מקורונה באחוזים נמוכים יותר מאשר אחרי שתי מנות, אך 'חוסכת' את המנה השנייה שאחריה נגרמה הדלקת".

בישראל דווח עד כה על כ-70 מקרים של דלקת שריר הלב בצעירים בעקבות מנת החיסון השנייה. במשרד הבריאות אוספים נתונים שיאפשרו להשוות את שכיחות המקרים לשכיחות בתקופה המקבילה בשנים קודמות ובשכיחות השנה בין מחוסנים ללא מחוסנים.

"נדרשת סבלנות עד שנגיע להמלצה לגבי חיסון הילדים", אומר פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים ששותף לדיונים. "התהליך הזה מראה על הזהירות הרבה ועל כך שאין לחץ כי המחלה נמצאת ברמה אפס. אנחנו משקיעים את כל האנרגיות כדי לנתח את הנתונים כדי שכשנוציא אמירה היא תהיה מגובה בנתונים.

"זה תהליך ארוך ונראה כאילו נמשך יותר מדי זמן, אבל אנחנו זהירים יותר מהאמריקנים. אנו ממתינים לניתוח הנתונים בנושא מיוקרדיטיס. אז נוכל לענות לשאלה הראשונה האם החיסון בטוח. השאלה השנייה האם רק לאפשר את החיסון או להמליץ עליו". עוד העריך הפרופ' כי ייתכן שבגלל שחופשת הקיץ המתקרבת והידיעה שיש משפחות שמתכננות לטוס לחו"ל, תהיה המלצת ביניים. "כשנראה שבהיבט הבטיחות הכיוון הוא חיובי, נשקול לתת מענה לפחות למי שרוצה לצאת לחו"ל ולחסן את ילדיו. המקום היחיד שממנו עדיין יכולה להגיע תחלואה הוא נתב"ג".

פרופ' גרוסמן בירך על ביטול התו הירוק ואמר שאין בו צורך כתמריץ לחיסון בני הנוער ואף להפך: "בארץ אין צורך בהגבלות, ואני שמח שזה לא מהווה חלק מהתמריצים להתחסנות מתבגרים. השיקול אם לחסן צריך להיות להגן על הילד".

פרופ' חגי לוין אומר ל"ישראל היום": "יש לאפשר חיסון נגד קורונה לכל בן נוער שהוא והוריו מעוניינים בכך"

פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג ורופא מומחה בבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית ובהדסה, אמר: "אני עוקב בדאגה אחר השיח הלעומתי בנוגע לחיסון בני נוער. המציאות מורכבת ויש יתרונות וחסרונות כמו גם אי וודאות. השורה התחתונה היא ברורה: יש לאפשר חיסון נגד קורונה לכל בן נוער שהוא והוריו מעוניינים בכך. אנחנו בעיצומה של מגיפה עולמית שטרם הסתיימה. בזכות המדענים, פותח חיסון בעל פרופיל בטיחות ויעילות טובים, כולל בקרב בני נוער, אם כי צריך להמשיך ולעקוב אחר השפעותיו ובפרט לחקור את החשד לקשר האפשרי למיוקרדיטיס. יחד עם זאת, הסיכון לרוב בני הנוער ממחלת הקורונה הוא נמוך וחיסון בני הנוער יכול לתרום אך אינו צפוי לשנות מהותית את חסינות האוכלוסייה".

ממשרד הבריאות נמסר: "מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, קיים דיון בנושא הרחבת החיסונים לבני נוער בגילאי 16-12, בהשתתפות טובי המומחים בתחומי רפואת ילדים, בריאות הציבור, אפידמיולוגיה, קרדיולוגיה ופרויקטור הקורונה.

בימים אלה, משרד הבריאות אוסף את הנתונים מבתי החולים ומקופות החולים, ביחס לתופעות בסמיכות לחיסון כמו כן מתבצעת למידה מתהליכי החיסון בארצות הברית. בתום שלב איסוף הנתונים והסקת המסקנות, יגבש המשרד את עמדתו בנושא  ויפרסם לציבור, זאת על מנת לנהל את הרחבת החיסון בבטיחות המרבית".