שר הביטחון, בני גנץ, הציע השבוע באמצעות יוניפי"ל סיוע הומניטארי ללבנון. בהודעה שפרסמה לשכתו, נמסר כי ההצעה הועברה "לאור המצב הקשה בלבנון ועל רקע ניסיונות חיזבאללה להכניס ללבנון השקעות איראניות". בתחילת השבוע אמר גנץ: "כישראלי, כיהודי וכאדם, הלב כואב למראה התמונות של הרעבים ברחובות לבנון – ישראל כבר הציעה בעבר סיוע ללבנון, וגם כיום אנו נכונים לפעול, ולהשפיע על מדינות נוספות שיסייעו ויושיטו יד למען צמיחתה ויציאתה מהמשבר".
המצב הכלכלי בלבנון הוא לא פחות מקטסטרופה, ולאחרונה הוא הוגדר על-ידי הבנק העולמי כאחד המשברים החמורים בעולם מאז אמצע המאה ה-19. ממשלת המעבר בלבנון לא מצליחה לדאוג לצרכים הבסיסיים ביותר של אזרחיה, כמו מזון ותרופות, ומספר שעות החשמל בלבנון נמוכות אפילו מאלה שבעזה. מחירי הדלק במדינה בשמיים ואפילו העשירים בביירות מתקשים להשיגו. האינפלציה גואה ולבנון בדרך להפוך למדינת עולם שלישי במצוקה. אם לא די בכך, בראשות לבנון ישנה ממשלת מעבר לא מתפקדת, נגועה בשחיתות וחיזבאללה מערים קשיים על הקמת ממשלה יציבה ומתפקדת.
בישראל מוטרדים מאוד מהמצב בלבנון, וחוששים שלוואקום השלטוני תיכנס איראן כ"מושיעת" לבנון. אין זה סוד כי בשנים האחרונות מנסה איראן להתבסס בסוריה, ומלבד הצבת מיליציות שיעיות במקום, היא תכננה גם להקים ברחבי סוריה בסיסים אוויריים וימיים ונבלמה בפעילויות ישראליות. סביר להניח שאיראן תשמח מאוד להעמיק את דריסת הרגל שלה בלבנון, ולא רק באמצעות חיזבאללה. איראן אמנם נתונה בקשיים כלכליים משל עצמה בשנים האחרונות, אך אם אכן תחתום על הסכם גרעין עם ארה"ב למורת רוחה של ישראל, יוסרו ממנה הסנקציות ומצבה הכלכלי צפוי להשתפר.
דאגה ישראלית נוספת נוגעת להתחזקות חיזבאללה כתוצאה מהמשבר הגדול בלבנון, לאחר שכבר עכשיו מנסה ארגון הטרור לסייע לתומכיו לשרוד את המשבר באמצעות בהטבות סוציאליות. אפשרות מטרידה נוספת היא שהרוסים או הסינים ייכנסו לוואקום בלבנון באמצעות סיוע כספי והקמת תשתיות במדינה.
לגנץ ולמערכת הביטחון היה ברור מלכתחילה כי ההצעה הישראלית לסיוע בלבנון תענה בשלילה, אך בישראל לא מרימים ידיים ומתכוונים לנסות ולגייס גורמים אחרים לסייע ללבנון. כך תנסה ישראל בתקופה הקרובה להאיץ בארה"ב ובמדינות אירופה, בעיקר בצרפת, לקחת לידיהן את המושכות ולסייע לארץ הארזים. אך הבעיה היא שגם צרפת, הידועה בקשריה העמוקים עימה, נראית כמי שאיבדה עניין במדינה ששלטונה נגוע בשחיתות. נראה שגם מדינות המפרץ, שסיוע מצידן מקובל אף הוא על ישראל, אינן ממהרות להושיט יד.
ישראל לא עשתה מספיק למען משפחות צד"ל
בחלוף יותר מ-21 שנים לאחר יציאת צה"ל מלבנון, העניקו השבוע שר הביטחון והרמטכ"ל את אות המערכה למפקדי צבא דרום לבנון (צד"ל) לשעבר. במקביל, לאחר שנים של סחבת, נחנכה גם האנדרטה לזכר חללי הארגון הלבנוני שאנשיו שירתו לצד צה"ל במשך יותר מ-20 שנה. האנדרטה הוקמה בסמוך ל"גדר הטובה" במטולה, השער המיתולוגי שדרכו נכנסו חיילי צה"ל ללבנון.
בין ישראל לבין צד"ל הייתה ברית עמוקה, ברית אחים, ברית דמים. לוחמי ומפקדי צד"ל הגנו בגופם על חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל במשך שנים רבות, וספגו חללים ואבדות. אותם לוחמים ובני משפחותיהם נאלצו לעקור את עצמם מארצם וממולדתם לאור ההחלטה הישראלית לסגת מדרום לבנון בלילה בהיר אחד בחודש מאי. ישראל הבטיחה ללוחמי צד"ל שלא תנטוש אותם ואת משפחותיהם, שתסייע להם להתאקלם בישראל ותיתן להם את כל המעטפת הנדרשת לשם כך.
עם הנסיגה חולקו יוצאי צד"ל לשתיים: קבוצה קטנה של יוצאי הארגון, שהיו בקשר מיוחד עם כוחות הביטחון, כמו גם מי שהיה בדרגת מ"פ ומעלה, קיבלו סיוע מספק מטעם שירות הביטחון הכללי, שלקח אותם תחת חסותו. קבוצה שנייה, שכוללת את מרבית יוצאי צד"ל, הועברה לאחריות משרד העלייה והקליטה, קיבלה סיוע מסוים במשך כמה שנים והיום מקבלת סיוע מינימלי. מדינת ישראל התחייבה בפניהם למצוא להם פתרונות דיור, אך במשך יותר משני עשורים דבר לא נעשה.
במשך שנים אחת הנקודות שכאבו במיוחד לאנשי צד"ל במיוחד הייתה העובדה שלא הוקמה אנדרטה לזכר כ-650 חלליהם שנהרגו במשך שנות הלחימה בדרום לבנון. העוול הזה אמנם תוקן השבוע, אך זוהי רק טיפה בים, שכן מרבית ההבטחות שקיבלו אנשי צד"ל לאורך השנים ממדינת ישראל לא מומשו, וכיום יש בארץ כ-3,000 אנשי צד"ל ובני משפחותיהם, שרבים מהם עדיין סובלים מקשיי קליטה.
שר הביטחון, בני גנץ, והרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, הודו ביום ראשון האחרון במהלך הטקס כי מדינת ישראל לא עשתה מספיק למען משפחות צד"ל, אך בסופו של דבר מדובר בתקציב שהמדינה צריכה להשקיע. אביגדור ליברמן, בשבתו כשר ביטחון, ניסה לקדם את התכנית למציאת פתרונות לאנשי צד"ל וכעת שר הביטחון גנץ מנסה לקדם את הנושא. בין שר האוצר ליברמן לבין גנץ יש הסכמה עקרונית בנושא, אך בינתיים אין התקדמות.
ככלל, במערכת הביטחון מרוצים בינתיים מהעובדה שליברמן קיבל לידיו את תיק האוצר, שכן כשר הביטחון לשעבר הוא מכיר את רובם המוחלט של הקשיים הביטחוניים והתקציביים של מערכת הביטחון. יחד עם זאת, במציאות הפוליטית הנוכחית, שבה נופל חוק ציוני כמו חוק האזרחות בשל שיקולים פוליטיים, כלל לא בטוח שניתן יהיה לקדם את הנושא.
הצהרות דת שקריות
ביום שלישי השבוע הודיע שר הביטחון כי נאלץ למשוך "חוק חשוב מאוד", שמטרתו מניעת השתמטות מצה"ל של נשים שנתנו הצהרות שווא על היותן דתיות. כתוצאה ממשיכת החוק, הועדה שיכלה לבטל פטורים של נשים, שמתברר שהצהרות הדת שלהן שקריות – תפורק. משמע, מערכת הביטחון תיוותר ללא כלים להתמודד עם התופעה.
סעיף 40 לחוק שירות ביטחון מסדיר את סוגיית הפטור מחובת שירות ביטחון מטעמי הכרה דתית, וקובע כי הפטור יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון (מלש"בית), שהצהירה כי טעמי דת הם שמונעים ממנה לשרת בצה"ל וכי היא שומרת על כשרות ואינה נוסעת בשבת.
לא מעט נשים ניסו לאורך השנים להתחמק משירות צבאי בהצהרות דת שקריות, ולפני מספר שנים החלו בצה"ל לעקוב אחר מלש"ביות כדי לבדוק אם הן לא אומרות אמת. כך, למשל, נמצאו צעירות שהצהירו שהן דתיות עם ביקיני בחוף הים בתל-אביב או נוסעות ברכב בשבת. אך ידי צה"ל היו כבולות לאחר שהתברר כי לצבא לא הייתה סמכות מנהלית לפסול פטור שניתן למלש"בית, ונדרשה הרשעה פלילית של המלש"בית בגין מתן תצהיר כוזב.
כדי לפשט את התהליכים, עוגנו בשנת 2018 תקנות המאפשרות לפוקד לבטל את הפטור שניתן למלש"בית אם חדלו להתקיים בה התנאים שבגינם הוא ניתן לה. הוראת השעה הייתה תקפה לשלוש שנים, עד ל-10 באפריל 2021, אך בשל התפזרות הכנסת ה-23 נקבע כי ההוראות הללו תהיינה תקפות עד 6 ביולי, תאריך שהיה השבוע.
למרות שהצבא יכול היה לבטל את הפטורים למצהירות דת כוזבות בשלוש השנים האחרונות, בפועל, הועדה שיכולה לבטל את הפטורים מטעמי דת הוקמה והחלה לפעול רק לפני כחצי שנה, וכאמור כעת ניטל ממנה הבסיס החוקי לפעולתה.
בחמש השנים האחרונות קיימת מגמה (שהתמתנה) של ירידה בהיקף המתגייסים לצה"ל. בשנתון האחרון היקף גויס הגברים לצה"ל היה כ-67 אחוזים, ובקרב נשים כ-55 אחוזים מפוטנציאל הגיוס. בכל אחת מחמש השנים האחרונות, בין 35 ל-36 אחוזים מפוטנציאל הגיוס לנשים קיבלו פטור משירות מטעמי הכרה דתית. בשנת 2020 הוגשו לצה"ל 18,900 בקשות לפטור מטעמי דת, ורק 291 נדחו.
במערכת הביטחון מוטרדים מאוד מהעובדה ששר הביטחון נאלץ למשוך השבוע את החוק בנושא, שכן מלבד העובדה שנדרשת כעת הרשעה פלילית של מלש"בית לשם ביטול פטור שניתן לה מטעמי דת, נדמה כי כל חקיקה שתנסה מערכת הביטחון להעביר תיתקל בקשיים נוכח המציאות הפוליטית העגומה והקושי של הקואליציה לגשר על הפערים העצומים בין ימינה, ישראל ביתנו, מר"צ ורע"ם.
במציאות שבה החוק בעניין הפטורים או חוק האזרחות נופלים, כדאי שמערכת הביטחון תפנים שבעיית השיתוק שהצרה את צעדיה בשנתיים האחרונות בשל חוסר המשילות, תמשיך ללוות אותה גם בתקופה הקרובה.
