"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הצלם שתיעד את הטביעה באליפות העולם: "ברגע שזה קרה ידעתי שזה סיפור גדול"
בראיון מקיף שערך ב-AFP מספר אולי סקארף על התחושות שלו שניות לאחר שקלט במצלמה המיוחדת שלו את אניטה אלברז קורסת במהלך התחרות בבודשפט: "המעבר המהיר מצילום משהו שהוא כל כך יפה כמו שחייה אמנותית - לצילום משהו קרוב למישהו שלכאורה מאבד את חייו הייתה טלטלה"
אלברז עם המאמנת שלה שקפצה להצילה| צילום: אי.אף.פי

הצלם שתיעד את הטביעה באליפות העולם: "ברגע שזה קרה ידעתי שזה סיפור גדול"

בראיון מקיף שערך ב-AFP מספר אולי סקארף על התחושות שלו שניות לאחר שקלט במצלמה המיוחדת שלו את אניטה אלברז קורסת במהלך התחרות בבודשפט: "המעבר המהיר מצילום משהו שהוא כל כך יפה כמו שחייה אמנותית - לצילום משהו קרוב למישהו שלכאורה מאבד את חייו הייתה טלטלה"

,עודכן
0השמעה

ההצלה הדרמטית של השחיינית האמנותית האמריקנית אניטה אלברז על ידי מאמנה באליפות העולם בבודפשטנתפסה על ידי צלם AFP אולי סקארף באמצעות מצלמת רובוט תת מימית שפותחה על ידי עמיתו פרנסואה-קסבייר מוריט והפכו לתמונות אייקוניות שהופצו בכל העולם.

כמו שקורה לעיתים קרובות, הדרמה הגיעה משום מקום. אלברז בדיוק סיימה את תרגיל הסולו שלה בגמר, כשסקארף חש שמשהו לא בסדר. "ראיתי שהמאמן של אניטה, אנדריאה פואנטס קפצה למים, ויכולתי לראות משהו כהה בתחתית הבריכה. מיד ידעתי מה קרה, אז חזרתי ישר לרובוט", סיפר הצלם.

"היא נפלה לקרקעית הבריכה. השתמשתי ברובוט כדי לצלם אותה ואת החילוץ כשאנדריאה הגיעה אליה והצליחה לעקוב אחריהם כל הדרך אל פני השטח". אולי צילם כ-100 תמונות - עם עמיתו לסוכנות הידיעות הצרפתית פיטר קוהלמי שצילם את החילוץ מחוץ למים - לפני שצמצם את הסיפור ל-10 תמונות שלב אחר שלב. "ברגע שזה קרה ידעתי שזה סיפור גדול, אירוע גדול. אבל לא ידענו מה מצבה, אז חיכיתי לפני ששלחתי את התמונות", אמר אולי.

אלברז במהלך התרגיל,צילום: אי.אף.פי

מזועזע ככל שהיה, המתחרה הבאה הייתה בבריכה רק כמה רגעים לאחר מכן, ואולי נאלץ להמשיך לצלם. “כשצילמתי במקומות שבהם זה מסוכן, נפשית אתה מוכן. אבל המעבר המהיר מצילום משהו שהוא כל כך יפה כמו שחייה אמנותית - לצילום משהו קרוב למישהו שלכאורה מאבד את חייו הייתה טלטלה. הייתי בהלם וקצת מזועזע במשך זמן רב. אני עדיין קצת בהלם. הייתה לי נקודת מבט ייחודית על זה. כל השאר צפו בו מחוץ למים, ויכולתי לראות את זה ממש בבירור דרך המצלמה הזו. לשמחתי, אלברז התאוששה במהירות ובסיום התחרות קיבלנו הודעה שהיא בסדר, אז חשבתי שאוכל לשלוח את התמונות", הוסיף אולי.

התמונות הסתובבו ברחבי העולם תוך דקות, ונקלטו על ידי כלי תקשורת גדולים. הם היו חמש מתוך שש התמונות המשותפות ביותר בפייסבוק בתוך 24 שעות. אולי לא חתך אף אחת מהתמונות שצילם. "השארתי את התמונות די רחבות כדי להראות כמה היא מבודדת, אז היה רצף שמראה את כל האלמנטים."

המצלמה המיוחדת איתה משתמש סקארף,צילום: אי.אף.פי

השימוש בצילום תת-ימי נעשה יותר ויותר פופולרי מאז פרנסואה - קסבייר מריט מ-AFP החל לפתח מצלמת רובוט באולימפיאדת אתונה בשנת 2004. מאז הגיעו כלי תקשורת אחרים, אבל הרובוט של AFP היה היחיד בבריכה שצילם את האירוע שזכה לחשיפה בכל העולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו