בסרטון חדש שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה, פנתה עדן הראל אל קהל העוקבות שלה וביקשה סיוע ועצות מאימהות מנוסות, על רקע שירותו של בנה כלוחם, שסיים מסלול בחודש שעבר ונמצא בלבנון.
הראל פתחה את דבריה כשאמרה: "אני ממש רוצה כזה להתחיל איזה דיון קטן אם לא אכפת לכם, כי אני צריכה את חוכמת ההמונים ואת האנשים עם הניסיון. איך כאילו מתפקדים? איך כאילו צולחים את האירוע הזה? זאת אומרת, הילד בלבנון ואז כאילו אנחנו אמורים לקום בבוקר ולתפקד כרגיל".
עדן הראל: "לא היה לי כוח לעשות כלום"
היא שיתפה בהשפעה של המצב הנפשי על שגרת יומה וסיפרה כי על אף שפתחה את הבוקר באימון פיזי מאומץ, המועקה שיתקה אותה בהמשך היום.
"חזרתי הביתה, אמרתי יופי, עכשיו אני אעבוד, אני צריכה לעבוד על הפודקאסט, צריכה לעבוד על כל מיני דברים וזה, יאללה אני אתחיל לערוך, אתחיל לשבת, אתחיל לכתוב", תיארה, "ופשוט התיישבתי ולא היה לי כוח לעשות כלום. פתאום כזה קופץ המחשבות, פתאום הן מגיעות. פתאום כזה, רגע מה הוא עושה עכשיו?".
עודד מנשה לא מצליח להרגיע
המחשבות המטרידות ליוו אותה גם בעת עבודתה המקצועית, בצילומים לסרט שבו היא משתתפת לצד בעלה עודד מנשה.
"היה איזה רגע שחיכינו עד שיתחילו, ועומדים כזה כולם בשקט על הסט והשחקנים וזה, ואני כזה פתאום חושבת מה הוא עושה עכשיו? איפה הוא נמצא בדיוק? כאילו מה קורה איתו? ואין בעצם באמת תשובות", הוסיפה הראל.
היא הביעה תסכול גם מהאמירות המרגיעות: "יש גם את כל המומחים, אל תדאגי, רגוע בלבנון. אם כל כך רגוע בלבנון בוא נחזיר אותם הביתה, אז למה צריך אותם שם?".
ההתמודדות האישית של עדן הראל והפנייה לאימהות
במהלך הסרטון הדגישה הראל כי פתרונות מקובלים כמו קבוצות תמיכה בוואטסאפ אינם מתאימים לה ורק מגבירים את העומס.
"אם אני נכנסת לעוד קבוצה אחת אני משתגעת. קבוצות של הבית ספר, קבוצות של החוגים, קבוצות של המשפחה... אני באמת לא יכולה יותר. עוד עומס של רעש, אני לא מעוניינת, אני רוצה שקט. אז קבוצות זה לא אופציה", הבהירה והוסיפה: "יש נשים שזה מתאים להן וזה טוב להן, לי זה לא פתרון".
עדן הראל: "איך עוברים את זה?"
היא חתמה את דבריה בבקשה כנה לקבלת כלים וטיפים להתמודדות יומיומית בתוך הבית מבלי להעביר את החרדה הלאה. "תנסו לחשוב איתי או לכתוב לי איך צולחים את זה. איך עוברים את זה? איך מתפקדים? איך לא נבהלים?", שאלה.
גם האמונה משחקת תפקיד
הראל סיכמה: "אמונה זה ברור, אני כל הזמן מדברת עם השם ואני אומרת לו שעכשיו נתת לי את המבחן הכי גדול של האמונה שיכול להיות. תכתבו לי איך אתן מתמודדות עם זה, איך לא משדרים סטרס לשאר הילדים, איך צולחים בחיוך את היום כשיש פאניקה בלב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו






