פרידה עוזיאל העלתה סטורי מהממ"ד בזמן שהיא צופה בחדשות, וכתבה טקסט ארוך, היא פשוט כותבת מה עובר עליה, בלי לייפות: "מה ככה זה הולך להיות עכשיו חודש אי אפשר לצאת מהממ"ד יש סריות של שיגורים ואין לי משחקי קופסא".
"העולם מבסוט, מתרגשים"
אחרי זה היא עוברת למה שהיא רואה מסביב, ומה זה עושה לה בראש: "ואני רואה אנשים מהעולם מבסוטים מתרגשים על שחרור איראן" ואז מגיע החלק שהיא לא משאירה בו מקום לפרשנות: "אנשים שלפני חודש קראו לנו רוצחים שמבצעים רצח עם, השאלה אם הם יודעים שאלה אנחנו שיושבים עכשיו במקלטים בלי הפסקה בשביל מטרה עולמית גדולה יותר". פרידה חושפת כי קל לכתוב סיסמאות מרחוק. פחות קל לשבת בפנים ולחטוף את זה בלייב.
"טרנדי לשנוא"
מכאן עוזיאל הולכת על הראש של תרבות הטרנדים, כמו שהיא רואה אותה: "העולם כזה צבוע ומושפע מטרנדים, טרנדי לשנוא אותנו אז שונאים, טרנדי איראן עכשיו אז אני רואה משפיענים מכל העולם מעלים סרטונים איך הם יחגגו באיראן המתוקנת". והיא מסיימת עם עקיצה שמסמנת את הטון הכללי של כל הסטורי: "ריקי את אפליו לא יודעת איפה זה במפה". אין כאן ניסיון "לאחד" או "לרכך". זה פשוט טקסט של עוזיאל, בזמן אמת, מהממ"ד, מול חדשות, עם אפס רצון לזרום עם מצב הרוח של הרשת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו