"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

נינט על השד העדתי: "דווקא עכשיו זה רלוונטי"

בפרמיירה של “זגורי אימפריה” עלתה שאלה ישנה שמסרבת להיעלם. התשובות חשפו פערים, רגישות וגם עייפות מהדיון עצמו

אביטל אביב
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

Loading...

במהלך הפרמיירה של “זגורי אימפריה”, שנערך בשישי האחרון, אף אחד לא הופתע כשהשאלה על השד העדתי צפה שוב. הסדרה, שמראש נבנתה סביב זהות, משפחה ומתחים עדתיים, הפכה את הדיון לבלתי נמנע. השאלה היתה פשוטה. האם ב־2025 זה עדיין רלוונטי. התשובות, כמו תמיד, היו הרבה פחות פשוטות.

נינט: המציאות לא נעלמה

נינט טייב היתה מהראשונות להשיב, ובחרה לא לייפות. מבחינתה, הדיון העדתי לא שייך לעבר אלא להווה. "זה שיח שאני חושבת שהוא עדיין רלוונטי, דווקא בגלל כל מה שקרה במהלך שלוש השנים האחרונות, לצערי הרב”, אמרה. בלי להיכנס לפרטים פוליטיים או חברתיים, נינט חיברה בין הסדרה לבין התחושות שממשיכות לבעבע מחוץ למסך, והבהירה שבעיניה הפצע עדיין פתוח.

נינט טייב , אינסטגרם
נינט טייב, צילום: אינסטגרם

חן אמסלם: לגיטימציה משתנה

חן אמסלם ניסתה לנסח עמדה פחות חותכת. לא ביטול, אבל גם לא הצהרה דרמטית.
לדבריה, “זה שיח כזה שלפעמים יש לו יותר לגיטימציה ולפעמים יש לו פחות לגיטימציה”. אמסלם סימנה את השיח כמשהו שנע בגלים, תלוי תקופה, תלוי הקשר, תלוי מי שואל ומי עונה.

חן אמסלם ומאור זגורי, צילום: אינסטגרם

ישראל אטיאס: החיים מחוץ להגדרות

ישראל אטיאס הלך לקצה השני. מבחינתו, הדיון פשוט לא קיים. “אני לא מתעסק בזה. לעולם לא התעסקתי בזה”, אמר, והוסיף שזה לא משהו שהיה חלק מהבית שבו גדל. אטיאס בחר להביא דוגמה אישית מהמשפחה שלו. “הילדים שלי גם רומנים. נראה לך שהתחתנתי עם אשתי ושאלתי מה העדה. או שרואים אותי ככה או שלא”. אצלו, לפחות לפי הדברים, המציאות האישית גוברת על ההגדרות הרחבות.

קאסט "זגורי אימפריה" בפרמיירה החגיגית, צילום: רפי דלויה

אורי לייזרוביץ’: זה הנושא, לא הבעיה

אורי לייזרוביץ’ ביקש להזכיר למה בכלל השאלה נשאלת. “הסדרה מתמקדת בזה”, אמר, והציע השוואה. “זה כמו שלא נבוא ל’שטיסל’ ונגיד: למה, אוי, מה אתם אשכנזים. יש לזה מקום. על זה הסדרה מדברת”. לייזרוביץ’ לא ניסה לפתור את הוויכוח, אלא למסגר אותו. מבחינתו, השיח הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה עצמה.

"יש מקום לכולם"

בסיום, אטיאס סיכם במשפט קצר, כזה שלא משאיר הרבה מקום לדיון נוסף. "שטויות במיץ עגבניות", אמר."יש מקום לכולם". זה היה קו הסיום שבו השד העדתי שוב יצא מהבקבוק, גם אם לא כולם מסכימים אם הוא באמת עדיין שם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...