הגענו לתקופה הזו בשנה: ליהוקי הפסטיגל. התעשייה בוחשת וכל הטאלנטים חדורי מטרה להתלהק לאחד הג'ובים הנשחקים בתחום, שגם מהווה סמל סטטוס רציני וגם ידוע כג'וב שנוטה להשפיע לטובה על חשבון העובר ושב וכמו תמיד, הליהוקים מעוררים לא מעט עניין וגם ביקורת, שהלכה וגברה בשנים האחרונות. אבל אם בעבר הביקורות היו על ליהוק של כוכבי רשת, הם הביקורות הן על ליהוק של טאלנטים טריים, שהקריירה שלהן יחסית קצרה במדדים של התעשייה שפועלים שנים ספורות בלבד בתחום: עדן גולן, מאיה קיי, אלין גולן והליהוק הטרי והמפתיע נדב חנציס.
ליהוקו של חנציס למופע הענק, רק בן 18, שהתחיל את הקריירה שלו רק לפני כמה חודשים בודדים עם להיט הענק "אם את כבר הולכת" וכבר לוהק לקמפיין אופנה, הצליח להרים לא מעט גבות בעקבות הפרסום עלו הרבה ביקורות על איך נער שרק התחיל את הקריירה שלו לוהק למופע הבמה הגדול בישראל. הרי פעם הפסטיגל היה שמור לאמנים עם ותיקות בקריירה שלהם, עם כמה שנות ניסיון ומוניטין מבוסס, שלא רק עתירי כישרון, אלא גם יודעים להתמודד עם לו"ז אינסטיבי שמתלווה עם הפקה כזו.
ייתכן שהבחירה בו, כמו שבשאר הטלאנטים הצעירים, נובעת מכך שהוא צעיר ולכן זול יותר להפקה, וגם בגלל הרצון למשוך את הקהל הצעיר שמחפש את "האמן החם של הרגע" במיוחד כשעד כה הוא כמעט ולא הופיע על במות גדולות.
אבל אולי הסיבה היא בכלל שאנחנו צמאים לכוכבים חדשים, מדורי רכילות כל פעם מסקרים את אותם כוכבים, כל פעם אותן דרמות והפלייליסטים ישנם אותם הזמרים. בגלל זה כל פעם שמגיע אמן חדש אנחנו ממהרים להכתיר אותו "הדבר הבא". כי כמה אפשר להתבסס על נוסטלגיה ועל סלבס שכיכבו לפני 15 שנה? תחשבו מתי בפעם האחרונה שמעתם על אמן חדש שבאמת הצליח להחזיק מעמד מעבר ללהיט אחד?
אז אולי דווקא הליהוק המוקדם של הכוכבים הצעירים לפסטיגל הוא לא טעות, אלא הזדמנות. הם יכולים לנצל את הבמה הזו בשביל להיחשף לקהלים נוספים ולצבור קהל שיילך איתם דרך ארוכה.