"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

טור דעה

"אהובה": המילה שהפכה לסכין חדה

"איך דווקא מילה כל כך רכה, כל כך חמודה, הפכה להיות הסכין הכי חדה בארסנל?" שגיא לירן יצא למסע בתרבות הפופ הישראלית בעקבות המילה הכי פסיב-אגרסיב בלקסיקון

שגיא לירן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

Loading...

טור של שגיא לירן

איך הפכה המילה "אהובה" למילה עם כל כך הרבה משמעויות? השיר של אנה זק שלח אותנו לחקור. אם בהתחלה זו הייתה מילה של חום, של סבתא, מילה שהרגישה כמעט וינטג' ובשנים האחרונות הפכה ליותר ויותר פופולארית, אבל עם משמעות קצת אחרת ממה שהתכוון המשורר.

השימוש במילה "אהובה" קם לתחייה, אבל כל פעם, דרך פה של דמות אחרת. עינת מהיח"צ, דמות הרשת בגילומו של דולב מסיקה, למשל, ממציאה מחדש את הדמות התל אביבית המתנשאת שמנסה להיות נחמדה, אבל לא באמת מתכוונת לזה. ב-2024 שחר טבוך ואגם בוחבוט שיחררו את "נאדי באדי", שהיה ללהיט הפופ הראשון מאז פרוץ המלחמה ונפתח במשפט ׳בנפרד האהוב׳ שלי, השורה גם זכתה לטרנד טיקטוק והכניס את השימוש במילה ורוח הדברים למיינסטרים, כיאה ללהיט מדינה.

אחריהם הגיע אורן להב עם הקטע הויראלי "מעין אהובה", שהציף מחדש את הפופלאריות של המילה. אצלו "אהובה" היא לא כינוי, אלא ממש הפאנץ' עצמו. אחריו הגיחה הדר שירי מהעונה הקודמת של "האח הגדול", עם כל משפט שני שמתחיל ב"אהובה" בדרך לסמן איזה דיסטנס ושליטה על הסיטואציה שאת כאילו אהובה אבל בטוח לא עליה.

הדר שירי , רן יחזקאל
הדר שירי, צילום: רן יחזקאל

שירי הרבתה להשתמש במילה בוויכוחים וככה לאט לאט אהובה לאירוניה של תמיכה, לטון שמלטף עם יד אחת וסוטר עם השנייה, קצת ההפך מהמשמעות המילולית שלה. מעין פסיב-אגרסיב שכזה.

זק בשיר החדש החדש שלה "היי אהובה" מסגרה את השימוש במילה והצליחה לתפוס מומנט תרבותי. בשיר היא לוכדת את המשמעות של אהובה גרסת 2025: "הכל דבש די עם הפאלש". בתכל'ס, זו בול את המשמעות של המילה הזאת בדור שלנו.

אבל האמת שי אפשר לדבר על המילה "אהובה" בלי לדבר על הסלנג ההומואי-מירי פסקלי. כי גם בתוך הקהילה, "אהובה" זו מילה שכבר לא מבטאת קרבה אלא פוזיציה. זה בדרך כלל איך שאת פונה למישהי שאת בזה לה. אז איך דווקא מילה כל כך רכה, כל כך חמודה, הפכה להיות הסכין הכי חדה בארסנל ומה זה אומר עלינו שהמילה “אהובה” הפכה לדרך להגיד גם חמודה וגם חמודה עאלק?

אולי זה אומר שכולנו קצת משחקים על הקו הדק שבין אינטימיות לתחכום, בין תמיכה אמיתית לתיאטרון של רגשות ואולי, כמו שהשיר של אנה, "אהובה" היא לא מילה אחת, אלא דור שלם שמדבר באותן מילים אבל מתכוון למשמעות אחרת בכל פעם.

אנה זק, צילום: שי תמיר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...