בשבוע שעבר קרה מקרה מזעזע, תינוקת בת עשרה חודשים ננשכה למוות על ידי הכלב המשפחתי. לפי החוק במקרה תקיפה של אדם על ידי כלה, הכלב נכנס להסגר ומשם מורדם. סלבריטאי ארצנו לא עברו בשתיקה, אבל היו שתי תגובות למקרה שתפסו את תשומת ליבי יותר מהרגיל. האחת של שחף רז והשנייה של טום אביב.
בעוד שחף הגיב בסרטון המפרט לא רק על דעתו האישית, אלא גם על המקרה המורכב עצמו ועל גישות שונות לטפל בו, טום הגיב בניכוס עצמי מוחלט לסיטואציה. קפץ בכותרת הגדולה כי הוא עצמו, הולך לאמץ את אותה הכלבה, בכך טום הפך להיות הנשיא המרכזי של מקרה טרגי שלא קשור אליו ולא בפעם הראשונה, נזכיר שלפני מספר שנים קפץ טום ב"הירואיות" כאשר תקף את יעקב דגו מתוך אמונה שהכה את החיה האומללה.
שתי התגובות הן של שחף והן של טום, הן כחלק מתופעה נרחבת בה אנשים מפורסמים מתערבים במקרים אקטואליים ונותנים את הטייק שלהם על הנושא. בעוד שחף בחר להשתמש בפלטפורמה שלו בכדי להעלות על סדר היום נושא חשוב וכאוב תוך שימוש בדעתו האישית לצדק חברתי, טום משתמש בסיפור כעלה תאנה לריכוז העצמי שלו.
תופעת הריכוז העצמי יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר אנשים מסוימים, במטרה נעלה או הומניטרית, מוצאים את עצמם הופכים את עצמם לסיפור המרכזי. במצבים כאלה, כאשר אדם פועל כדי לעזור לאחרים, הוא שם את הדגש על רגשותיו או על חוויותיו, במקום על המטרה או על האנשים שהוא אמור לסייע להם. ממש בדומה לגרטה וחברי המשט שלה, הפלסטינים הם רק פרופס בעולמה הנרקיסיסטי של גרטה, כל הסיקור החדשותי דובר מעיניה בלבד 'נחטפתי', 'נשדדתי', 'תצילו אותי', כמעט והצליחה לשכוח שהייתה איזו מטרה נעלה וטרנדית לשמה יצאה.
מה שהצליח להזכיר לי את תסביך המושיע, או "Savior Complex", מתאר מצב בו אדם מרגיש צורך בלתי נשלט להציל או לעזור לאחרים, בדרך כלל, אנשים עם תסביך זה מאמינים כי הם חייבים להיות המושיעים של אחרים, ולעיתים קרובות הם מחפשים מצבים שבהם יוכלו להציע עזרה, גם כאשר זו לא תמיד מבוקשת או נחוצה.
כשמדובר בדמויות ציבוריות הביקורת תגיע מהר, עם הכוח והפלטפורמה תגיע גם האחריות, מרגיש שיותר קל לדבר כשמדובר בסוגייה שיש עליה איזושהי הסכמה גורפת בחברה כמו בעלי חיים או בחול- התנועה הפרו-פלסטינית. אבל למה תחושת ה'מושיע' לא קופצת באותה העצימות בנושאים כמו אלימות נגד נשים או נגד להט"ב? לא מזמן הציבור בהוראת משפיען מוכר חירב את רכבו של האיש הנורא שפגע בכלבה של שכנתו, למה אף אחד לא עשה את זה לאביעד משה, שכזכור ניסה לרצוח את אשתו דאז שירה איסקוב ב-2020?
אז האם מדובר בטוב לב אותנטי או בריכוז עצמי מלווה באדרנלין וריגוש המתקבלים בגוף מולידאציה חיצונית כאשר נותנים לקהל הרחב משהו שהם אוהבים להסכים עליו? אתם תחליטו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו



