"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זו לא סתם עוד מסעדה שנסגרת: נפרדים ממסעדת "פקין"

מאיה דרין, שגדלה ואכלה במסעדה המיתולוגית כילדה, הגיעה למקום, שייסגר בסוף החודש, כדי להיפרד ולהיזכר בנוסטלגיה במנות הדגל שעדיין קיימות (ועדיין טעימות) –גם כיום • צפו בכתבה

,עודכן
0השמעה

נפרדים ממסעדת "פקין" // כתבת: מאיה דרין, צילום: משה בן שמחון

כילדת שנות ה-80 (טוב, בסדר, גם שנות ה-70), אני עוד זוכרת את שנות הזוהר של המטבח הסיני בישראל. הרבה לפני שידענו לגלגל על הלשון שמות מורכבים בתאי או ביפנית, ידענו לזלול בתאווה עוף חמוץ מתוק, עוף בלימון וגם כזה באננס.

היה זה הכי רחוק במזרח הרחוק שהקולינריה הישראלית ידעה להגיע, וזו הייתה חגיגה! ככזו, המסעדות הסיניות בתל אביב היו למעוז מסיבות ימי ההולדת המשפחתיים של משפחתי. "ינג ויאנג", "פקין" והסינית האדומה היו האהובות עלינו. ככל שגדלנו והתבגרנו, כך נעלמו הסיניות מן הנוף העירוני ונותרה אחת איתנה, חזקה ומובילה – מסעדת "פקין".

חגיגת נוסטלגיה. מסעדת "פקין",צילום: אפיק גבאי

היא נפתחה בשכונת צהלה בשנת 1981 על ידי בני קלטר, ופעלה בגאון ובגאווה במשך שנים רבות. היא זכתה לעדנה רבה בתקופה שבה המטבח הסיני היה נחשק במחוזותינו, וזכתה לעדנה מחודשת עם כניסתו לתמונה של המסעדן הצעיר והכריזמטי לי פן, לפני כשש שנים, מאנשי קבוצת OTH (מלי מלו, צ'נה, קילומטרז', רוחאן ועוד).

הסינית הוותיקה הספיקה לחרוט על דגלה 43 שנות פעילות בענף מאתגר ומורכב, והנה היא נסגרת בסוף חודש אוגוסט. יצאתי להיפרד מהמנות הסיניות שטעמן, טעם הילדות שלי, מלווה בשניים מילדיי (ואחד שהוא כמעט שלי). החלטתי שמן הראוי שאפרד ממסעדת "פקין" בסגירת מעגל משל עצמי ואפגיש את הדור הצעיר עם הנוסטלגיה שלי.

מבחן הטעימה עבר בהצלחה גדולה. אגרול במסעדת "פקין",צילום: אפיק גבאי

מבחן הטעימה היה מוצלח במיוחד, איך לא? ככוכבת הראשית הוכתרה מנת הבקר בחצילים. פרוסות הבקר הדקיקות מתמזגות בהרמוניה עם פיסות החציל הנימוחות, והכל עטוף ברוטב מתקתק עם עקצוץ חריף וטוב. בדיוק כפי שזכרתי ואהבתי. גם ילדי 2022 נהנו מאוד מהמנה הנדיבה והאייקונית הזאת.

אגרול אייטיז כהלכתו אף הוא קיבל מחמאות מהקהל הצעיר, שאהב את הפריכות ואת הרוטב האדום והמבריק, שלא השתנה ונותר ממכר כשהיה. לו היה קריר בחוץ, וודאי הייתי זוללת מרק תירס קטיפתי או מרק וונטון צלול. ואם הייתי צעירה שלא נלחמת על גזרתה הבשלה, אזי לא היה נשאר כדור אחד של עוף מטוגן ברוטב חמוץ-מתוק.

כבר מתחילים להתגעגע. מנת בקר בחצילים ב"פקין",צילום: אפיק גבאי

במהלך הארוחה הזדמן לי לפגוש לקוחות ותיקים ועצובים שהגיעו להיפרד מהמקום. ניכר היה שההודעה על הסגירה תפסה את הקהל הקבוע בהפתעה גמורה. לכן, אזכיר ש"פקין" פתוחה עד לסוף חודש אוגוסט, וזוהי הזדמנות נהדרת להתרפק על הטעמים והמנות.

ומה צפוי לנו במקום? ובכן, לי פן נותר חשאי, אך משיב בחיוך עתיר גומות חן: "זהו סוף עצוב, אבל גם התחלה חדשה והתעמקות בשאר העסקים שלי. לאחר הסגירה יחל שיפוץ בחלל וכנראה תיפתח בו מסעדה חדשה".

גם הילדים נהנו. מנת עוף בלימון ב"פקין",צילום: אפיק גבאי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר