"זה לא הזמן לסדרה כזו": התוכנית שממשיכה להידחות

אחרי שכתב במשך שנים לסדרות ותוכניות מצליחות בהן "היהודים באים" "ערב אדיר", "החטא ועונשו", "כוכב נולד", "ארץ נהדרת", "ראש גדול", "אולי הפעם", "בנות הזהב", "יצפאן" ועוד, גילה התסריטאי והיוצר אריק שגב שהתסריט הטוב ביותר נמצא בחיים עצמם. גילוי מאוחר של מחלת הזאבת שלח אותו להתמודד עם איום מוות ממשי. בדרך עבר גם מוות קליני, קומה, השתלת כליה שנכשלה וטיפולי דיאליזה שהפכו חלק משגרת חייו.

המצב החדש גרם לשגב, איש שנון, מצחיק וציני, להפוך את החיים שלו לסדרה, כזאת שלכאורה מדברת על המוות, אבל חוגגת את החיים. תוכנית שהיא לא באמת על מוות אלא הרבה יותר על החיים בנוכחותו של המוות - כמו שעשתה סדרת המופת האמריקנית "עמוק באדמה" של HBO אי אז ב-2001, כשהטלוויזיה התגלתה במלוא הדרה כמדיום בו ניתן ליצור תכנים אף יותר מעמתים ומורכבים מאשר בקולנוע. הסדרה של שגב, שהייתה אמורה לעלות בתאגיד השידור הציבורי, תפגוש לראשונה קהל חי עוד לפני שתצולם. זה יקרה ב-26 בפברואר בשעה 17:00 בתא תרבות דה וינצ'י של עיריית תל אביב-יפו - תחת הכותרת "זה לא הזמן לסדרה כזו".

באירוע יערוך שגב קריאה ציבורית מול קהל של שלושת הפרקים הראשונים בסדרה "אנשים מתים", בהשתתפות יונתן ברק, מיקי קם, עידו מוסרי, מיכאל כורש, רבקה מיכאלי, אורי גבריאל, עידן מרין, יובל ברגר, ונתי קלוגר בהנחייתה של נועה ארגוב. הסדרה, שנכתבה על ידו בהפקת "דנה הפקות", מיועדת לבימוי בידי לי גילת.

"התחלתי לכתוב את הסדרה הזאת לפני 7 שנים", מספר שגב (48). "היא עוסקת בתסריטאי בשם אריק שגב שמתבשר שהוא חולה במחלה סופנית והוא רוצה לעבור המתת חסד. כדי לממן אותה, הוא כותב סדרה עם הטאלנט המוביל בארץ".

כמה היא נאמנה לסיפור האמיתי?
"חטפתי שבץ בגיל 29 ועשר שנים מאוחר יותר, בניתוח עיניים, התגלה שאני חולה בזאבת. זה היה גילוי מאוחר מדי. הבינו שהכליות שלי בדרך להיגמר, והפתרון זה או דיאליזה או השתלת כליה. עברתי השתלה אחת והיא נדחתה ואני עם דיאליזה עד שאמצא תורם או ש... הסדרה נקראת 'אנשים מתים' לא סתם".

מתי אתה מבין שאתה רוצה להפוך את זה לסדרה?
"בדרך עקיפה. הבנתי שהמחלה ממש בשלב מתקדם כשהיא כבר ניכרה עליי פיזית. רזיתי המון והתחילו לנשור לי השיניים. הפסיכולוג שלי אמר שאני חייב למצוא דרך לספר לאנשים, כי ככל שאני דוחה את זה, זה ייראה יותר ויותר מוזר כי אנשים כבר מבינים שמשהו קרה. אז עשיתי את זה במופע סטנדאפ. אני סטנדאפיסט גרוע אבל זה גרף איזו תהודה ואז בתאגיד נזכרו בסדרה שפעם הצעתי להם, כי זה מבוסס על רעיון ישן שלי".

אתה מתאר סיטואציות קשות דרך הומור.
"אין דרך אחרת בעיני לספר את זה. באופן כללי אני מאמין לקומדיות יותר מאשר לדרמות. צחוק זה תגובה כנה. בכי זה משהו שאפשר לזייף. חשבתי שאני כותב משהו מרגש, וכשנתתי לאנשים לקרוא, אמרו לי שהם נפלו מצחוק והבנתי שזה כנראה בגנים ולא אלחם בזה. בתאגיד אמרו לי שבגלל המלחמה זה נדחה, אבל כל פעם יש סיבה אחרת. אז הזמנתי את קאסט החלומות שלי לקריאה פומבית של הפרקים מול קהל. אני מבין באמת למה בתאגיד מפחדים ואני חושב שהם טועים לגמרי.

"הסדרה הזאת אומרת 'בואו נאמץ בכנות מה זה אומר למות' ואז אולי נבין מה זה אומר לחיות, ודווקא עכשיו זה מתאים. זה מה שאני רוצה שהסדרה תלמד. מתתי פעם. היה לי מוות קליני לפני שלוש שנים. הייתי בקומה חודש וחצי וחזרתי עם הידיעה שאומרת 'עכשיו אתה יכול להניח לזה'. זו סדרה מאוד כנה. כלום ממנה לא אמיתי והכל אמיתי".

לרכישת הכרטיסים להקראה של הסדרה ולהשתתפות בה כקהל לחצו כאן.