16 ימים לתוך המלחמה: הפרשנים הצבאיים יודעים למה הם לא מדברים פוליטיקה

אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות.ב־16 ימי הלחימה של "חרבות ברזל"כבר ניתן לומר שהפרשנים הצבאיים מעדיפים למלא את פיהם מים לפחות בכל מה שקשור לחשבונות פוליטיים.המוזות שותקות - אחרי שרובם הובלו ככבשים על ידי הקונספציה. בכל מקרה המהפך לא רק שמבורך, אלא לא פחות ממדהים.

הפרשנים הצבאיים המוכרים בכל בית נמצאים כבר יותר משבועיים בהדממה בכל מה שלא שייך רק למאמץ המלחמה. בתחילה נדמה היה שמדובר ב"פוסט־טראומה", שבו לקו שגרירי הצבא שלנו - נראה שמדובר כבר בהחלטה טקטית - בעוד אצל חבריהם לפאנל המוזות צועקות לתלות אשמים ולהחליש עוד יותר את החברה הישראלית. הפרשנים כמעט לא נכנסים באופן אישי לקמפיינים המורעלים, לוועדות ההדחה המיידית והמי אשם, ובדרך כלל רק נאלצים להגיב באי־נוחות לניסיונות לערב אותם בדיוני הדחה וקבלת אשמה מהפוזיציה.

וזה מהפך: אחרי שעות של שידורים מתגלגלים ושנים של כניסה קרקעית לכל תחום פוליטי, משפטי ופלרטוט עם סרבנות - הם מגלים לפתע הימנעות מהבערת אש: הדיווחים ברובם ענייניים, הזחיחות פחתה, וגם הרטוריקה שלפני השבת השחורה התחלפה. נעלמו מהשיח ההכרזות ש"כל גורמי הביטחון מסכימים" (כי הם לא) והוראות "חובה להקשיב לבכירי המערכת" - כי אחרי שהדרג הראה שאין לסמוך על שיקול הדעת שלו - אולי לא כדאי לסמוך על שיקול הדעת שלו. הפרשנים הצבאיים לא רק היו חלק מהקונספציה, הם גם זלזלו בביטחון בכל מי שמעז לחשוב אחרת לפני 7 באוקטובר.

חוץ מזה, כל כבשה כבר מבינה שככל שמתבהרת התמונה, כך מתברר שרועי הצאן מאמ"ן, מפיקוד דרום ומהשב"כ לקו בתסמונת ה"יהיה בסדר" בלילה שלפני השבת השחורה.

הערב (ראשון), לדוגמא, ניר דבורי יצא משלוותו בכל שעות השידור רק עקב "פייק שמסתובב אצלנו בערוץ", למרות שיכול היה לעשות את זה בכל הבערת אולפן פוליטית. בין שזה נולד מתוך חוסר הרצון להיתפס ככבשים נאמנות של המערכת ובין שמתוך החלטה חכמה להנמיך להבות בזמן לחימה - התוצאה לצופה מבורכת. דרישת פרשן צבאי ל"עריפת ראשים" של נבחרי ציבור תיראה פתטית מבלי לכלול בראש ובראשונה את כל השמות במערכת הביטחון שהאכילו אותם בקש הקונספציה. לכן הם משאירים בימים אלה את הפילוג וההחלשה לפרשנים הפוליטיים - שככל שנערמות ההוכחות כי מדובר בפשלה צבאית בערב הפשיטה, ובתדרוך ה"חמאס מורתע" יומיים לפני - כך ההשתוללות שלהם מתעצמת. לפחות השתיקה של הכבשים טיפה מאזנת.

"זמנכם עבר"

למי שנקיפות המצפון מאפשרות לו לזפזפ לתוכן שבשגרה בימים אלו, נטפליקס העלתה את "זמנכם עבר" ("OLD DADS") - סרטו של הסטנדאפיסט ביל בר, שגם מככב בתפקיד הראשי.

שלושה אבות מאסכולת ההורות המאוחרת מנסים להתמודד עם התיק שנפל עליהם. בימים כתיקונם הייתי מספר לכם שביל בר הוא לא ממש שחקן ושהדיאלוגים מגושמים להחריד, אבל אולי תצליחו ליהנות מהנרגנות הידועה שלו כשהיא פוגשת חיוניות של אימהות וגננות. בכל מקרה, מדובר באדפטציה דהויה לתובנות הסטנד־אפ שלו בנושא. יש סצנות שבהן זה עובד, ויש שבהן צריך לקרוא לאבא שייתן לו עם החגורה.

גילוי נאות: הכותב משמש לעיתים כפאנליסט בערוץ 14 ובכאן 11