טימבלנד, האיש שהפך את הביטים של סוף הניינטיז לסמל תרבותי, ממשיך להוכיח שהוא לא מפחד לבעוט במוסכמות - גם אם הפעם הוא בועט בבני אדם עצמם. Stage Zero, הלייבל החדש שהקים מתגאה בהחתמה החדשה והלוהטת ביותר שלו, והפעם לא מדובר על ראפר מחתרתי או זמרת נשמה חדשה, אלא על Ta Ta - זמרת בינה מלאכותית שנוצרה בקוד. זה לא רק מהלך טכנולוגי, זו הצהרה על עתיד שבו המפיקים כבר לא צריכים להתמודד עם אגו, עייפות או השראה, אלא רק עם אלגוריתם שמספק להם בדיוק את מה שהם רוצים.
מי שמכיר את טימבלנד יודע שהוא תמיד נחשב לכזה שהיה צעד אחד לפני כולם. הוא עיצב מחדש את הסאונד של ההיפ -הופ והפופ, שינה את הדרך בה אנחנו חווים קצב והפך את עצמו לאגדה חיה. אבל ב-2024, אחרי עוד גל של להיטים גנריים הוא איבד עניין. בראיון לפודקאסט The Inner Court הוא הסביר: "אפשר להרגיש את הלחץ של הפילוג ואני שונא את זה. הבחירות האחרונות פיצלו אותנו וזה פיצל גם את המוזיקה. הכול נשמע משעמם וחסר התלהבות. אני חושב שדווקא AI מצליחה לבטא רגש אמיתי היום", הוסיף ואמר בראיון למגזין בילבורד.
החיבור בין מוזיקה לבינה מלאכותית הוא לא רעיון חדש. כבר עשורים שמוזיקאים, מפיקים וחוקרי מדעי המחשב מנסים לגרום למכונה להלחין, לעבד ואפילו לבצע. הטכנולוגיה המבוססת על AI היום מסוגלת לנתח עשרות אלפי שירים, לזהות דפוסים, לייצר מנגינות, להלחין מילים ואפילו "לשיר" בקול אנושי משכנע, כשהיא נושאת בחובה הבטחה שכמו שהיא מפתה היא גם מסוכנת ומתעתעת - עולם שבו כל אחד יכול ליצור מוזיקה, בלי גבולות של כישרון, זמן או כסף.
אבל מה קורה כשמפיק על כמו טימבלנד מחליט שהמוזיקה האנושית פשוט לא מספיקה לו ושהמכונה מרגשת יותר מהאמן? כאן מתחילה המחלוקת. מצד אחד, יש מי שמריעים לחדשנות - טכנולוגיה תמיד דחפה את המוזיקה קדימה מהסינתיסייזר ועד לאוטו-טיון. מצד שני, יש מי שטוענים שהמהלך הזה הוא קו אדום: אם כל אחד יכול "להמציא" כוכב בינה מלאכותית מה נשאר מהנשמה, מהסיפור ומהאותנטיות?
החתמת- TaTa ניסוי חברתי או גימיק שיווקי?
מבחינת Stage Zero וטימבלנד החתמת TaTa היא לא עוד גימיק והם מתהדרים ב"ערבוב של יצירתיות אנושית עם צלילים מבוססי AI בניסיון להמציא ז'אנר חדש - AI POP (A Pop) טימבלנד לא מחפש עוד קול ייחודי, הוא רוצה שליטה מוחלטת - בלי חיכוכים, בלי דרישות, בלי עייפות, רק קוד שמספק להיט אחרי להיט.
המבקרים כמובן לא נשארו אדישים למהלך. "אם אתה צריך שמכונה תעשה עבורך את כל העבודה אולי תעשה את זה לבד, עם הידיים שלך", נכתב ב"רולינג סטון". אחרים טוענים שמדובר "בסאונד של העתיד", אבל שואלים האם זה באמת העתיד שאנחנו רוצים. האם קהל המיינסטרים יתחבר לדמות שנולדה במעבדה והאם מפיקים באמת צריכים אמנים בשר ודם, או שרק אגו ותמלוגים עמדו בדרך עד עכשיו?
AI במוזיקה: התלהבות, חשש וסימני שאלה
ההתלהבות סביב AI במוזיקה מלווה גם בחששות. מצד אחד AI פותחת דלתות ליצירתיות חדשה, מאפשרת לכל אחד ליצור ומערערת את ההגדרות הישנות של "אמן". מצד שני, יש פחד אמיתי מאובדן האנושיות, מהשטחה של הרגש ומהפיכת המוזיקה לעוד מוצר גנרי שנוצר בלחיצת כפתור.
טימבלנד משוכנע שזה העתיד. מבחינתו, TaTa היא לא רק ניסוי אלא סמל לעידן שבו היצירתיות לא תלויה במגבלות אנושיות. "אין שיר היום שמדבר לאנשים", הוא טוען. "אולי דווקא AI תחזיר למוזיקה את מה שאיבדנו - רגש, חיבור והתלהבות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו