פרס נובל לספרות לשנת 2023 הוענק היום (5/10) לסופר הנורבגי יון פוסה, עבור ״הפרוזה והמחזות החדשניים שלו, המעניקים קול למה שלא נאמר״, כך הכריזה בשעה שתיים היום (5/10) האקדמיה השוודית. יון פוסה התבשר על כך בטלפון בשעה שנהג במכוניתו ליד אחד הפיורדים בארצו, כך סיפר מזכיר האקדמיה מאסט מאל, שהוסיף ״יש חתני פרס שאינם מאמינים כשאנו מתקשרים אליהם, אבל יון פוסה היה מוכן לבשורה ומיד דיבר איתי על הסידורים הטכניים של הענקת הפרס״.
יון אולף פוסֶה בן ה-64 הוא סופר ומחזאי יליד נורבגיה. ספרו הראשון ״אדום, שחור״ ראה אור בשנת 1983 והמחזה הראשון פרי עטו ״ולעולם לא ניפרד״ הועלה על הבמה לראשונה בשנת 1994. מאז כתב פוסה רומנים, סיפורים קצרים, ספרי ילדים, מחזות, מסות ושירה, ויצירותיו תורגמו ליותר מארבעים שפות ובכללן עברית: המחזה ״חלום על סתיו״ בתרגום גד קינר בוצע בקריאה בנוכחות יון פוסה בתיאטרון הקאמרי בשנת 2005, והמחזה ״מישהו בדרך הנה״ בתרגום דורון תבורי הועלה בתיאטרון תמונע. בשנת 2021 ראה אור תרגומה של דנה כספי לספרו ״בוקר וערב״ (הקיבוץ המאוחד).
עוד לפני פרס נובל זכה פוסה לשלל עיטורים וכיבודים ובהם תואר אבירות ממשלת צרפת, מועמדות לפרס המאן בוקר הבריטי ועוד. הוא נכלל ברשימת ״100 הגאונים החיים בינינו״ של הדיילי טלגרף הבריטי (במקום 83) וממשלת נורבגיה העניקה לו מגורים של כבוד בסמוך לארמון המלכותי במרכז הבירה אוסלו. פוסה הוא גם מתרגם, ושימש יועץ בפרויקט תרגום התנ״ך לנורבגית שראה אור בשנת 2011. הוא חולק את זמנו בין אוסטריה לנורבגיה, ולפני כעשור אושפז לתקופה קצרה לצורך גמילה מאלכוהול.
דנה כספי, שתרגמה מנורבגית את ״בוקר וערב״, הרומן היחיד של פוסה שראה אור בעברית עד כה, אומרת שהעובדה שפוסה עוסק בנושאים הכי בסיסיים בחיים, לידה ומוות, הפכה את עבודת התרגום - שהייתה מבחינתה מהנה מאוד - לאתגר רגשי. פוסה, כך מסבירה כספי, ״מוכר בראש ובראשונה ככותב לתיאטרון והוא מכונה בארצו ׳איבסן החדש׳. בשנים האחרונות הרבה לכתוב פרוזה, באותו סגנון מנימליסטי ייחודי שלו״. כספי הייתה שמחה לתרגם ספרים נוספים משל פוסה, אבל לדבריה, לא מצאה הוצאת ספרים בארץ שהייתה מעוניינת בכך.
בניגוד לטבלאות ההימורים
פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה מאז 1901, לסופרים מכל העולם שיצירותיהם (כך על פי הכרזת האקדמיה השוודית המעניקה את הפרס): ״יוצאות דופן ואידיאליסטיות״. הפרס אינו מוענק ליצירה מסוימת, אלא לגוף העבודות הכולל של הזוכים.
רשימת המועמדים לפרס אינה מתפרסמת מראש, והיא מורכבת על פי המלצותיהם של 18 חברי האקדמיה: חוקרים וחברי אגודות ספרותיות מכל העולם, מרצים לספרות וזוכי פרס נובל מן השנים הקודמות. לרוב מדובר באלפי המלצות, ומאחר שהפרס מלווה במדליית זהב ובסכום של 10 מיליון קרונות שוודיות (כ-907 אלף דולר) נערכים בעולם הימורים שבועות רבים לפני ההכרזה. השנה הובילו את טבלת ההימורים הסופרת הסינית קאן שואֶה (Can Xue) והסופר האוסטרלי ג׳רלד מורניין (Murnane). שמו של פוסה לא הוזכר.
עד כה הוענק פרס נובל לספרות ל-119 סופרים, מהם רק 17 נשים – אחת מהן היא כלת הפרס בשנה שעברה, הסופרת הצרפתייה אנני ארנו. בין הנשים הנוספות: סבטלנה אלכסייביץ׳, דוריס לסינג, אולגה טוקרצ׳וק, ויסלבה שימבורסקה, הרטה מולר, אלפרידה ילינק וטוני מוריסון. רודיארד קיפלינג שקיבל את הפרס בגיל 41 היה הצעיר מבין חתני פרס נובל לספרות ודוריס לסינג הייתה הכלה המבוגרת ביותר, היא קיבלה את הפרס בגיל 88.
רשימת המועמדים שנידונו על ידי הוועדה ולבסוף לא זכו נותרת חסויה למשך חמישים שנה, ואחריהן היא מתפרסמת בחלקו הפתוח של ארכיון הנובל. לאורך השנים, שני סופרים בלבד סירבו לקבל את הפרס: בוריס פסטרנק, שקיבל את הפרס ב-1958 אך נאלץ להתחרט ולסרב, כנראה בלחץ שלטונות ארצו - ברית המועצות; וז׳אן פול סרטר שהוכרז כחתן הפרס בשנת 1964, אך סירב, כפי שסירב לכל סוג של כבוד ופרס רשמי בחייו.
בטקס רב הרושם הנערך מדי שנה בשטוקהולם פרס נובל לספרות מוענק באופן מסורתי אחרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו