ארנונה, מס המוטל באופן מוניציפלי על תושבי ערים ויישובים בישראל, מהווה את מקור ההכנסה העיקרי של הרשות המקומית. הארנונה משמשת למימון כלל השירותים העירוניים הניתנים לתושבי הרשות המקומית ולמחזיקים בנכסים באותה הרשות. לדוגמה, שירותי ניקיון, פינוי אשפה, תאורה וכיוצא בזה.
ככלל, חיובי הארנונה שנשלחים למחזיקי נכסים מתייחסים לתקופה עתידית. על אף שלרוב חיובי ארנונה לא נעשים באופן רטרואקטיבי (כלומר, בגין תקופות עבר), חיוב רטרואקטיבי לא בהכרח יהיה בטל מעיקרו. במקרה שתגיע לפתחו של בית המשפט סוגייה זו, יקבע בית המשפט האם החיוב האמור לגיטימי, בהתבסס על נסיבות המקרה, הסיבות לשליחת חיוב בדיעבד, מידת הסתמכות המחזיק בנכס על היעדר חוב לרשות המקומית וכן על פי התנהגות הצדדים, לרבות היקף ידיעת הרשות על תפיסת החזקה והשימוש בנכס.
חיוב רטרואקטיבי
לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עתירה מנהלית בנושא חיוב ארנונה רטרואקטיבי שהושת על העותרת, חברה לביצוע עבודות תשתית, על ידי המשיבה, עיריית נשר.
באותו מקרה העותרת נשכרה לביצוע עבודות להקמת מטרונית בתחום עיריית נשר כקבלן משנה. לשם כך התקשרה העותרת עם עיריית נשר להקצאת שטחי התארגנות בסמוך לאזור ביצוע העבודות. לאחר סיום העבודות והחזרת החזקה בשטחים האמורים לעירייה, נשלחו לעותרת דרישות תשלום ארנונה רטרואקטיבי בגין ההחזקה בשטחים. השגה שהגישה העותרת למנהל הארנונה של העירייה על חיובים אלה נדחתה.
ככלל, הנטל להודיע על תפיסת חזקה בנכס ותחילת שימוש בו מוטל על המחזיק בו (סעיף 325 לפקודת העיריות, נוסח חדש), וזאת לשם הקלה על רשויות מקומיות בגביית מיסי ארנונה. במקרה בו לא הודיע המחזיק על תפיסת החזקה במקרקעין, האשם בחיוב הרטרואקטיבי יוטל עליו, ולא יהיה פסול בחיוב הארנונה האמור.
עם זאת, עניינינו בעירייה אשר הסכימה להקצאת השטחים, ולאור זאת לא הודיעה העותרת לעירייה על תפיסת החזקה האמורה. בפסק דינו ביקש בית המשפט לבחון על מי רובץ האשם לכך שלא ידעה העירייה (ובפרט, מחלקת הארנונה) על תפיסת החזקה והשימוש במקרקעין על ידי העותרת.
העירייה ידעה
בית המשפט פסק כי המחזיקה הקודמת, טרם ההקצאה לעותרת, הייתה העירייה. על כן, חזקה שהעירייה ידעה על מסירת החזקה לעותרת (סעיף 325 לפקודת העיריות). ככל שסברה העירייה שחל חיוב על העותרת בארנונה, היה עליה לפעול בעצמה ולעדכן את מחלקת הארנונה על שינוי החזקה.
נקבע כי העירייה אינה רשאית לעצום עיניים ולהתעלם משינוי החזקה מרגע שהיא יודעת באופן אקטיבי על תפיסת החזקה בנכס, וכי היא אינה פטורה מלדרוש מהמחזיק החדש תשלום ארנונה. במקרה שבו אכן לא דרשה את תשלום הארנונה במועדו, על אף ידיעתה על שינוי החזקה בנכס – רובץ עליה האשם והיא לא תוכל להטיל על המחזיק חיוב רטרואקטיבי.
הידיעה הנדרשת לאמור היא ידיעת העירייה עצמה על שינוי המחזיקים ולא ידיעה ספציפית של פקיד במחלקת הארנונה. בנוסף, הקצאת שטחי ההתארגנות לעותרת לא הותנתה בתשלומי ארנונה על ידה, ונוצרה אצל העותרת ציפייה לגיטימית שלא תידרש לשלמם.
לאור האמור, בית המשפט נעתר לבקשת העותרת להורות על ביטול דרישת תשלום הארנונה וחייב את העירייה בהוצאות ההליך.
אנו ממליצים לכלל לקוחותינו לעדכן את אגף הארנונה ברשות המקומית הרלוונטית על יציאה מנכס או סיום החזקה בו, ובכך לעמוד בחובה המוטלת עליהם על פי החוק. כמו כן אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין בקיא בתחום במצב בו מקבלים חיוב ארנונה רטרואקטיבי, שכן לא תמיד האשמה רובצת על המחזיק.
אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, ויש לפנות לקבלת חוות דעת משפטית בכל סוגייה קונקרטית.
בשיתוף משרד עורכי דין גדעון פישר ושות'.
עו"ד רם תורן הוא שותף בכיר במשרד ומנהל המחלקה המסחרית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו