"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הפח היקוש של שוק הדיור
קבלנים רבים נמצאים תחת הרושם שפקידי הממשל עושים הכל על מנת שפרוצדורה שאמורה לעשות טוב לכל עם תהפוך לסיוט מתמשך • נשיא לשכת הקבלנים בטור זועם על ההליך שמייקר את הדירות עבור כולנו
בירוקרטיה ואטימות. המכשול העיקרי בדרך להגדל היצע הדיור| צילום: istock

הפח היקוש של שוק הדיור

קבלנים רבים נמצאים תחת הרושם שפקידי הממשל עושים הכל על מנת שפרוצדורה שאמורה לעשות טוב לכל עם תהפוך לסיוט מתמשך • נשיא לשכת הקבלנים בטור זועם על ההליך שמייקר את הדירות עבור כולנו

תוכן בשיתוף מסחרי

בתנ"ך, ספר הספרים של העם היהודי, המושג "פח יקוש" מתייחס למלכודת מכוונת שמטרתה לשים מכשול בפני עיוור או כל פלוני אלמוני. לדאבוני אני נזכר במושג זה בכל פעם שנכפה עליי, הן כנשיא לשכת הקבלנים והן כקבלן פרטי, להתמודד עם אותם פקידים הממונים על מתן רישוי והיתרים בעיריות וברשויות המקומיות.

דווקא בשנתיים האחרונות של מגפת הקורונה ומשבר הכלכלי העולמי חשתי בעליל שהמצב רק מחמיר והולך והליכי הרישוי הופכים לא רק למייגעים ובלתי נגמרים, אלא גם בלתי אפשריים.
החלטנו לבדוק בלשכת הקבלנים מה באמת קורה בנושא זה ועברנו ביסודיות עירייה, עירייה ורשות רשות. האמת? אפילו אנחנו, שכבר התרגלנו לחוסר המעש בנושא, נפלנו מהכיסא למשמע הנתונים. ובכן, אם עד לפני שנתיים-שלוש, כלומר לפני מגפת הקורונה, שהיו ב-80 העיריות הפרושות בכל רחבי מדינת ישראל כ-600 פקידים ממונים שעסקו ברישוי ומתן היתרים, הרי שכיום מספרם עומד, לא להאמין, על כ-450 בלבד.

ובמילים אחרות: דווקא בעת הזאת, כשהיה הכרח לתגבר את מערך העוסקים ברישוי והיתרים לפחות ב-25 אחוזים לכ-750, זאת על מנת לעמוד ביעדים הלאומיים של הגדלת היצע הדיור, מספרם ירד בכ-25 אחוזים.

תאמרו, מדובר בנתון סטטיסטי יבש? אמנם כן. אבל דווקא נתונים סטטיסטים אלה, הם, הם ה"אקס פקטור" שמבדיל בין הצלחה לכישלון ביישום מדיניות הגדלת היצע הדיור.

ואפרופו פח יקוש, ביטוי תנכ"י שגור, התחושה שלי ושל רבים מהקולגות שלי, כשאנחנו נתקלים שלא בטובתנו בפקידים, הינה שהם עושים את הכול, אבל הכול, על מנת שפרוצדורה שהייתה אמורה לעשות טוב לכל עם ישראל, תהפוך לסיוט מתמשך.

התחושה הקשה היא שאותם פקידים ממש רואים בנו אויב שרק מפריע להם במלאכת יומם הסדורה, לא ניתן שלא לחוש בה לעיתים קרובות.

ולפרוטוקול: זה הלא האינטרס של אותם פקידים שאנחנו נבנה הרבה, כי אז הדירות יעלו פחות מה שיקל גם עליהם לסייע ברכישת דירה לבניהם ובנותיהם. אולם, בסופו של יום, הבעיה העיקרית הייתה ונותרה מחסור קריטי בפקידים הממונים על רישוי והיתרים. אין לי צל של ספק כי אם מערך זה יתוגבר משמעותית ל-750 פקידים או אפילו ל- 1,000 פקידים, ואם אותם פקידים היו מקבלים בונוסים נאים, התמריצים האלה היו עוזרים ומזרזים את הטיפול בתיקים הרבים הממתינים להיתרי בניה. זה לא רק יקל על השרות שאנחנו מקבלים, אלא גם יסייע לקיצור ההליכים להוצאת היתרים וכמובן יצור הרבה יותר היצע התחלות בנייה. לתשומת ליבם של מקבלי ההחלטות!

תוכן בשיתוף מסחרי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו