"הבחירה בידי הצרכן"? בינתיים נמשיך לשלם ביוקר

התייקרות המזון ומוצרי צריכה בסיסיים אינה תופעה ייחודית לישראל. משבר ההובלה, התייקרות חומרי הגלם והמחסור בעובדים בגלל הבידודים ההמוניים פקדו את העולם כולו - והמחירים לצרכנים עלו בהתאם.

בשנה האחרונה עלו מחירי המזון בארה"ב ב־6.3%, במדינות האיחוד האירופי ב־4.3%, ואילו בישראל מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו ב־3.5%, בעוד מחירי הפירות והירקות בישראל ירדו בשנה שעברה ב־2%.

אז למה בכל זאת הדבר כל כך מעצבן דווקא את הישראלים? כל הודעה על התייקרות של מוצר זה או אחר מייצרת גל של כותרות, בזמן שרוב האירופאים ככל הנראה כלל אינם מודעים לכמה שהתייקרו מוצרים בסיסיים שהם קונים.

יש שיגידו שבארץ לא רק מחירי המזון עולים – הארנונה כבר התייקרה בשני אחוזים, גם תעריף החשמל יקפוץ בחמישה אחוזים החל מהחודש הבא. הכל נכון, אלא שבמדינות אירופה המצב אף חמור יותר. בשל משבר הגז הטבעי קפצו מחירי החשמל בעשרות אחוזים, ומדובר בהוצאה משמעותית מאוד עבור אירופאים שמחממים את הבית במשך כל חודשי החורף. ולמרות הכל, באירופה הדיווחים על עלייה במחיר מוצר מסוים כנראה לא יפתחו את מהדורות החדשות ולא יידונו בפרלמנט הבריטי. האם אנחנו הישראלים פשוט צרכנים נבונים יותר או שמא אוהבים לקטר?

אז זהו, שהכעס של הישראלים על גל ההתייקרויות הוא מהמוצדקים שיש, כי המחירים כאן מלכתחילה הרבה יותר גבוהים גם כשמדובר באותם מוצרים. קחו, למשל, את החטיף האהוב "פרינגלס", שלפי ההודעה של דיפלומט יתייקר ב־8% עבור רשתות המזון, שיצטרכו להחליט בכמה יעלה המחיר הסופי לצרכן, אם בכלל. בישראל מחירו הממוצע עומד על כ־8.90 שקלים לאריזה של 149 גרם, בעוד בלונדון תוכלו לרכוש ב־7 שקלים אריזה של 165 גרם, באמסטרדם ב־7.8 שקלים, ובפריז ב־7.5 שקלים. המחירים כמובן משתנים מספק לספק ותלויים בשערי החליפין, ובכל זאת הפערים שתיארנו כאן נעים בין 13.5%-27%, עוד לפני עליית המחיר בישראל.

כל התייקרות בארץ מרגיזה את הצרכן הישראלי ובצדק, אך עם זאת היא מתקבלת בשקט יחסי, מאחר שרובנו עסוקים בהישרדות כלכלית יומיומית ותמיד יש נושאים בהולים יותר לטיפול - מהילדים שנמצאים בבידוד או הנחיות הממשלה שמשתנות כל שני וחמישי, ועד פגיעה בהכנסות כתוצאה מהסגר דה־פקטו.

כאן המקום של המדינה להיכנס לתמונה ולהקל על הצרכן הישראלי, לפחות בחלק מהנטל הכלכלי. למשל, בהוזלת מוצרים שנחשבים בריאים יותר, בסכום המיסוי שיתקבל על השתייה הממותקת, להוזיל מע"מ על חלק ממוצרי צריכה. בינתיים נמשיך לשלם ביוקר, והאמירה ש"הבחירה בידי הצרכן" הופכת פחות ופחות רלוונטית במציאות שבה רוב ספקיות המזון כבר הודיעו על התייקרות מוצריהן.