"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ באולטימטום נגד מועצת הלול

בג"ץ נקט בעמדה חד משמעית בנושא שיטת מכסות הביצים, במהלך המשפט בעניין השמדת העופות של החקלאי רפי דיין

,עודכן
שיטת מכסות הביצים עדיין קיימת // צילום: יהושע יוסף

בג"ץ נקט עמדה חד־משמעיתנגד מועצת הלול, בהחלטת ביניים במשפט המתנהל בעניין בקשת מועצת הלול להשמיד אתהעופות של החקלאי רפי דיין.

כפי שחשפנו כאן בתחילת ינואר השנה, דיין אכלס את הלול שלו ב־500 פרגיות חדשות, הודיע על כך למועצת הלול וביקש לקבלמכסה מסודרת. בתגובה, מועצת הלול הוציאה צו השמדה לעופות.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית כותב למועצת הלול בהחלטת הבhניים כי "בהינתן העובדה כי ענייננו בביצי חופש שמהוות 1.6% מהמכסה הארצית; בהינתן העובדה כי מדובר ב-500 מטילות בלבד; בהינתן כי לא קיים פיקוח מחירים על ביצי חופש; בהינתן כי הפרסום המאוחר של התקנות מהווה תקלה חד-פעמית לאורך תקופה של כ-10 שנים; בהינתן כי מספר הביצים בהם מדובר מהווה שבריר של כמליונית האחוז מהמכסה השנתית – בהינתן כל אלה", כותב השופט עמית בצורה כמעט נואשת לשכנע את המועצה לרדת מעץ שעילו היא עלתה. "מתבקשים המשיבים לבחון אם "הצר שווה בנזק המלך", ואם ניתן בנסיבות אלה להיעתר לסעד הראשון בעתירה, מה שעשוי לייתר את השאלות העקרוניות שביקשו העותרים להעלות במסגרת הסעדים האחרים שנתבקשו בעתירה".

במילים אחרות, לעתירת דיין היו שתי מטרות. האחת הייתה השאלה הפרטנית של הלול האישי שלו שאוכלסה בתקופה שבה לא היו מכסות. המטרה השנייה הייתה עקרונית והיא שאלת חוקיותן של שיטת המכסות כלל.

השופט עמית קובע למעשה כי כדאי למועצה לתת לדיין את מה שהוא מבקש באופן אישי ולא לגרור את בית המשפט לדון בעניין העקרוני, של שיטת המכסות. נזכיר כי משק הביצים למאכל בארץ פועל תחת מכסות, וכל מגדל יכול לשווק על פיהן, מיותר לציין שמי שמחלקת את המכסות היא מועצת הלול בעצמה.

דיין אמר ל"ישראל היום" כי "מועצת הלול, בתשובותיה לשאלות הנוקבות של בג"ץ, חשפה את פרצופה האמיתי במדיניות חלוקת מכסות ייצור ביצים למעגל מקורביה בלבד, יחד עם הכוונת ייצור בחסר כדי לאפשר יבוא ביצים, אשר יאפשר מחיר ביצה גבוה לאורך כל השנה. אני מרוצה ומקווה שההחלטה הסופית תאפשר לי לשווק את הביצים כמו כל מגדל ביצים אחר בישראל". ממועצת הלול נמסר כי "עמדת המועצה תיבדק לאחר ראש השנה".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר