אל תתבלבלו - אביגדור ליברמן הוא לא עולה חדש. למעשה הוא אחד הוותיקים והמנוסים בפוליטיקה כיום. הוא נצמד לבנימין נתניהו מאז ששב לישראל בשנות התשעים. למעט הפסקה קצרה של התנסות עסקית, ליברמן, כמו שמעון פרס בזמנו, הוא פוליטיקאי מקצועי שלא עשה דבר מלבד עיסוק זה.
לכן כשחברי המפלגות מגבשים את מה שנראה כמו הממשלה הבאה השאיפות שלהם מעידות עליהם לא מעט. נפתלי בנט נופף בתוכנית סינגפור, כאילו שהכלכלה היא הדבר החשוב ביותר למפלגתו. מדובר בתוכנית כלכלית סדורה שישראל זקוקה לה יותר מכל. המשמעות שלה היא הסרת חסמים לייבוא ולייצוא, פירוק המועצות החקלאיות, שינוי מבני של מערכת החינוך – שיביא לסמכויות רחבות למנהלי בתי הספר, צמצום המנגנון הציבורי, פירוק מונופול ועדי העובדים וטיפול במונופולים בכלל ועוד. עכשיו, עם הרכבת הממשלה, ברור שהתוכנית הזו הייתה בבחינת פיתיון נוסף שנועד לגרוף את הקולות הליברליים שהתגבשו סביב מפלגת זהות של משה פייגלין ולא שום מחויבות אמיתית. מי שמצהיר על תוכנית גרנדיוזית שכזו ומתכוון לה באמת, לא מוותר על משרד האוצר ועל ועדת הכספים בכזו קלות.
אביגדור ליברמן קרא את התמונה בצורה חדה וברורה. הוא הבין שהמטרה של כל מפלגות הקואליציה היא אחת - להקים קואליציה. במצב הזה נפלה לו ההזדמנות לגרוף את כל הקופה - תרתי משמע. הוא דרש את משרד האוצר ואת ועדת הכספים. בראש ועדת הכספים עומד ח"כ משה גפני מזה יותר מ-12 שנים, למעט שנתיים של הכנסת ה-19 שבהן ניסן סלומינסקי מהבית היהודי עמד בראשה ועוד הפוגה של שלושה חודשים בהם עודד פורר ממפלגתו של ליברמן מילא את התפקיד החשוב הזה.
יהדות התורה ולא רק היא, החשיבה את ראשות הוועדה הזו כתפקיד שווה ערך לשר ובצדק. הוועדה הזו אחראית על אישור תקציב המדינה, מיסוי ועניינים מוניטריים, שזו בעצם שליטה על משאבי המדינה. באופן פרקטי יש לוועדת הכספים השפעה גדולה יותר אפילו מוועדת החוץ והביטחון, בעיקר מכיוון שיש בכוחה ליבש תקציבים, גם של חוץ וביטחון. אחד החברים הוותיקים בוועדה הזו הסביר ל"ישראל היום" למה היא כל כך חשובה: "כשאתה בוועדה הזו אתה לא צריך לרדוף אחרי אף אחד - כולם רודפים אחריך".
המכשול הראשון של שרי האוצר בדרך לאישור הצעות התקציב ותוכניות מיסוי, כולל רפורמות חשובות וכל החלטה שלהם הוא ועדת הכספים. הדמוקרטיה בנויה על חיכוך וחיתוך של אינטרסים של מפלגות שונות ולכן רצוי מאוד שוועדת הכספים תהיה בידי מפלגה שונה מזו המחזיקה באוצר. שליטה מוחלטת בשניהם הייתה מאז קום המדינה בידי מפא"י ומפלגת העבודה. זה עשה להן טוב, אבל רע מאוד לכלכלת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו