לא מעט דוחות מבקר המדינה וכתבות נכתבו על מחירי מוצרי החלב והביצים בישראל. עוד לפני ההתייקרות העתידית, מחיר החלב ומוצרי החלב בישראל יקרים בעשרות אחוזים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. כך, מהבדיקה שביצענו השבוע על סמך נתוני אתר numbeo, ליטר חלב 3% בקרטון עולה כ-4.55 שקלים באמסטרדם, 5 שקלים בברלין, 3.70 שקלים במדריד, 4.70 שקלים בפריז ו-4.65 שקלים בניו-יורק. זאת, על אף שהאינפלציה שנרשמה במדינות האלה בשנה האחרונה הייתה גבוהה באופן משמעותי מאשר בישראל.
זאת ועוד, באופן אבסורדי, הפרה הישראלית נחשבת לשיאנית עולמית מבחינת תפוקת החלב. אם כך, נשאלת השאלה למה מחירי החלב בישראל כל כך יקרים והאם יש גורם אחד שגוזר קופון בדרך?
בשונה ממרבית מדינות ה-OECD, שוק החלב בישראל מתוכנן על ידי המדינה, החל משלב המחיר שהרפתנים גובים מהמחלבות, מספר הליטרים המיוצרים בשנה ועד המחיר שנגבה על ידי רשתות המזון מהצרכנים. למעשה, בהוא אחד מענפי החקלאות המתוכננים והמפוקחים ביותר, והרגולציה מותירה מעט דרגות חופש לשחקנים בשרשרת השיווק (רפתנים, מחלבות ומשווקים).
רוב אנשי הכלכלה החופשית יגידו שכאן נעוצה הבעיה, שמישהו גוזר קופון באמצע. ואולם הרפתנים מפנים אצבע מאשימה כלפי הממשלה ואומרים כי באף מקום באירופה לא גובים 17% מע"מ על מוצרי החלב וגם עלויות הכשרות מייקרות את הייצור הישראלי בעוד 15-20%.
גורם בכיר בענף החקלאות שבחר להישאר בעילום שם, אמר בשיחה עם "ישראל היום": "בכל המדינות אין מע"מ של 17%, דבר נוסף עלויות הכשרות בין 16-20%. אלה הם ההפרשים. כל הבעיה היא לא במקטע החקלאי, הרפתן הישראלי מרוויח הכי פחות מכל העולם. סיפור פה זה לא השוק המתוכנן, אלא התעשייה ולהן קשה בגלל המחירים המפוקחים. האירוע פה הוא לא של מחירי המטרה".
נסביר, "מחיר המטרה" הוא המחיר גובים הרפתנים מהמחלבות על כל ליטר חלב גולמי, הוא מתעדכן באופן אוטומטי בהתאם להתייקרות העלויות כמו חשמל, שכר עבודה, מזון לפרות ועוד. לאחר שהממשלה הקודמת חתמה על הסכם חלב חדש, גם המחיר לצרכן המפוקח אותו גובות רשתות המזון מהצרכנים מתעדכן כיום אוטומטי, ללא צורך בחתימת שר האוצר והחקלאות.
בעבר, שר האוצר נמנעו מלחתום על צעדים לא פופולריים כמו ייקור מוצרים בסיסיים כמו חלב, ביצים ולחם ולכן היה נוצר פער בו המחלבות נאלצו לספוג את ההפסדים, דבר שכמעט הוביל לקריסת המחלבה "רמת הגולן".
אז מי צודק ומה יכול להיות הפתרון? בשנת 2015 יושמה במדינות האיחוד האירופי רפורמה במשק החלב שכללה ביטול מוחלט של שיטת המכסות ופתיחת השוק לתחרות, לצד הגדלת התמיכה הישירה לרפתנים. ייתכן ובשל הדרישה לכשרות בישראל וכן בשל העובדה כי מדובר במוצרים רגישים, בעלי תוקף קצר, פתיחת שוק חלב ניגר לתחרות תהיה משימה מורכבת ולאו דווקא כדאית כלכלית.
נותרנו עם תמיכה ישירה בחקלאים כאחת הדרכים להוזיל את מחירי החלב בישראל. השנה האחרונה הייתה לא קלה עבורם, מחירי תערובת המזון לפרות התייקרו בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מחיר החשמל, שכר העבודה וגם שער הדולר עלו. סבסוד ישיר של החקלאים היה ממתן את העלייה של "מחיר המטרה" ואת העלייה לצרכן, ואולם לפני שזה קורה יש לשאוף להתייעלות משק החלב על כל מרכיביו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו