"הפתרון היחידי הוא פתרון שתי המדינות"

אירועי יום הולדתו ה-90 של נשיא המדינה שמעון פרס נפתחו הערב רשמית עם נאומו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון במכללה האקדמית פרס ברחובות. קלינטון הקדיש את מרבית נאומו לנושאי כלכלה וטכנולוגיה, וכן נזכר בימיו כנשיא כאשר פרס עמד יחד עם ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ויו"ר הרשות הפלשתינית לשעבר יאסר ערפאת במעמד חתימת הסכם השלום באוסלו.

במהלך הנאום, שתמורתו קיבלה הקרן שמנהל קלינטון כחצי מיליון דולר ממכללת פרס, מיעט הנשיא לשעבר להתייחס לנושאים אקטואליים אולם ציין, כי "הפתרון היחיד האפשרי הוא פתרון שתי המדינות". הוא אף הביע תקווה כי ההתפתחויות בסוריה יביאו בסופו של דבר תקווה לאזור. 

קלינטון התייחס למצב באזור ואמר, כי "כולם עושים פה טעויות. ישראל צריכה לדמיין איפה היא רוצה להיות. אני לא רואה פתרון אחר מלבד פתרון שתי המדינות. לא משנה כמה מתנחלים תשימו בגדה המערבית, לפלשתינים נולדים יותר תינוקות, אז אני עדיין חושב שיש לכם שאלה מהותית לענות עליה. ישראל לא רוצה להיות מדינה שלא מאפשרת לחלק מאוכלוסייתה להצביע ולהיות מדינה לא דמוקרטית ומצד שני היא לא רוצה לאפשר להם להצביע ולאבד את הרעיון של המדינה היהודית". בעניין הסורי אמר כי "מה שקורה בסוריה הוא מסובך אולם זו יכולה להיות גם הזדמנות".

כשנשאל האם השלום אפשרי וכיצד הוא מנתח את מצבה של ישראל ביחס לשכנותיה השיב: "אני לא רוצה לייעץ לממשל כיצד לנהוג. לא עשיתי זאת גם כשהילארי הייתה מזכירת המדינה. לפעמים אני מעדיף להיות בור בנושאים מסוימים ולאפשר לאלה שיודעים מה לעשות להוביל כפי הבנתם".

"הייתי צריך לשכנע את ערפאת להגיע בלי האקדח"

בפתח נאומו התייחס קלינטון לדבריו של פרס לפניו, שתיאר כיצד סירב רבין בתחילה ללחוץ את ידו של ערפאת באוסלו. "התרגשתי מאוד כשהזכרת את חברותי עם שותפך לשלום, יצחק רבין. אבל קצת ויתרת לו בסיפור הזה של לחיצת הידיים עם ערפאת. זה נכון שהכרחתי אותו ללחוץ ידיים לערפאת, אבל דבר ראשון הייתי צריך לשכנע את ערפאת להגיע לחתימת הסכם השלום בלי האקדח שהוא תמיד נשא איתו. אמרתי לו, זו חתימה על הסכם שלום, אתה יודע".

קלינטון המשיך וסיפר: "אמרתי ליצחק רבין, אתה חייב ללחוץ את ידו של ערפאת. הוא אמר - אני לא יודע, אמרתי לו - אתה חייב ללחוץ את ידו! הוא אמר, לעולם לא אשכח זאת, 'אני מניח שכן. אתה לא עושה שלום עם חבריך', אבל לפני שהוא אמר לי שמעון – 'תלחץ אתה', אז הוא אמר לי - אבל בלי נשיקות. המראה הזה נחסך מכולנו".

נשיא ארה"ב לשעבר התבדח על גילו של פרס. "זהו כבוד גדול היה לי להיות כאן כשהנשיא פרס חגג את יום הולדתו ה-80 וכעת אני ביום הולדתו ה-90 כאן בישראל. הוא אחד מאנשי החזון הגדולים ביותר של העולם, הוא חי כל הזמן בעתיד, לא בעבר. הוא תמיד חושב על המחר. רק הערב הוא הבטיח לי שהוא יגיע ליום הולדת ה-80 שלי, וה-90 שלי ושהוא ידבר בלוויה שלי. אתם כאן חוגגים את החוכמה הגדולה שלו, אבל אני באתי לכאן כדי לקבל הדיאטה שלו".

הוא אמר כי "אם אתם מביטים בישראל כולה, היא מיקרוקוסמוס של המגמות שאנחנו רואים ברחבי העולם. אתם הראשונים בכל העולם בחדירתו של האינטרנט לחייכם. אתם ראשונים בעולם בטפטפות, בטכנולוגיות מים. הנושאים האלו הם נושאים שאפשר לצפות שיובילו את הכלכלה העולמית".

"ביל - אתה התקווה"

שמעון פרס, שנשא דברים לפני קלינטון, הודה לאורחו ואמר כי "זה שבאת הנה זהו יום חג לעם בישראל. האדם האהוב ביותר בזמננו והמנהיג הדגול ביותר בעידן שלנו. חבר נהדר ומרגש של העם היהודי ושל מדינת ישראל. שילוב נדיר של מוח מבריק ולב רחב. הוא לעולם לא נאיבי, אבל תמיד תמים. לא מסתכל על החיים האמיתיים אבל מאוהב באנשים. היה החלום האמריקאי והתקווה של זמננו. ביל – אתה תקווה". 

לדבריו, "אתה שליט גדול, לא שליט של אנשים ויבשות, כבשת משהו שמאד קשה לכבוד – את לב האנשים. כבשת את לב האנשים במקומות אחרים".

פרס התייחס לתוצאות הבחירות באיראן ואמר, כי "דברים משתנים מהר והמסקנה היא שאין סיכוי לנחש את העתיד אבל יש צורך לבנות את העתיד. ביל – אתה בונה עתיד. אתה לא מתעלם מאף צורך של ילד חולה, אישה וגבר זקן. עם כל כוחותייך אתה עושה מחוץ למשרד את מה שעשית בתוכו. תודה שבאת, תודה שאתה איתנו, ותודה שאתה מביא אהבה למדינה הזו הזרועה מלחמות". 

באירוע קבלת הפנים שלפני הנאומים נכחו כוכבים רבים, שחקנים, זמרים, אנשי עסקים וכן פוליטיקאים. רגע של מבוכה נרשם כשמנחת האירוע, דנה וייס, ביקשה להפתיע את קלינטון בשיר של להקת החיפושיות אותו ביצעה קרן פלס ומקהלת ילדים, אולם התברר כי קלינטון עזב את האירוע מייד אחרי דבריו ולא המתין למופע הסיום שכלל זיקוקים ופירוטכניקה. רבים מהנוכחים במקום תהו מדוע בסיום האירוע, אותו הציג פרס כבעל אופי ממלכתי, לא הושמע המנון המדינה, אלא שיר של להקת החיפושיות.   

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו