פורסמו מסקנות התחקיר בנושא סעידיאן

עיקרי התחקיר

בחודש יוני 2017 הגיש סעידיאן, באמצעות עורכי דינו, תביעה להכרה כנכה צה"ל לאגף השיקום במשרד הביטחון. שבוע לאחר מכן נשלחה לאיציק הודעת קצין תגמולים לפיה תביעתו מצויה בבירור, ועד למתן החלטה בה יוכל לקבל טיפול רפואי באמצעות מחוז שיקום ירושלים. לאחר מכן נשלחו אליו מסמכי מידע אודות דרכי יצירת הקשר עם אגף השיקום, וכן פרטי הקשר של הגורמים המטפלים. 

בחודש אוגוסט 2018 הופיע סעידיאן בפני רופאה מומחית בפסיכיאטריה, מטעם קצין התגמולים. בחוות דעתה המליצה המומחית להכיר בקשר גרימתי בין שירותו הצבאי לפוסט טראומה ולזקוף מחצית מנכותו הכללית לאירועים מחוץ לשירות הצבאי ומחצית לאירועים הקשורים לשירותו הצבאי. 

כעבור מספר ימים נשלחה לאיציק החלטת קצין התגמולים, לאשר את תביעת ההכרה בנכות שנגרמה לו במלואה בגין תסמונת פוסט טראומתית שאירעה תוך כדי ועקב שירותו הצבאי. בתוך כך, הופנה איציק לוועדת רפואית לצורך קביעת אחוזי נכותו, תוך שהובהרה לחברי הוועדה הרפואית המלצת חוות דעתה של המומחית כאמור לעיל.

 לאחר שערער על אחוזי נכותו נערכה לו ועדה רפואית עליונה. הוועדה קיימה שני דיונים ובסיומם קבעה את 25% נכותו לצמיתות. הוועדה שינתה את סעיף הליקוי לכזה המזכה ב-50% נכות בהתאם לתקנות מבחני דרגת הנכות, אך נקבעו לאיציק 25% על חשבון השירות ולא נקבעו אחוזי נכות שלא על חשבון השירות.

בחודש ינואר 2020 הגיש איציק, בעצמו וללא ייצוג, לבית המשפט המחוזי בירושלים, ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה. לאחר שלא הגיש כתבי טענות בהליך, כעבור חודש התקבלה החלטת בית המשפט על מחיקת הערעור מפאת חוסר מעש.

הסיוע לאיציק כלל תשלום תגמולי מחיה חודשיים לתקופות ממושכות (וזאת גם בהיעדר זכאות לכך על פי דין), סיוע חודשי בשכר דירה, ליווי חונך על בסיס שבועי, חופשת הבראה ועוד. לאורך הטיפול, עובדות השיקום השקיעו מאמץ יזום לשמירה על קשר באינטנסיביות וזמינות, במטרה לבנות אמון והעמידו את עצמן לרשותו ככתובת בכל הנושאים ותוך ניסיון לפעול ליצירת רצף טיפולי.

לאחר הוועדה הרפואית העליונה חלה החמרה במצבו הרפואי והוא התקשה להתמודד עם קביעת הוועדה הרפואית בעניינו. בהתייעצות מקצועית של הגורמים המטפלים במחוז הוחלט להפנותו לצוות רב-מקצועי לבחינת כושר עבודתו. בחודש אוגוסט 2019 התקיים לאיציק צוות רב-מקצועי כאמור, שהמליץ על בניית תוכנית שיקום זמנית ועל אי כשירות זמנית למשך שישה חודשים. לאחר מכן נשלחה לאיציק ההחלטה לאשר לו תגמול מחיה חודשי עד לסוף ינואר 2020. בפברואר 2020 אושרה בקשתו להארכת זכאות לסיוע בשכר דירה לשנה נוספת.

בתאריך 30 בינואר 2020 התקיים צוות רב-מקצועי נוסף, שבו נקבע כי איציק כשיר לעבודה בהיקף של חצי משרה למשך שנה. איציק החל לעבוד במשרה חלקית ובמקביל קיבל תשלום תגמול מחיה עד דצמבר 2020.

בתאריך 8 באפריל 2021, בעקבות ההמלצה לקבוע לו אי כשירות לעבודה לתקופה זמנית של שנתיים, פנה איציק לעובדת השיקום בבקשה לבחון את הארכת תגמול המחיה החודשי. העובדת השיבה לו כי ההמלצה על אי כשירות זמנית אינה מזכה אותו אוטומטית בתגמול זה וכי הנושא ייבדק. איציק היה נסער והתקשה לקבל זאת. 

ביום ראשון ה-11 באפריל הודיעה העובדת לאיציק כי אושרה בקשתו לתגמול מחיה חודשי מלא עד לחודש ספטמבר 2021. בתוך כך נמסר לו כי מטעמים טכניים, חלק מהתשלום בגין חודש אפריל ישולם רק בשלהי החודש. באותו ערב, בשעה 21:27, שלח איציק לעובדת השיקום הודעת טקסט מטרידה בעלת אופי אישי. עובדת השיקום התקשרה אליו באופן מיידי ושלחה אליו הודעות מודאגות לבדוק לפשר ההודעה. לאחר שלא ענה עדכנה העובדת את הממונים עליה. כמו כן עידכנה את הרופא המטפל באיציק, וביקשה ממנו שייצור עמו קשר. העובדת שוחחה גם עם בעל הדירה שבה התגורר איציק בשכירות, וביקשה שיבדוק האם הוא בדירה. העובדת שוחחה גם עם מלווה שלו מטעם אחת העמותות. 

בשעה 22:17 שלחה עובדת השיקום הודעה נוספת לאיציק, שבה ציינה את דאגתה לשלומו, ביקשה שנית שיעדכן במצבו וציינה כי ככל שלא ייצור עימה קשר, יהיה עליה לפנות למשטרה. בתגובה השיב איציק בהודעה שנשלחה בשעה 22:29: "הכל בסדר (שם העובדת), סתם הייתי עצבני קצת". לאחר מכן קיימה העובדת סבב התייעצויות נוסף עם הגורמים המטפלים בו.