"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הכלי הממוגן ביותר בעולם": יצאנו לבדוק את נגמ"ש "האיתן"

צפו בתיעוד
צילום: אורן כהן

"לא המצאנו את הגלגל אבל.." צוחק תא"ל גיא פאגלין בעודנו דוהרים במהירות 80 קמ"ש • בילינו יום בבסיס הניסויים המסווג וגילינו שאין מכשול שאותו "האיתן" לא יכול לעבור – סלעים, חול ועליות מסיביות

,עודכן
0השמעה

אפשר לומר דבר אחד בכנות בזמן שדוהרים במהירות של 80 קמ"ש ב"האיתן", הלוואי שבכלי הרכב שלנו היו כאלו מתלים, כי פשוט לא מרגישים כלום, בעודנו נוסעים בכלי ששוקל 40 טון בשטח מאתגר – על סלעים שמדמים את סלעי הבזלת ברמת הגולן או בחוף הים, בשטח חולי במיוחד. בואו רק נגיד שהרכב הגלגלי שלנו לא היה מצליח לעבור עשירית ממה שהגלגלים העצומים של "האיתן" עושים בלי מאמץ. הצטרפנו ליום בשדה הניסויים של הכלי החדש.

גיל קרמר

"האיתן הוא כלי הרכב הגלגלי הממוגן ביותר בעולם", מספר לנו תת אלוף גיא פאגלין, מפקד מנת"ק (מנהלת המרכבה והרק"מ) כשאנו עומדים בכיפת המפקד ועמדת המקלע, מביטים במגדלים של ראשון לציון מצד אחד, וחוף הים הבתולי של חוף פלמחים בבסיס "מטווח 24" של יחידת הניסויים. מדובר בשטח אש מסווג במיוחד, שבו נערכים בין היתר הניסויים במערכות הגנה מתקדמות, וכמובן גם בטנק המרכבה, הנמ"ר ו"האיתן" החדש, שצפוי להיכנס לחטיבת הנח"ל לקראת סוף השנה או תחילת שנה הבאה, וכבר נמצא בייצור סדרתי.

תא"ל גיא פאגלין // צילום: יוסי זליגר,

"לא המצאנו את הגלגל", מחייך פאגלין, "אבל כדי שכלי רכב במשקל של 40 טון ייסע בכל שטחי ישראל, מהגולן ועד הנגב, היה צורך במהנדסים מוכשרים שארזו את המוצרים כך שיעבדו בצורה מושלמת. אין כלי כזה בעולם, שנותן לך עבירות מעולה וקטלניות, לצד יכולות נוספות שמעשירות את שדה הקרב במודיעין ומאפשרות לנו לסגור מעגלי אש בצורה קצרה. יש בתוך כלי כזה עשרות מחשבים, מאות מעבדים והוא מקושר ליתר הכלים שאנחנו מייצרים".

צילום: אורן כהן,

אנחנו דוהרים קדימה. בתוך אב הטיפוס "האיתן 2", אחד מתוך שלושה כלים שפועלים בבסיס, לא ניתן לחוש בכלל במהירות, ואילו לא היו מסכים גדולים מציגים את נתיב הנסיעה, מונעים במעט את הקלסטרופוביה, לא היינו יודעים כלל היכן אנחנו וכמה מהר מסוגל הכלי הממוגן לנוע. הגלגלים העצומים, שמסוגלים לספוג פגיעת טיל ולהמשיך לנוע, המתלים הגדולים שהופכים את הנסיעה של 12 לוחמים בתא לנוחים במיוחד, מספקים נסיעה חלקה ביותר.

"האיתן" יצא לדרך כחלק מלקחי מבצע צוק איתן, וההבנה שהנגמ"שים המיושנים, שנרכשו בשנות ה-70, מסכנים את הלוחמים, מכיוון שהם אינם ממוגנים מספיק. באותו השלב כבר היה בשימוש הנמ"ר – נגמ"ש מרכבה, וכמובן טנק מרכבה סימן 4, אך במנת"ק, שמציינת השנה יובל להקמתה ולחזון האדיר שיצר אלוף ישראל טל (טליק) ליצירת כלי רק"מ עצמאיים למדינת ישראל, החליטו שיש צורך בכלי חדשני. על מנת לנוע בשדה הקרב האורבני, נדרש כלי רכב גלגלי.

צילום: יוסי זליגר,

אב הטיפוס הראשון של הכלי, שעודנו בפעילות בשטחי פלמחים, נבנה ב-2016 והחל להיבחן כשנה מאוחר יותר. המטרה המוצהרת הייתה לבנות נגמ"ש ייחודי, וכך הורכבו לו גלגלים במקום זחלים, דבר שמאפשר לו לנוע גם בשטח אורבני וגם בשטח ההררי ומדברי מאתגר. "'האיתן' מסוגל לעבור ברוב המקומות שבהם עובר טנק המרכבה", אומר פאגלין. בנוסף, הוא צר יותר מהטנקים כדי למקסם את העבירות שלו בשטח אורבני. בניגוד לטנקי המרכבה שמצויידים במערכת מעיל רוח, "האיתן" מצוייד במערכת חץ דורבן של חברות תעש ואלביט. מדובר במערכת קלה יותר, שצפויה להיות מורכבת גם על נגמ"שי הברדלי האמריקניים. כמו כן, חלק מהכלים יכללו צריח 30 מ"מ, שיוכל לצודד לגובה משמעותי, על מנת לפגוע במטרות בבניינים.

צילום: אורן כהן,

אלוף משנה יוסי דניאל, מפקד יחידת נס"א, מספר כי "האיתן" עובר סדרת ניסויים מסיבית במטרה להכניס אותו לפעילות בקרוב. "אנחנו מבצעים ניסויים במתאר חולי, שבילי כורכר, בוץ ועוד. עשינו ניסויים במערכות ההנעה של הכלי, סוגים שונים של קפיצים ויכולות גלגול. יש לנהג אפשרות לניפוח אוויר אוטומטי מתוך הכלי, כדי להתגבר על מכשולים שונים. אנחנו בודקים מדדי תאוצה ומהירות מירבית, מידת רעש והאם אפשר לנסוע בכלי לאורך זמן. עשינו בדיקות תמרון כדי לבדוק שהכלי לא מתהפך, בודקים אותו עד קצה היכולת. העבירות שלו מדהימה, בין היתר בזכות המתלים הגדולים והעברת הכוח לכל שמונת הגלגלים, כך שקשה לו מאוד להתחפר. השיכוך שלו מאוד טוב. אתה נוסע על סלעים ולא מרגיש כלום, הכלי מגהץ אותם".

"בנוסף, קיבלנו הסמכה בינלאומית לאשר רכב ולהעלות אותו על כבישי ישראל", הוא מציין. על מנת להתגבר על מגבלות שדה הראייה, הותקנו בכלי מצלמות רבות. "בגלל שהוא יכול לעלות על כביש, בניגוד לטנקים למשל, שדה הראייה מאוד חשוב, ולכן מותקנים בכלי לא מעט מצלמות כדי לאפשר ראייה ב-360 מעלות, הרבה יותר מכלי רכב רגיל". חטיבת הנח"ל צפויה להיות הראשונה שתקבל את הכלים באופן מבצעי, ולכן ישנם לוחמים שמשתתפים בניסויים, ולאחר מכן יקבלו אותו יחידות נוספות. "כבר התחלנו לייצר את הכלים, ונראה אותם בצה"ל כנראה ב-2022", אומר פאגלין. מדובר אומנם בצעד נוסף על מנת להוציא משירות את הנמג"שים המיושנים, אך יש לציין כי אלו לא ייעלמו במהירות בשל מספרם בצה"ל. "השאיפה שלנו היא להביא לחוד שלנו את הכלים הממוגנים ביותר. להגן על אגרוף הברזל שלנו".

"האיתן", מציין פאגלין, הינו גם מוצר שמסייע לתעשייה הישראלית רבות, בטח בשנת הקורונה. "החזון של טליק היה לא להישען על טנקים של מדינות זרות אלא להיות עצמאיים, וכך נולדה לנו יכולת בינלאומית בכל הנוגע להגנה האקטיבית, לעבירות ולמיגון. 200 מפעלים בישראל ועוד כמה עשרות במדינות אחרות מייצרות את החלקים של 'האיתן' והוא מורכב בתל השומר. כל משפחת המרכבה, האיתן והנמ"ר היא מתוצרת כחול לבן. אנחנו נשענים רק על עצמנו, בדיוק כמו שרצינו לפני 50 שנה. הפיתוח נמשך לאורך הקורונה. עסקנו רבות בשנה האחרונה בפיתוחים נגד הנגיף, ממכונות הנשמה ועד ייצור מערכות בקרה לבתי החולים, ובמקביל המשכנו בפיתוח של 'האיתן'. הייתה לנו שנה אינטנסיבית בכל הנוגע לפיתוח של הכלי".

חנן גרינווד

כתב התיישבות (שטחים) ודתות וכתבות מגזין למוספי סוף השבוע. החל את הקריירה העיתונאית ככתב בעלון השבת "שביעי", לאחר מכן מונה לעורך אתר החדשות "כיפה". בהמשך כיהן כראש דסק באתר nrg ובאתר "ישראל היום", לאחר שמוזגו שני האתרים. הקים את מדורי החיילים והיהדות באתר. ראיין את נדיה כהן, רעייתו של המרגל הישראלי אלי כהן - יומיים בלבד לאחר שהסדרה על אודותיו שודרה בנטפליקס. השיחה הייתה מאוד לא אופטימית, בהתחשב בזמן שעבר ובגילה. הכתבה פורסמה בשער מוסף שישבת, קיבלה המון תגובות ונהפכה לאחת הכתבות הנקראות ביותר של גרינווד באתר. בעל תואר ראשון בתקשורת בהצטיינות יתרה. נולד בקריית ארבע, מתגורר באפרת. נשוי + 2

כדאילהכיר