המשפחות השכולות שמשלבות אוכל עם הנצחה

במפגשים של "מתכון עם זיכרון", מבשלים המשתתפים מתכונים שחללי צה"ל אהבו – ומדברים על הנופלים • המשפחות מנציחות את יקיריהן - ומפיצות את סיפורם

שילה סימן טוב ז"ל במהלך שירותו הצבאי // צילום: באדיבות המשפחה

אוכל הוא דבר שמקרב בין אנשים, בכל מדינה ובכל תרבות בעולם. מכיוון שישראל היא מדינה שבליבה כור היתוך אחד גדול, יש כאן אינספור מנות מגוונות שמעוררות בכל אחד מאיתנו זיכרונות שמגיעים עמוק מתוך הלב.

כשעדן קוהלי ייסדה את "מתכון עם זיכרון" בשנת 2015, כנראה גם היא לא ציפתה שבתוך כמה שנים יכלול האתר של המיזם מאות מתכונים שונים וטעימים שהגיעו ממשפחות שכולות של חללי צה"ל. זוהי בעצם דרך הנצחה ישראלית מאוד לאחד האירועים שהכי מזוהים עם הישראליות - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה.

מפגש בישול בזום בתקופת הקורונה // צילום: פרטי
מפגש בישול בזום בתקופת הקורונה // צילום: פרטי

"צוות המיזם, שכולל מתנדבות מדהימות שמתפעלות את האתר ואת הפרויקט לאורך כל ימות השנה ושמלוות את המשפחות בתהליך כולו, מארגן מפגשי בישול שבהם אנו מכינים מתכונים שהחללים אהבו לאכול, שהמשפחות עצמן שיתפו אותנו בהם. בני המשפחות אפילו יכולים להצטרף למפגשים האלו בעצמם", אומרת קוהלי, "בזמן שהמנה מתבשלת, כל המשתתפים קוראים מצגת לזכר החלל, מדברים עליו ועל מה שעומד מאחורי המנה, וכשזו מוכנה - נסגר מעגל".

קוהלי הקימה את המיזם לאחר שסיימה את שירותה הצבאי כקצינת מודיעין ביחידה מיוחדת. היא טסה מטעם הסוכנות היהודית לשליחות במינסוטה שבארה"ב, ולאחר זמן מה, עם התקרבות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חיפשה דרך להנגיש את היום הכל כך ישראלי הזה לקהילה היהודית שבה פעלה. לאחר זמן מה היא הגיעה למסקנה שאוכל הוא כלי מושלם להצגת סיפורי נופלים לחברי הקהילה.

היא יצרה קשר עם ארגונים ועמותות שעוסקים בתחום ופנתה למשפחות שכולות באמצעות הרשתות החברתיות, כדי לבקש מהן מתכונים שיקיריהן אהבו. היא גם ביקשה מאותן משפחות לספר לה על אהוביהן שכבר אינם, כדי שתוכל להעביר הלאה את המורשת שלהם בזמן שהמשתתפים מכינים את המאכלים שהחיילים כל כך אהבו. "זה התחיל להתגלגל לאט-לאט, ובשלב מסוים זה הגיע למצב שבו אנשים קישרו אותי בעצמם למשפחות שכולות שהם הכירו", מספרת קוהלי.

שילה סימן טוב ז"ל ובני משפחתו // צילום: באדיבות המשפחה
שילה סימן טוב ז"ל ובני משפחתו // צילום: באדיבות המשפחה

גם לאחר ששבה ארצה ב-2017, היא החליטה להמשיך עם הרעיון שלה ולהקים אתר שבו יתפרסמו מתכונים שהגיעו היישר ממשפחות הנופלים, כשלצידם סיפורם האישי של אותם חיילים. מספר המתכונים גדל מיום ליום, ובכך סיפורם של החללים מונגש לגולשים בדרך יוצאת הדופן הזו.

"כשאנשים טועמים את המנות האלה, גם אם הם אכלו אותן בעבר אינספור פעמים, פתאום קורה משהו משמעותי ומרגש מאוד, שנכנס היישר ללב ולבטן", אמרה קוהלי, "זו לא סתם עוד מנה, זו ממש מנה עם שליחות. כשהמשפחות שומעות על המפגשים, הן מאוד מתרגשות".

"מתכון עם זיכרון" זכה להצלחה כה גדולה, שהוא לא מתקיים רק בישראל ובסמיכות ליום הזיכרון, אלא גם בקהילות יהודיות רבות אחרות בעולם. גם בתי ספר, תנועות נוער, מרכזים קהילתיים ובתי אבות משתתפים בו, ואלפי מפגשי בישול התקיימו מאז יצא המיזם לדרך בעקבות ניסיון לחבר קהילה יהודית אמריקנית לרגש כל כך ישראלי.

קוהלי מספרת כי יש משפחות שכולות רבות שלא מבשלות מאכלים שיקיריהן אהבו בעקבות הזיכרונות שהם מעוררים בהן. מכיוון שהמשפחות המשתתפות ב"מתכון עם זיכרון" לא מחויבות להשתתפות פיזית במיזם, שכן ניתן לבשל את המתכונים בכל מקום ובכל זמן גם ללא נוכחותן, הן עדיין זוכות להנציח את הנופלים בדרך הייחודית הזו.

מפגש בישול לזכרו של שילה סימן טוב ז"ל // צילום: פרטי
מפגש בישול לזכרו של שילה סימן טוב ז"ל // צילום: פרטי

אחת המשפחות השכולות שמשתתפות בפרויקט היא זו של סמל שילה סימן טוב ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים ב-2018 יחד עם שני חיילים נוספים. הוא היה בן 23 במותו. רותם, אחותו הצעירה של שילה, מספרת שכשפנו אל בני המשפחה מ"מתכון עם זיכרון" כדי להציע להם להשתתף במיזם, היה להם ברור באיזה מאכל הם יבחרו כדי לשתף את הגולשים - ספינג'.

"ארבעה חודשים לפני שנהרג, שילה אובחן כחולה צליאק. הוא אמר שזה שהוא צליאקי אמנם ימנע ממנו לאכול גלוטן, אבל הוא כל כך אהב סופגניות וספינג' שהוא היה אוכל אותן בכל מקרה", רותם מספרת תוך שהיא צוחקת צחוק נוסטלגי, "אמא שלי היתה מכינה את הספינג' בקביעות. ביום שבו שילה נהרג, ההורים שלי היו בדרך לקבל את הצוות שלו עם המון ספינג', כך שהמאכל הזה קיבל עבורנו משמעות גדולה מהרגיל".

סימן טוב, המתגוררת ביישוב צופים שבשומרון, סיפרה כי אחיה היה אדם בעל שמחת חיים גדולה ועם חיוך ענק, שנכנס ללב של כל מי שדיבר איתו. "הוא היה עוזר כל הזמן ומתנדב בהמון עמותות. הוא היה בן אדם של אור, נתינה ושמחה", אמרה.

הספינג' ששילה אהב לאכול // צילום: באדיבות המשפחה
הספינג' ששילה אהב לאכול // צילום: באדיבות המשפחה

היא נזכרת כיצד היה אחיה עוזר לאמה, העובדת כגננת ביישוב, בכך שהיה משחק עם ילדי הגן. "תחילה, כשהוא נפצע בתאונה, הילדים ציירו לו ציורים ותלו אותם על הדלת של הגן. בהמשך, לאחר שנפטר, הם ציירו ציורים אחרים. היה ילד אחד שהיה מאוד קרוב לשילה, ששאל את אמא שלו עם מי הוא ישחק עכשיו כששילה איננו", סיפרה. בהמשך החליטה המשפחה לתרום את איבריו - ובכך אלה הצילו את חייהם של שישה אנשים אחרים.

"אנחנו שמחים ומודים על כל משפחה שמצטרפת אלינו ושמשתפת איתנו את המתכונים שלה", אומרת קוהלי, "אני שואפת שכל משפחה שכולה תוכל להיות חלק מהמיזם הזה ותוכל להיות מונצחת אצלנו, כדי לאפשר לאנשים בארץ ובעולם לזכור את החללים. סגירת המעגל המרגשת הזו, שבה אנשים נחשפים לסיפורי הנופלים ומפיצים את הבשורה הלאה, היא הדבר שהכי חשוב לי. זה פשוט שווה הכל".

לאתר "מתכון עם זיכרון"

למתכון הספינג' ולקריאה על סיפורו של שילה סימן טוב ז"ל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר