"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלך בראש תלמידיו אל המוות: יאנוש קורצ'ק החרדי

הרב קורצמן כונה אבי היתומים • למרות שיכול היה להציל את עצמו הוא ליווה את ילדיו המאומצים בדרך האחרונה • כעת נכדו בן ה-86 ישיא משואה לזכרו

, עודכן
0השמעה
צילום: ויקיפדיה

גם כשהציעו לרב אלתר דוד קורצמן הי"ד להציל את עצמו ממשלוחי המוות, הוא סירב ובחר ללוות את מאות היתומים שחינך אל מחנה ההשמדה בלז'ץ, שם נרצח יחד עמם בתאי הגזים. השבוע, מורשתו תקבל הכרה כשנכדו בן ה-86, מרצל קורצמן, ידליק משואה לזכרו בעצרת הנעילה של יום השואה והגבורה שתתקיים במוזיאון בית לוחמי הגטאות.

הרב אלתר דוד הכהן קורצמן נולד ב-1865 והיה ממייסדי "אגודת ישראל העולמית" ונשיא "אגודת ישראל" בקרקוב שבפולין, שם גם שימש נשיא ומנהל בית היתומים "מגדלי יתומים", ובשל מסירותו ודאגתו כונה "אבי היתומים". הוא גם היה פעיל חברתי מוערך, ממייסדי הסמינר למורות "בית יעקב" ו"ישיבת חכמי לובלין" וממנהלי הישיבה.

בתחילת שנת 1941, לאחר כיבוש קרקוב בידי הנאצים, הועבר בית היתומים שניהל הרב קורצמן לגטו, אך למרות התנאים הקשים ותוך סיכון חיים יומיומי פעל הרב קורצמן למלא את מחסורם של הילדים היתומים, תוך הקפדה על חינוך ערכי ושמירת מצוות. באוקטובר 1942 התקיימה אקציה בגטו, שבמסגרתה נלקחו אל הרכבות 300 ילדי בית היתומים. למרות שהרב קורצמן יכול היה להציל את עצמו, הוא סירב ובחר לצעוד בראש תלמידיו היתומים אל הקרונות, יחד עם בתו, חתנו, מנהלת בית היתומים ועובדים נוספים. כולם נספו יחד במחנה בלז'ץ.

הוריו של מרצל קורצמן נמלטו יחד איתו לרוסיה עם פרוץ המלחמה, אך "כשחזרנו לפולין אחרי המלחמה", הוא נזכר בכאב, "עברנו דרך מחנה ההשמדה מיידנק, ושם ראינו שרידי עצמות, שערות וכלי אוכל, הכול ממש פזור על פני השדה, ואז אבא אמר שמשהו דומה קרה גם לסבא. עד אז לא ידענו דבר וגם לאחר מכן לא דיברנו על זה שוב. אימא סיפרה בבית סיפורים על סבא, אבל על זה לא דיברו. גם על כך שסבא הלך עם היתומים אל המוות נודע לנו רק שנים רבות לאחר המלחמה. למעשה, כמעט כל מה שאנחנו יודעים היום על סבא הוא פרי מחקרו של סופר פולני שנתקל במקרה בסיפור הגבורה שלו ועמד על הדמיון בינו ובין סיפורו של יאנוש קורצא'ק. הוא עיין בארכיבים וחקר את הנושא, ולאחר מכן גם יצר קשר איתנו, המשפחה. לפני כן אף אחד לא ידע במשפחה שככה זה היה".

צילום: פרטי,

"סבא היה איש עשיר ובעל יכולת ניהול פיננסי שהתחיל עם סוכנות קטנה למוצרי ברזל ומתכת, שהפכה במהרה לעסק משפחתי מצליח וריווחי מאוד שגדל והתרחב עד שהפך לחברה גדולה מאוד שייצגה רשמית שניים מתאגידי ההיתוך הגדולים ביותר בפולין. את הידע הניהולי שלו וההיכרות שלו עם ראשי הקהילה הוא רתם לטובת בית היתומים שניהל. באותה תקופה היתומים לא נחשבו כל כך, אבל סבא פעל יחד עם תעשיינים ואנשי עסקים אחרים כדי לשנות את פניו של בית היתומים שלו, ובזכותם הוא הפך להיות אחד מהגדולים והמפוארים בפולין. היו להם שם חדרי לימוד, חדרי התעמלות, חדרי אוכל, עזרה בלימודים ועוד. הם גם הכניסו לימודי מקצוע, כדי שהיתומים לא יצטרכו להישען על הציבור".

יהדות פולין הושמדה כמעט כליל בידי הנאצים ועוזריהם, ואולי גם סיפורו של קורצמן היה אובד בתהום הנשייה, "אלמלא הגישה לשורדי השואה הייתה הופכת חיובית ואוהדת יותר", כפי שאומר מרצל, גישה שעודדה אותו לעשות את צעדי ההנצחה הראשונים של סבו ומורשתו: "כתבתי ספר על סבא ובית היתומים שלו וספר על קורות חיי", הוא מסביר, "כי לפעמים אני עצמי שואל איך היה אז ומה עשו, ואין מי שיענה, כי הדור ההוא הולך ונפטר, אז אני כותב כדי שאם הדור הבא ישאל, תהיה להם תשובה. חשוב לי שאנשים ידעו מה היה שם וחשוב לי שאנשים יכירו את הצוואה של סבא שלי, שהמוסריות של האדם, התנהגותו וההתייחסות שלו לאדם אחר, חשובים אפילו יותר מחייו הוא. סירובו לקבל את הצעתם של הגרמנים להיפרד מהילדים נפסלה על ידו על הסף ומתוך בחירה אישית הוא הלך אל מותו בראשם של כ-300 יתומים, יחד עם המנהלת הנאמנה אנה פוירשטיין, עם בתו הלה ובעלה ובעלה דוד שמלקה. בפולין כבר מכירים את זה, ומדברים על ה'יהודי הפולני קורצמן' שהקדיש את חייו כדי שהיתומים לא יחושו שננטשו ברגעי חייהם האחרונים".

ואכן, מורשתו של הרב אלתר דוד הכהן קורצמן זכתה להכרה רשמית ניכרת בפולין – בעיר הולדתו קרקוב נקרא לאחרונה רחוב חדש על שמו, לוחות זיכרון הוצבו לזכרו בוורשה, לובלין וערים אחרות, ובעיר שטרגט אף נקרא על שמו הרחוב המקביל לרחוב קורצ'אק ומתאחד לרחוב גיבורי הגטו; בישראל, לעומת זאת, זכתה מורשתו של הרב קורצמן להכרה מועטה יחסית, כשב-2014 נקרא רחוב על שמו של קורצמן בראשון לציון.

אתה מתרגש לקראת העצרת שבה תדליק משואה לזכר סבך?

"בוודאי. אחרי שנים של התעלמות מצד גורמים שונים, פתאום להדליק משואה בעצרת המרכזית? זה מרגש מאוד. מי חלם על דבר כזה?".

יגאל כהן, מנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות, מסר: "מרצל קורצמן נבחר להדליק את המשואה לזכרו ולכבודו של סבו הרב והמחנך דוד אלתר קורצמן שכונה 'יאנוש קורצ'אק החרדי'. הנכד וסבו מהווים עבורנו השראה וביטוי מרגש לעוצמתה של 'ההתנגדות הרוחנית' ודוגמה למופת של חינוך ומסירות".

עצרת הנעילה של יום השואה והגבורה שבה ידליק מרצל קורצמן משואה לזכר סבו תתקיים השנה בסימן "נצר אחרון" – שורדי השואה שעלו לישראל אחרי שכל משפחתם נספתה, ונפלו במערכות ישראל – ביום חמישי, 8.4, בקיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי, ובמסגרתה ידליקו משואות חמישה ניצולים וניצולות נוספים. העצרת תשודר בכאן 11.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר