"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברבנות הראשית משיבים: מותר לשתות קפה עם אבקת ג'וקים?

ארגוני בריאות מתירים להכליל באבקות הקפה אחוז מסוים של חרקים • גם בישראל הדבר מתרחש, ולא רק בקפה אלא גם בשמן וביין • אז מה עושים? התשובות בפנים

, עודכן
בטוחים שאתם רוצים לשתות? // צילום: EPA // בטוחים שאתם רוצים לשתות?

האם קפה שיש בו אבקת ג'וקים כשר על פי ההלכה? השאלה הזו התעוררה בנו אחרי שפרסמנו כי ארגוני הבריאות השונים בעולם מתירים להכליל באבקות הקפה של החברות השונות אחוז מסויים של חרקים, בעיקר ג'וקים, מכיוון שלא ניתן לברור אותם לחלוטין במהלך תהליך ההכנה של הפולים.

כבודו של העולם במקומו עומד, אך מה המציאות בארץ? כיצד הרבנות הראשית לישראל מתמודדת עם המציאות הזו? לשם כך פנינו לרב חגי בר גיורא, מנהל מחלקת התעשייה והחרושת ברבנות הראשית ומתמחה בתחום ההכנה של מוצרי אכילה תעשייתי.

הרב בר גיורא מספר כי הוא מודע לבעיה, ומציין כי היא קיימת לא רק בקפה אלא גם בזיתים שמיועדים לשמן ובענבים שמהם עושים יין. "בכל תעשייה גדולה, כשאוספים כמות עצומה של תוצר חקלאי, נאספים עם הפירות גם חרקים, לטאות, צפרדעים ועוד כל מיני בעלי חיים שפשוט היו ליד הפרי או עליו ונלכדו בתהליך. כשאתה מתכנן מלכתחילה להתיר איסור כלומר לטחון חרק, או בעל חיים אתה בבעיה, כי כשרוצים להתיר איסור הוא לא בטל אף פעם".

אתה לא מאמין מה יש בקפה שלך // צילום: גטי אימג'יס
אתה לא מאמין מה יש בקפה שלך // צילום: גטי אימג'יס

"המצב האמיתי הוא שכל החברות בכלל לא רוצות את התוספות האלו, הן מעבירות את הזיתים והענבים למשל שטיפה מאד משמעותית במכונה, גם בפולי הקפה לפני הקלייה והטחינה שלהם הם עוברים ברירה רצינית במכונה", מבהיר הבכיר ברבנות הראשית. "כלומר שמלכתחילה הרצון הוא למנוע כל רכיב שאינו הפרי עצמו".

גם המשך הייצור הינו קפדני ביותר. "ביין ובשמן מסננים את המוצר באופן מאד רציני ובפולי קפה קולים אותם ואז טוחנים אותם. במצב כזה, החרק, אם הוא קיים, נשרף או נטחן בקפה וגם ביין ובשמן החרק בדרך כלל מסונן החוצה. כשזה המצב, אז למעשה הלכתית אם בכל זאת נותר משהו בתערובת הוא בטל ב-60. הרי לא מדובר בחרק חי שלם, אלא בחרק טחון, בכמות קטנה שנותרת, לא כי רצינו אלא בגלל שלא הצלחנו למצוא אותו למרות מאמץ גדול. לכן הוא מותר הלכתית ולא מהווה בעיה" מסביר הרב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר