ניסיון העבר מלמד: יש לחזור לטוס בהקדם כדי לגבור על הטראומה

בחיל האוויר סבורים כי תאונת המטוס שהתרחשה בדרום הארץ נגרמה מאירוע פתאומי וחריג • מתווה הטיסה היה פשוט וצוות המטוס לא שיגר אותות מצוקה

זירת התרסקות המטוס, היום // זירת התרסקות המטוס, היום

בחיל האוויר נטו הערב (שלישי) להעריך כי התרסקות מטוס הסנונית שבה נהרגו מדריך טיסה וחניך בקורס הטיס, נבעה מתקלה טכנית.

זירת ההתרסקות בדרום, דקות אחדות לאחר האירוע // צילום: אנשי הדממה

חוקרי התאונות של חיל האוויר עסקו במאמץ קדחתני ללקט כל פיסת מידע מזירת ההתרסקות, בניסיון להבין את נסיבות התאונה הקטלנית. ניסיון העבר מלמד שגם במקרים הסבוכים והמסתוריים ביותר, מצליחים חוקרי התאונות של חיל האוויר לפענח בסופו של דבר את סיבת התאונה.

על פניו, עשויה התרסקות כזאת לנבוע מטעות אנוש או מכשל טכני. כאמור, בחיל האוויר העריכו כי האפשרות השנייה היא הסבירה יותר, וכי מדובר באירוע פתאומי שגרם לאובדן שליטה ולהתרסקות. ההערכה הזאת נובעת, בין היתר, מכך שצוות המטוס לא קיים תקשורת עם מגדל הפיקוח ולא שיגר אותות מצוקה או דיווח על תקלה כלשהי, ולפי הממצאים שנאספו בזירה, נראה שהצוות גם לא ניסה לבצע נחיתת חירום בשטח.

זירת התרסקות המטוס, היום
זירת התרסקות המטוס, היום

גם מתווה הטיסה היה בסיסי ביותר ולא כלל תמרונים מסובכים, כנהוג בשלב המכין של קורס הטיס שבו נבחנים החניכים ביכולות הטסה בסיסיות כדי להחליט האם הם כשירים להמשיך בקורס. על כל טיסה כזאת, החניכים מקבלים ציון ממדריך הטיסה שמלווה אותם – לרוב מדריכים מנוסים ובעלי מספר רב של שעות טיסה. גם מדריך הטיסה שחנך אתמול את הטיסה היה מנוסה מאוד, עם ניסיון של יותר מ-25 שנות טיסה בחיל האוויר – מרביתן כטייס קרב במטוסי אף-16, כולל הובלת משימות קרב רבות – וביצע טיסות הדרכה דומות לא פעם בעבר.

אחת ההערכות שנשמעו הערב הן כי תקלה בהגאים של המטוס היא שגרמה להתרסקות. אפשרות אחרת היא של שבר פתאומי. החקירה מתנהלת במשותף עם אנשי חברת "אלביט", שהיא הבעלים של מטוסי הסנונית שמשמשים להדרכת פרחי טיס. בניסיון לחסוך בעלויות, נרכשו המטוסים בידי החברה האזרחית שמתחזקת את המטוסים, וחיל האוויר משלם לה עבור שעות הטיסה בלבד.

לסנוניות רקורד טיסה ובטיחות טוב. המטוס החליף את מטוסי הפייפר הישנים, אחד מיתרונותיו הוא בכך שהמדריך יושב בו לצד החניך ולא מאחוריו, והוא יכול להדגים לו כיצד לפעול ולתקן לו טעויות, וכן להשתלט במקומו על המטוס במקרה הצורך. החקירה תבקש לברר מי מהשניים – המדריך או החניך – הטיס את הסנונית בשניות הקריטיות, והאם נעשו ניסיונות להצילו קודם שהמטוס פגע בקרקע.

זירת התרסקות המטוס ושני ההרוגים // צילום: דודו גרינשפן, באדיבות המשפחות
זירת התרסקות המטוס ושני ההרוגים // צילום: דודו גרינשפן, באדיבות המשפחות

מיד לאחר התאונה, קרקעו בחיל האוויר את כל מטוסי הסנונית. מדובר בצעד שגרתי שנועד לוודא שלא מדובר בתקלה סדרתית שעלולה לגרום לתאונות נוספות, אבל במקרה הנוכחי יש לה גם סיבה נוספת: העובדה שמדובר בחניך צעיר בקורס הטיס, שהתגייס לצה"ל רק לפני זמן קצר, עלולה להיות טראומתית במיוחד עבור חבריו לקורס. חלקם אף עלולים לחשוש לטוס, ולכן מתחייב לשוחח עמם – פיקודית, אבל גם בסיוע פסיכולוגים.

עם זאת, ניסיון העבר מלמד שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם טראומה כזאת היא להחזיר את הטייסים לטיסה בהקדם האפשרי. אפשר להניח שכך יבקשו לעשות גם בחיל האוויר, ומיד אחרי שיתבררו הכיוונים הראשוניים של נסיבות התאונה, יתאפשר לחניכים לעלות שוב למטוסים. את השיעור החשוב ביותר בקורס הם כבר למדו, ובדרך הקשה: טיסה היא מקצוע מסוכן, וגם לחיל האוויר – שהשקיע בשנים האחרונות מאמץ אדיר, ומוצלח מאוד, בהורדת כמות התאונות – אין תעודת ביטוח מלאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר