מחויבות מוסרית - וחקיקה: כך שומרת ארה"ב על היתרון האיכותי של צה"ל

הדיווחים על מכירה אפשרית של מטוסי חמקן מתקדמים מדגם F-35 לאיחור האמירויות הציתו דיון חריף בישראל ובארצות הברית. פרשנים וכלי תקשורת דנו בשאלה האם מכירה כזו תסכן את יתרונה הצבאי של ישראל במזרח התיכון, כשמדינה ערבית ומוסלמית תחזיק במטוס הקרב "המתקדם בעולם", כפי שכינה אותו הנשיא טראמפ עצמו. 

העיקרון שמוביל את הדיון בסוגיית ההתחמשות של מדינה ערבית בנשק אמריקני מתקדם הוא עיקרון שהפך במחצית השנייה של המאה עשרים לעיקרון מנחה במערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית והוא "יתרון איכותי צבאי", או באנגלית Qualitative Military Edge. עיקרון זה נקבע לראשונה בהחלטה של נשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון, בשנות השישים של המאה הקודמת. החלטה שאפשרה את מכירת של מטוסי "פנטום" ו"סקייהוק" לישראל. 

הרעיון שעומד מאחורי החלטת ושל ג'ונסון הוא שישראל היא מדינה קטנה הסובלת מנחיתות בכוח אדם וכמות ציוד מול אויביה והבטחת יתרונו האיכותי של צה"ל היא היא קריטית להבטחת ביטחונה של ישראל ולמניעת מלחמה במזרח התיכון. ההחלטה זכתה לעיגון בחוק בשנת 1976 כשהוכנסה כסעיף ל"חוק השליטה ביצוא הנשק". החוק נותן לנשיא ארצות הברית סמכות לעצור כל יצוא צבאי למדינות במזרח התיכון אם הוא סבור שהמכירה תפגע ביתרונו של צה"ל. על פי החוק, הנשיא מחויב לדווח על הפרה שכזו לקונגרס. 

בשנת 2012 נוסף לחקיקה זו, לצד הסכמים שונים בין ארצות הברית לישראל, גם חקיקה המחייבת אישור של הקונגרס לכל מכירת נשק למדינה במזרח התיכון. החוק גם הפך את המדיניות של "יתרון צבאי איכותי" מעיקרון מנחה למושג חוקי מוכר ומבצר את היכולת של ממשלים תומכי ישראל  להגן על היתרון האיכותי שלה. מי שנתן ביטוי להחלטה היה דווקא הנשיא ברק אובמה, שכתב במכתב לבר קונגרס יהודי כי "ההתחייבות הזאת ליתרון הצבאי האיכותי של ישראל עומדת בלב שיתוף הפעולה הדו־צדדי של יחסינו. משרדי החוץ והביטחון שלנו ממשיכים באופן שוטף בשיחות הרגישות עם אנשי ביטחון ישראלים".

לאורך השנים העביר הממשל בוושינגטון מערכות נשק מתקדמות לידי ישראל ונמנע לחמש באופן דומה את בעלי בריתו בעולם הערבי. על אף שמטוסי קרב, מערכות טילים ומסוקים אמריקנים נמכרו למצרים, ירדן, טורקיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין, ארצות הברית נמעה מהעברת המערכות המתקדמות ביותר לידי שחקנים אחרים במזרח התיכון, גם אם קחתמו על הסכמי שלום עם ישראל כמו ירדן ומצרים. 



אך לא הדיון על מכירת נשק למדינות נוספות במזרח התיכון אינו רק פנים אמריקני. לדברי האלוף במילואים עמוס גלעד, החקיקה שעברה בקונגרס מחייבת את הממשל האמריקני להתייעץ עם ישראל לפני מכירת מערכות נשק אסטרטגיות למדינות אחרות באזור.

במסגרת עיקרון ה"יתרון צבאי איכותי", ארצות הברית גם תמכה בפיתוח מקומי של מערכות נשק ישראליות מתקדמות כמו מערכת "כיפת ברזל" ופרויקט טיל ה"חץ" ונשאה בחלק גדול מעלויות הפיתוח של המערכות הללו. 

פרויקט ה-F-35 הוא ככל הנראה גולת הכותרת של שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית בתחום הצבאי ושל מתן יתרון איכותי לצה"ל. ישראל השתלבה בפיתוח כלי הטיס, הנחשב למתקדם בעולם, וקיבלה רשות להכניס מערכות משלה לכלי הטיס אותם תקבל. 

אך על פי החקיקה הקיימת, אם יחליט הנשיא טראמפ, כפי שכבר אמר שהוא שוקל, למכור מטוסים מדגם F-35 לידי איחוד האמירויות, ייתכן כי יצטרך להעביר את ההחלטה בקונגרס, שם הוא עלול להיתקל בהתנגדות משתי סיעות הבית, עדות למחויבות הפוליטית העמוקה של הממשל האמריקני ליתרון הצבאי האיכותי של ישראל. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו