נערכים לקרב // צילום: דובר צה"ל

 14 שנה למלחמה בלבנון: הגיבור מבינת ג'בל מכשיר מילואימניקים לקרב

דאובה קיבל את עיטור העוז במלחמת לבנון השנייה • בשבוע שעבר החל להכשיר את חטיבתו לקרב עתידי

עולם המילואים הוא עולם מאתגר. מדובר אומנם באנשים שמגיעים עם כל הלב לתרום למדינת ישראל, אולם מנגד אין ספק שפעמים רבות הם לא בכושר או זוכרים לתפעל את כל הכלים בצורה מיטבית. בכל זאת, הם עושים במקרה הטוב כמה עשרות ימי מילואים בשנה, בעוד הלוחמים בסדיר מבצעים תרגולים אחר תרגולים, וגם בשירות המבצעי הם פועלים פעמים רבות עם אותם הכלים שבהם יעשו שימוש במלחמה.

ואת זה בדיוק בא אלוף משנה חנוך דאובה, מפקד חטיבה 4 לשנות. הוא מפקד חטיבת טנקי מרכבה סימן 4 היחידה במילואים, וככזה הזרקור מכוון ישירות אליו. אם תיפתח בעתיד הקרוב או הרחוק מלחמה בלבנון יהיו לוחמיו המילואימניקים בין הראשונים שיגיעו לחזית, כשהם מצויידים בטנק הטוב ביותר בעולם.

צילום: דובר צה"ל
צילום: דובר צה"ל

אל"ם חנוך דאובה // צילום: דובר צה"ל
אל"ם חנוך דאובה // צילום: דובר צה"ל

בשבוע שעבר ביצעו מפקדי הפלוגות והגדודים של החטיבה אימון בצפון הארץ. "חלקו היה בגליל העליון, עד המקום שבו נחצה את הגבול. כל מפקד דרך בשטח הכינוס שבו יהיה בעת מלחמה. ביום השני נסענו על תוואי בוחן רף פצ"ן (פיקוד צפון)", מספר אל"ם דאובה.

מדובר ביריית הפתיחה לסדרה של תרגילים שיימשכו לפחות בחצי השנה הקרובה. מכיוון שמדובר במילואימניקים לא ניתן להביא אותם לתרגילים בצורה אינטנסיבית כפי שמתרחש בצבא הסדיר, ולכן התרגילים נמשכים על פני זמן רב, במטרה להביא את הלוחמים לרמה נאותה.

לוחמים בתרגיל // צילום: דובר צה"ל
לוחמים בתרגיל // צילום: דובר צה"ל

"בניגוד ללוחם הסדיר שעושה את אותו הדבר כל הזמן, כאן אדם בוחר לבוא אבל רמת הכשירות שלו נמוכה יותר. לכן אנחנו מאמנים בצורה מסיבית את המפקדים כדי לייצר להם את החוכמה הטכנית. אנחנו כל הזמן משכללים את הכשירות הבסיסית למלחמה. כמובן זה לא חף מטעויות והקיצוצים שכל המדינה חווה. אנחנו נמצאים כרגע בנקודה שבה אנו מזהים את הפערים שישנם ונותנים להם מענה בטווח הנראה לעין".

כל מפקד יודע לאן להגיע // צילום: דובר צה"ל
כל מפקד יודע לאן להגיע // צילום: דובר צה"ל

הלחימה בלבנון אינה זרה לדאובה. ב-8 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, היה דאובה מפקד פלוגת שריון בגדוד 53. במהלך חילופי אש בפרבר בעיר בינת ג'בל הודיע לו מפקד הגדוד על חייל צנחנים פצוע באזור ושאל אם הוא מסוגל לעזור לחלץ אותו.

חרף הסיכון הרב יצא דאובה לצאת לחילוץ הפצוע והתקדם לכיוונו דרך טרסות בגובה של שלושה מטרים ובפרדסים במשך 45 דקות נער דאובה עם הטנק ללא הפסקה ולבסוף חבר לכוח הצנחנים. לאחר שהעלה את רופא סיירת צנחנים עם הפצוע וגופת חייל שנהרג בחילופי אש כתוצאה מטעות בזיהוי, נע הטנק אל מחוץ לכפר וחבר למסוק של יחידת 669.

לאחר מכן נע דאובה עם צוותו בחזרה לגדוד ולאחר מספר רגעים ספג פגיעה של טיל נ"ט בחלקו האחורי של הטנק, מה שמנע את היכולת של הכלי לירות. בעת הדהירה קדימה נפגע הטנק משלושה טילי נ"ט נוספים, כשהשלישי חודר את הצריח ופוצע את הטען. דאובה לחץ על צווארו של הטען ומנע את הדימום המסיבי, מציל את חייו.

הכפר בינת ג'בל לאחר מלחמת לבנון השנייה // צילום: רויטרס
הכפר בינת ג'בל לאחר מלחמת לבנון השנייה // צילום: רויטרס

דאובה נפגע בעיניו כתוצאה מהעשן הכבד. עיניו היו מפויחות ונפוחות, וכדי לראות את כיוון הנסיעה הרים את עפעפיו בעזרת ידיו. דקות אחרי שעצרו את הטנק הם חולצו על ידי טנק אחר ומשם במסוק לישראל. על פעולת החילוץ והקרבות הקשים הוענק לו עיטור העוז.

היום, 14 שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה, מאמן הקצין את המילואימניקים ללחימה עתידית בלבנון. "האימונים הבאים יביאו לנו את רמת הכשירות שמאפשרת לנו להתמודד עם האתגר. עם לוחמי מילואים אפשר להגיע לתוצרים מאוד טובים, כי אלו אנשים בוגרים שבאים לעבוד ולא להעביר את הזמן. הם רוצים שייקחו אותם עד הקצה. בנוסף, הלוחמים מביאים לשולחן הסתכלות הרבה יותר רחבה ואזרחית, שעושה לנו רק טוב בסופו של דבר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...