חוות דעת קשה מאוד של מבקר המדינה על מצבו של מערך החוץ של ישראל. מסקירה מקיפה שערך המבקר על משרד החוץ ועל זרועות אזרחיות אחרות של הממשלה הפועלות בעולם, עולה תמונה של כאוס. מלבד משרד החוץ ישנם עוד 34 גופים ממשלתיים שפועלים ברחבי העולם. חלקם פועלים בתיאום עם משרד החוץ בעוד אחרים פועלים באופן עצמאי ולעיתים אף מעבירים מסרים מנוגדים אלה לאלה.
עוד בנושא:
דוח המבקר: התנהלות מדאיגה של המשטרה ושב"ס
הדוחות מציגים גירעון חשבונאי מצטבר של קרוב ל-2 טריליון שקלים
תאגיד "כאן": גיוס משפיל ולא מקצועי של מועמדים לעבודה
הדו"ח צלל לעומק משבר התקציב של משרד החוץ אשר כתוצאה ממנו נכנס המשרד גם למשבר פעילות חסר תקדים. על פי הנתונים, רוב התקציב הממשלתי לפעילות בחו"ל (3.2 מיליארד שקל בשנה) כלל לא מופנה למשרד החוץ (1.32 מיליארד) אלא לגופים האחרים (1.9 מיליארד). תקציב משרד החוץ עצמו קוצץ בשנת 2019 ב-14% זאת בעוד התקציב הממוצע של יתר משרדי הממשלה עלה ב-5 אחוז. המבקר מציין כי תהליכים אלה נמשכים כבר מספר שנים אך הגיעו לשיא ב-2019.
עוד נכתב בדו"ח, כי משרד האוצר הנחית על משרד החוץ את גזירות הקיצוץ זמן קצר מאוד לפני שתקציב המדינה אושר בממשלה, מה שלא אפשר דיון סדור בשאלה כיצד יש להתייעל. האוצר אף החליט על הקיצוצים מבלי לבחון את משמעותם הדיפלומטית והמקצועית. מנגד, משרד החוץ עצמו לא הציג מדדים על תפוקת פעילותו, וזו אחת הסיבות שבאוצר דרשו לקצץ את התקציב.
עוד מעיר המבקר כי החלטה חשובה של הממשלה משנת 2018 להסדיר את פעילות מערך החוץ לא יושמה. גם החלטות נוספות, כגון סגירת נציגויות בעולם, לא הוצעו לפועל.
"פגיעה מצטברת ביחסי החוץ של ישראל"
בשורה התחתונה, מראה המבקר כי עוד לפני משבר הקורונה, חלה פגיעה קשה מאוד בתקציב משרד החוץ שפגעה באופן ממשי בפעילות. הדוח מצטט את אזהרת המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, שהינו גוף מתחרה למשרד החוץ, אשר הזהיר כי "צמצום ניכר בפעילויות משרד החוץ עלול לגרום פגיעה מצטברת ביחסי החוץ של מדינת ישראל".
כמו כן, הדו"ח מצטט בהרחבה את אזהרת מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם כי הקיצוץ התקציבי מוביל "להקפאת משימות חיוניות בנושא איראן וטרור אל מול ממשלות זרות ובזירה הציבורית; פגיעה חמורה בהיערכות ובפעילות באו"ם סביב העצרת הכללית ובמועצה לזכויות אדם; פגיעה בכל פעילות משרדי הממשלה והגופים הסמוכים לשגרירויות ישראל; פגיעה קשה בשירות למאות אלפי אזרחים ישראלים בחו"ל, בייחוד בתקופת החגים; פגיעה במאמצים לעידוד וסיוע למדינות להעביר נציגויותיהן לירושלים; הפסקת הפעילות הדיפלומטית-ציבורית בשפות זרות התלויה בהתקשרויות בשירותי מיקור חוץ; פגיעה מדינית ותדמיתית קשה אל מול מדינות אחרות נוכח אי עמידה בהבטחות ובסיכומים שתהייה בעלת נגזרות אסטרטגיות וביטחוניות".
תגובת משרד החוץ:
"דו"ח מבקר המדינה על משרד החוץ הוא דו"ח מקצועי ומעמיק שמעיד על בחינה רצינית של הנושאים בהם הוא עוסק. הן בתחום מערך החוץ של המדינה ובעיקר נושא המשבר התקציבי של משרד החוץ.
הדו"ח מצביע באופן ברור על כך שהגוף המקצועי ביותר, עם הראייה הרחבה ביותר של נושאי חוץ הוא משרד החוץ. זו גם צורת העבודה במדינות רבות ברחבי העולם. למשרד החוץ יכולת ייחודית במערכת הישראלית, ידע כולל ורחב ופריסה בכל רחבי העולם.
הדו"ח מפנה אצבע מאשימה לאגף התקציבים במשרד האוצר על התנהלות לא מקצועית שבאה לידי ביטוי הן בהחלטה לסגור נציגויות ישראל בחו"ל, אשר לא נסמכה על בחינה מקצועית וסדורה, ואף יותר מכך על הכנת תקציב ללא תיאום כלל עם אנשי משרד החוץ אשר ראו לראשונה את הצעת התקציב שלושה ימים בלבד טרם הגשתו לאישור הממשלה.
הדו"ח מצביע על כשל בתהליך תקצוב משרד החוץ השנת 2019. המסקנה הנובעת היא חד משמעית ומדגישה הצורך בהגדלת התקציב העומד לרשות משרד החוץ כמו גם על הצורך בקיום הליך סדור של קביעת תקציב הולם למשרד החוץ בעתיד, שיכלול גם היוועצות בין אנשי האוצר לבין הגורמים המקצועיים במשרד החוץ לפני הצגת התקציב לממשלה, אשר יאפשר התייחסות מתאימה מצד משרד החוץ להצעת התקציב.
מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, אמר בתגובה לדו"ח: "אני קורא לאנשי האוצר ללמוד כל מילה וכל עמוד בדו"ח הזה, שמציג בצורה חד משמעית את הפגיעה במשרד החוץ לאורך שנים ובעיקר בתקציב 2019. מדינת ישראל זקוקה למשרד חוץ חזק והדרך להגיע לכך היא בתקצוב ראוי שמאפשר פעילות מתאימה על מנת להתמודד עם האתגרים המדיניים המהותיים העומדים בפנינו".
שר החוץ ישראל כ"ץ אמר בתגובה לדו"ח: "בחודשים האחרונים בהם מדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים עם משבר הקורונה, הוכיח שוב משרד החוץ את חשיבותו לחוסן הלאומי של ישראל ואת מרכזיותו בפעילות של ממשלת ישראל בעולם, בין אם בהשבת אזרחי ישראל לארץ בתקופת המשבר ובין אם בפעילות בעולם כולו להבאת ציוד הכרחי להתמודדות עם המגפה".
משרד רה"מ: לא אוישו משרות נחוצות
"במשך כמה שנים משרד ראש הממשלה לא אייש שתי משרות בכירות מרכזיות במטה המשרד". כך קובע מבקר המדינה בפרק העוסק בענייני מנהל במשרדו של נתניהו. תקן אחד שלא אויש הוא זה של הסמנכ"ל למנהל שסיים את תפקידו בסוף שנת 2016. תקן זה, האחראי בין היתר לניהול מעונותיו של ראש הממשלה, לא אויש במשך שלוש שנים, גם לא באופן זמני.
תקן נוסף שלא אויש הוא זה של עזרא סיידוף, מי שהיה סמנכ"ל נכסים במשרד רה"מ והושעה בעקבות חקירה נגדו ונגד רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. גם התקן של סיידוף לא אושר במשך שלוש שנים. סמכויות השניים חולקו בפועל בין בכירים אחרים במשרד, אף שלא היה לכך גיבוי חוקי, מציין המבקר.
עוד מציין הדו"ח כי משרד ראש הממשלה התחייב לבצע שינויים במבנה הארגוני, בפרט בתחום הרכש, כפי שאישרה נציבות שירות המדינה. ואולם, שינויים אלה לא יושמו.