מחאת "האבן הירושלמית"
במדור "הוד מעלתו האזרח", שפורסם בעיתון "מעריב" השבוע לפני 70 שנים, ריכז העיתון פניות רבות מצד אזרחים, יזמים וקבלנים ירושלמים, שהביעו את חששם מהעלויות הכבדות הנלוות לבנייה באבן - כמתחייב מהחוק העירוני הקשוח. עיריית ירושלים השיבה לפונים בהתפייטות משלה: "הרואה בחוק זה משום גזירה, אינו אלא טועה! אווירה דירושלים, מראה הנוף, הרריה וסלעיה עולים ומתמזגים כה יפה עם בנייני האבן שהוקמו בה לתפארת, והיושבים בהם מפיקים הנאה וקורת רוח רבה". בצילום: בניין ימק"א בירושלים, שנבנה בתחילת שנות ב־30 מאבן ירושלמית.
הנעלמים / מבנים שהיו
פילבוקס
בזמן המרד הערבי הגדול בארץ ישראל (1939-1936) הציבו הבריטים עשרות עמדות בדרכים שנקראו "פילבוקס" (באנגלית Pillbox), שכן צורתן הגלילית הזכירה קופסת כדורים. הפילבוקסים נבנו מבטון, התנשאו לגובה של כארבעה מטרים וקוטרם היה כשלושה מטרים וחצי. הכניסה לפילבוקסים והיציאה מהם היו דרך דלת פלדה יחידה, שממנה היו עולים בסולם או במדרגות לעמדת השמירה שבקומה העליונה. משם היו מתצפתים על האזור דרך חרכי ירי צרים.
הצרכנייה / פריטים מאז
מיטת סוכנות
היתה זאת המיטה הסטנדרטית שסיפקה הסוכנות היהודית לעולים החדשים, שהגיעו ארצה בזמנים ההם. מיטה פשוטה הבנויה ממסגרת מלבנית של ברזלי זווית. לאורכה ולרוחבה נמתחו פסי פח, שהיו מתחברים לצלעות המיטה. למיטות הטובות יותר היו גם קפיצים שחוברו בצד אחד לצלע המיטה, ובצידם האחר למארג שתי וערב של חוליות מתכת קטנות, שעליהן הונח מזרן ממולא בקש, שכונה בשם האקזוטי "עשב ים".
חיל הים הכריז השבוע לפני 70 שנים על הקמת "שייטת 13", ששורשיה ניטעו כבר ב־1943, השנה שבה הוקמה הפלי"ם - הזרוע הצבאית הימית של הפלמ"ח.
בשנתיים הראשונות לקיומה עסקה הפלי"ם בהכשרת כוח אדם בתחומי הימייה, בקורסים שהתקיימו בקיבוץ שדות ים. בהמשך השתתפו לוחמיה במאמץ העלייה הבלתי לגאלית לארץ (ממבטו של שלטון המנדט הבריטי), עסקו בפגיעות במטרות בצי הבריטי והשתתפו בקרבות הלחימה היבשתית של הפלמ"ח.
ב־1948 פורקה הפלי"ם במסגרת הקמת "השירות הימי" (לימים, חיל הים). במסגרת השירות הימי פעלו שתי יחידות קומנדו ימי - אחת של צוללני חבלה ואחת של מפעילי סירות. ב־1 בינואר 1950 חוברו שתי היחידות לכוח אחד שנקרא "שייטת 13". מקור השם קשור בפולקלור של לוחמי הפלי"ם, שנהגו להיפגש בכל 13 בחודש כדי לחגוג אירוע שבו ניצל אחד מחבריהם מספינה שטבעה - ושחה בכוחות עצמו לחוף. האירוע מוזכר בשירו הנודע של חיים חפר "שושנה שושנה".
עם השנים הלכה וגדלה תהילת השייטת, וללוחמיה נקשרו לאורך הדורות כתרים רבים של גבורה, תושייה ופעילות סמויה ללא מורא בשטחי אויב. אומר אחד הלוחמים הוותיקים: "ההילה של לוחמי השייטת היתה קיימת כבר באמצע שנות ה־50, וללכת ברחוב עם סמל העטלף על החזה נחשב מאז ומתמיד לכבוד גדול. האימונים שעברנו אז היו קשים מאוד, אך בסוף כל אימון פינקו אותנו בטבלת שוקולד, משהו שהיה יוצא דופן בזמנים ההם".
אנשי הצפרדע: הוקמה "שייטת 13"
גם להם מגיע: "הציונים הכלליים" מעלים התיישבות ראשונה
השבוע לפני 70 שנים הצליחו חברי מפלגת "הציונים הכלליים" להשתלב סוף־סוף במפעל ההתיישבות בישראל ולתקוע יתד ראשונה באדמת הארץ. הדבר אירע בטקס הנחת אבן הפינה ל־50 בתים ראשונים שיועדו לעולים מבולגריה, חברי הציונים הכלליים, שביקשו להפוך לחקלאים.
המקום שיועד להקמת הבתים היה צמוד לכפר אהרון (על שם האגרונום אהרון אהרונסון), ששכן כשני קילומטרים מדרום־מערב לנס ציונה.
השמועה שהמפלגה הצליחה סוף־סוף להקים לעצמה תוכנית התיישבותית ראויה פשטה בסניפיה בחו"ל, עוררה התלהבות רבה ויצרה גידול בעליית חברי המפלגה שרצו לנהל חיים חקלאיים בישראל הצעירה.
הציונים הכלליים ישבו באופוזיציה בתקופת ממשלת ישראל הראשונה. הם דגלו במשק חופשי ותקפו ללא רחם את הממשלה ואת העומד בראשה, דוד בן־גוריון, בשל מדיניות הקיצוב ("הצנע") שהנהיגו. בתגובה פעלה המפלגה השלטת, מפא"י, בכל דרך שהיא נגד הציונים הכלליים, כולל סיכול כל ניסיון של המפלגה להקים לעצמה יישובים חדשים.
"בסיוע ארגון האיכרים ובשותפות עם קק"ל והסוכנות, יגאלו חברי המפלגה וירחיבו עשרות מושבות ברחבי הארץ, וכפר אהרון הוא רק הסנונית הראשונה בתוכניתנו", אמר בטקס הנחת אבן הפינה מנהיג הציונים הכלליים, פרץ ברנשטיין.
המושבה כפר אהרון הפכה ברבות השנים לשכונה בעיר נס ציונה.
דו"ח קודר: "התעשייה בישראל חסרת סיכוי"
בתחילת 1949 קיוו גורמים כלכליים בארץ שמדינת ישראל תשולב בתוכנית ההטבות האמריקנית ("תוכנית מרשל"), שיצאה לדרכה בסוף אותה שנה. באוגוסט הובהר שישראל לא תצורף לתוכנית, אולם הובטח שייבדק שילובה במסגרת "תוכנית קלאפ", שגם עבורה הקציב הממשל האמריקני סכומי כסף משמעותיים.
גורדון קלאפ, שהתוכנית נקראה על שמו, היה כלכלן אמריקני נמרץ שנבחר לעמוד בראש קבוצת סקר כלכלי למזרח התיכון, אשר פעלה לבחון את הדרכים המתאימות לפיתוחו הכלכלי של האזור. ב־9 באוקטובר 1949 נחתו תריסר מחברי המשלחת בשדה התעופה לוד, קיימו פגישות רבות עם גורמים כלכליים שונים בישראל וערכו סיורים רבים בכל רחבי הארץ.
השבוע לפני 70 שנים פרסם גורדון קלאפ את דו"ח המשלחת, שצינן את ההתלהבות הגדולה שפשטה בארץ בעקבות ביקור חבריה. "אנו ממליצים לא לצרף את ישראל למסגרת התוכנית הכלכלית המוצעת", פתח קלאפ את הדו"ח שהוגש לנשיא האמריקני, הארי טרומן, והוסיף: "הפיתוח התעשייתי בישראל חסר סיכוי, וספק אם תתקיים בישראל בעתיד כלשהו תעשייה אשר תישא את עצמה ותשתלם".
ואכן, ב־1949 עמד היצוא מישראל על 29 מיליון דולר בלבד, עובדה שהעמידה את המשק הישראלי הקטן על כרעי תרנגולת, בשל מחסור חמור במטבע חוץ, מה שהקשה לייבא מוצרים הכרחיים, חומרי גלם, מכונות תעשייתיות ועוד.
אך למרות נבואות הזעם של קלאפ, מצבה של ישראל שבעה עשורים אחרי ביקור משלחתו שונה לגמרי: מנתוני 2019 עולה שהיצוא הישראלי נאמד ביותר מ־114 מיליארד דולר, תוצרתם של אלפי מפעלים בכל רחבי הארץ.
כשיבוא שלום: בדיקה לקו הרכבת למצרים וללבנון
מטעם רכבת ישראל נמסר השבוע לפני 70 שנים שמהנדסיה בודקים את קווי הרכבות עם "הארצות השכנות", לשם חידוש התחבורה עימן במקרה הצורך. "בדיקה זו נחוצה, כך שנהיה מוכנים, מייד אחרי חתימת הסכם שלום עם מצרים והלבנון, לחתום גם על הסכם לחידוש תחבורת הרכבות בין המדינות", בישר דובר הנהלת הרכבת. שני הקווים, שנבדקו ביסודיות מיוחדת, היו הקו מלוד לקנטרה שבגבול מצרים, שהיה קיים עוד מימי שלטון הטורקים בארץ, והקו שבין חיפה לראס א־נאקורה (ראש הנקרה) שבגבול לבנון. קו זה נמתח הלאה עד ביירות, ומשם לטריפולי שבסוריה.
למה זועמים הגברים במחנה העולים באר יעקב
הודעה שפורסמה במחנה העולים הגדול שבבאר יעקב, ולפיה חובה מעתה על כל ראש משפחה וגבר להחתים כרטיס נוכחות במחנה בכל צהריים - עוררה מהומה גדולה. הדרישה החדשה באה אחרי שהנהלת המחנה גילתה גברים שיצאו לעבוד מחוץ למחנה, למרות האיסור שחל על שוכני כל מחנות העולים בארץ לצאת לעבוד, מאחר שלצורכיהם דואגת המדינה. אלה שעבדו מחוץ למחנה מחו וביקשו את אישור מנהל המחנה להמשיך, אך מנגד טענו הקומוניסטים שבקרב עולי המחנה כי "יש להקפיד על שוויון לכל", ולכן אין לאפשר לגברים אלה לצאת לעבוד.
רחובות חדשים בתל אביב
ועדת השמות של עיריית תל אביב התכנסה השבוע לפני 70 שנים לקבוע שמות לרחובות החדשים - שצצו כמעט בכל שבוע בחלקים השונים של העיר. בזה אחר זה הושמעו שמות הרחובות המוצעים, וחברי הוועדה אישרו את כולם פה אחד, ללא הסתייגות. מהעירייה נמסר ש"יחד עם הרחובות החדשים יש כעת 850 רחובות בעיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
