אפשר היה לראות ולשמוע שפיל נוויל דיבר מהלב אחרי הניצחון 0:3 של אנגליה על קמרון בשמינית גמר מונדיאל הנשים, משחק סוער שייזכר בגלל ההתנהגות הבלתי ספורטיבית של הקמרוניות. "התביישתי", אמר מאמן נבחרת אנגליה, "הגעתי לכאן כדי לקדם את כדורגל הנשים, ובמשך 90 דקות התביישתי במה שראיתי. אני גאה בשחקניות על הדרך שבה התנהגו, ובאותה מידה מתבייש עבור היריבות שלהן". זה היה נאום נחרץ, קיצוני, שזכה לשבחים במקומות מסוימים ולביקורות באחרים.
יש שטענו שנוויל צריך היה להכין את השחקניות שלו לאפשרות שדבר כזה יקרה, ויש שאמרו שבעצם הנאום הוכיח המאמן אמפתיה ואינטליגנציה רגשית. על דבר אחד הסכימו כולם: לאיש אכפת מנבחרת הלביאות ומכדורגל הנשים.
העניין הוא שזה לא תמיד היה המצב. כשמונה לתפקיד המאמן בינואר 2018 (והקדים 145 מתמודדים ומתמודדות), הרשת, זאת שלא שוכחת דבר, הזכירה שב־2012 צייץ נגד כדורגל הנשים וטען שיהיה קשה להן לשחק כי "הן תהיינה עסוקות בלהכין ארוחת בוקר", או ש"תצטרכנה להכין את הילדים לגן".
נוויל מחק את הציוצים ומיהר להתנצל. "הם לא משקפים דבר מהאמונות ומהאופי שלי", אמר והבטיח שיעשה כל שביכולתו כדי לקדם את הנבחרת ואת כדורגל הנשים.
בלי קשר לציוצים המיזוגיניים, נקודת הפתיחה שלו היתה בעייתית. הרזומה שלו כמאמן היה דל עד לא קיים, המתנגדים הרימו קול, וכשבסגל נמצאות שחקניות שמגיעות מליברפול, החיבור היה קשה במיוחד. "כשהייתי צעירה ראיתי אותו משחק ביונייטד", סיפרה החלוצה טוני דוגאן, היום בברצלונה ובעבר באברטון ובמנצ'סטר סיטי, "וכשראיתי אותו אמרתי לעצמי, 'היי, אני שונאת אותו, זה נוויל'".
"דואג לנו מבחינה אישית"
שנה וחצי אחרי, גילו האנגליות שבלתי אפשרי לשנוא את האיש, גם אם גדלת סביב אנפילד. "פיל הוא קודם כל בן אדם", אמרה קארן קארני מצ'לסי, "הוא דואג לנו מבחינה אישית ורק אז מגיע לכדורגל". את הדאגה האישית הזאת פגשו האנגליות כשפתחו את דלת המלון בניס לקראת פתיחת המונדיאל בצרפת.
שם, ליד כל מיטה, הוצבה תמונה של בני המשפחה של כל שחקנית. זאת רק אחת היוזמות שעליהן חשב נוויל, שגם דאג לכך שכל שחקנית תקבל כיסוי פלאפון עם מספר החולצה שלה ושרשרת עם תליון בצורה של לב והכיתוב "צרפת 19". "הוא כל כך נחמד, רגיש ומרגש", הוסיפה דוגאן, שנכחה סביב המדורה שמולה סיפר נוויל לשחקניות על האכזבה שחש כשמעולם לא זומן לגביע העולמי.
טוני דוגאן (מימין). "הוא כל כך נחמד, רגיש ומרגש" // צילום: Getty Images
בפיפ"א אין חוקים ספציפיים הנוגעים ליחסים בין מאמן לשחקניות, אבל נוויל הרגיש שיש צורך לקבוע כאלה. במחצית הוא מאפשר לעצמו שתי דקות בלבד בחדר ההלבשה של הנבחרת, למען פרטיותן, ואת שאר הזמן הוא מנצל להתייעצות עם עוזריו.
בסיום משחקים הוא אוסף את השחקניות על הדשא ומעניק להן שיחת סיכום, שניות אחרי השריקה האחרונה. "אני אוהב לדבר איתן לפני שהן מדברות עם התקשורת, חשוב להן לשמוע את דעתי", הסביר. תשומת הלב של נוויל לכל פרט והיכולת שלו לגרום לכל שחקנית "להרגיש מיוחדת", לדברי המגינה לוסי ברונז, הצליחו להפוך מינוי שאף אחד לא האמין בו להצלחה גדולה. אנגליה צלחה את שלב הבתים שכלל את ארגנטינה, יפן וסקוטלנד עם מאזן מושלם וספיגה של שער אחד בלבד, ואחרי הניצחון על קמרון, הערב יתמודדו הלביאות מול נורבגיה על כרטיס לחצי גמר שני בתולדות נבחרת הנשים האנגלית.
