"אנשים רעים הכפישו את שמי וניסו להרוס לי את החיים, בלי שעברתי שום עבירה"

דני נוימן ידע כל חייו לנצח. רגלו השמאלית האימתנית, שקרעה רשתות, והפה שלא הפסיק לספק כותרות, פתחו בפניו דלתות ואולפנים ואצטדיונים גדולים בכל העולם.

עד השבוע ההוא לפני שלוש שנים וחצי, כשעולמו חרב עליו. בפעם הראשונה בחייו הוא מצא את עצמו ללא מילים. שתי כתבות שפורסמו עליו בחדשות 2, שבהן הוצג כ"מאכער" שמקדם מיזמים במשרדי ממשלה תמורת תשלום גבוה, הובילו לחקירת משטרה והמלצה להעמידו לדין. נוימן לא ידע את נפשו. הוא יצא לקרב הגדול של חייו, לטהר את שמו. 

"הייתי שבר כלי", הוא אומר בגילוי לב. "הייתי גמור. הפרנסה שלי נפגעה קשות, הבריאות שלי נפגעה, איבדתי את שמחת החיים. לא תפקדתי. לא ישנתי בלילה, בלילות הייתי מעיר את אשתי כדי לדבר איתה. להירגע. המחשבות שיגעו אותי.

"היתה לי תחושה שסלע ענק יושב לי על החזה ואני רק רוצה להעיף אותו, לשחרר את זה ממני. אנשים רעים הכפישו את שמי, פגעו בי, בלי שעברתי שום עבירה. גם המשטרה אכזבה אותי ופגעה בי. לשמחתי הגדולה, הם לא הצליחו".

לפני כחודש וחצי ישב נוימן בביתו במבשרת ציון, כשקיבל את הטלפון המרגש בחייו. 

"עורך הדין שלי, קובי קמר, צלצל ואמר לי: 'בפעם הבאה תיקח עורך דין טוב יותר וזול יותר'. אני מכיר את קובי ואת ההומור שלו עשרות שנים. הבנתי שהסיוט הגדול של חיי נגמר. קובי אמר: 'הפרקליטות החליטה לא להעמיד אותך לדין', ואני זינקתי לשמיים וצעקתי בכל הבית: 'יש! יש!'

"אתי מייד חיבקה אותי. היתה לה לחלוחית בעיניים. היא אמרה לי בהתרגשות: 'לא היה לי ספק. אני יודעת איזה איש ישר וטוב אתה'.

"שמע, קיבלתי את החיים שלי בחזרה. לא לגמרי, כי נשאר פצע, אבל אני מקווה שהוא יגליד עם הזמן".

•  •  •

נוימן (64) אומר שהוא חזר לחיים. שהוא שוב מחייך, אפילו ישן בלילה כמו שצריך. אבל די במבט חטוף כדי לזהות שזה לא אותו נוימן. זה לא האדם שהיה מלא במשפטי מחץ ובדברי רהב, שהוורבליות שלו שימשה אותו לא פעם כדי להגיע לפסגות, אבל גם למעידות ולביקורות נוקבות.

עכשיו, לראשונה מאז התפוצצה הפרשה, הוא שובר שתיקה ומדבר. עדיין כואב, ולעיתים גם נסער, כשהוא משחזר את השנים הקשות שעברו עליו. 

"בנובמבר 2015 קיבלתי שיחת טלפון ממישהי שהציגה את עצמה כנציגה של חברת אוטובוסים זרה בשם 'יורוליינס'. היא ביקשה להיפגש איתי כדי לקדם את כניסת החברה לארץ. נפגשתי איתה, היא באה עם כרטיס ביקור שנראה אז מאוד מקצועי, וכמובן שלא היה לי מושג שהיא תחקירנית של חדשות 2 (מיכל פעילן; ע"נ), ושמצלמים אותי במצלמה נסתרת. 

"היא ביקשה שאסדר לה פגישה דחופה במשרד התחבורה. מאוד התלהבתי שחברה זרה רוצה להיכנס לכאן, זה היה בדיוק בתקופת החרם על ישראל, וחשבתי שיש כאן משהו מצוין. אבל לא התעצלתי, אני אדם יסודי שבודק הכל. תוך כדי הפגישה בדקתי באינטרנט בנייד שלי וראיתי שזאת חברה אמיתית, חברה רצינית. 

"התקשרתי למזכירה של עוזי יצחקי, אז מנכ"ל משרד התחבורה. הסברתי לה על מה מדובר וביקשתי לקבוע פגישה עם המנכ"ל יצחקי. אחרי שלושה ימים היא חזרה אלי ושאלה מי אמור להגיע לפגישה, וביקשה את פרטי האנשים, כי צריך אישור לכניסה למשרד.

"התקשרתי ל'נציגה של החברה' ושאלתי אותה מי האנשים שיגיעו לפגישה. היא אמרה, 'אני חוזרת אליך בתוך כמה דקות'. אחרי כמה דקות היא שלחה לי הודעת ווטסאפ שמישל משהו, סמנכ"ל שיווק אירופה בחברה, ופייר משהו, מנהל הסחר, יגיעו לפגישה, וגם הוסיפה את מספרי הדרכון שלהם. העברתי את זה בווטסאפ למזכירה של יצחקי.

"יומיים לפני הפגישה, ה'נציגה' מתקשרת אלי ואומרת, 'מצטערת, ניאלץ לבטל את הפגישה'. שאלתי אותה למה, והיא ענתה ש'יש סכסוך בהנהלה בבלגיה'. שאלתי, 'מתי בכל זאת תרצי לקיים את הפגישה', והיא אמרה: 'אנחנו נכנסים לכריסמס, רק אחרי זה'. הודיתי לה. 

"אחרי עשרה ימים, היא שוב מתקשרת אלי. אומרת לי, 'תקשיב, יש לי חבר טוב שיש לו פטנט טוב להצלת חיים. המוצר הוא צ'קלקה בשם 'פליקר', שכל בעל רכב שייאלץ לבצע עצירת חירום ויעמוד בצד ישים את זה על הגג של האוטו, בנוסף למשולש. 

"אמרתי לה, 'וואו, איזה פטנט, אנחנו בעד להציל חיים'. ואז התקשר אלי מישהו בשם יעקב, ושלח לי מצגת על הפטנט שלו. הם עשו פה עבודה, חבל על הזמן. זה נראה מוצר אותנטי, רציני, שעשו עליו מחקרים, והיו המון מסמכים עם מחירים, הכי מקצועי שיש.

"הראיתי את החומר למהנדס תחבורה, חבר שלי. הוא התלהב, אמר שזה רעיון מעולה. אמרתי לעצמי, יש פה פטנט שיכול להציל חיים. אחרי מצגות כאלו, למה שלא אאמין לו?

"קבעתי פגישה עם 'יעקב'. אגב, עד היום אין לי מושג מה שמו האמיתי. אני עורך דין ונותן שירות. אמרתי לו שאני אלווה אותו בפרויקט הזה ואעשה את ההסכם מול משרד התחבורה, וששכר הטרחה שלי הוא 10,000 שקל פלוס מע"מ. אמרתי לו שאם זה אכן יגיע להסכם, אני רוצה עוד כסף".

נוימן שוב התקשר למזכירה של המנכ"ל יצחקי וביקש להיפגש איתו. הפעם, הפגישה התקיימה.

בכתבה ששודרה על נוימן רואים איך אחרי הפגישה הוא מוציא חשבונית ל"יעקב" על 2,500 דולר עוד לפני הפגישה עם המנכ"ל, ויעקב מבטיח שהוא ישלח לו את הצ'ק למחרת. לדברי נוימן, הוא בכלל הוציא את החשבונית הזאת אחרי הפגישה עם המנכ"ל.

המציאו מוצר פיקטיבי, אתה האמנת, ובמהירות גדולה נקבעה לאותו "יעקב" פגישה עם מנכ"ל משרד התחבורה תמורת תשלום. אמרת גם שאתה יכול להעביר "דברים לא הגיוניים". אין כאן טעם לפגם? אתה גם מתרברב בפני ה"נציגה" על הקשרים שיש לך במשרדי ממשלה שונים. הרי כבר קבעו שכל תופעת המאכערים במשרדי ממשלה פסולה ואסורה. למה לא נזהרת מזה? 

"אני נותן שירות, אני לא מאכער. הכובע שלי היה עורך דין שקיבל חומר, השתכנעתי שהמוצר מקצועי ויכול להציל חיים. בדקתי, קבעתי פגישה עם המנכ"ל דרך המזכירה שלו, השקעתי זמן, והכי חשוב - פעלתי כדת וכדין. מה פסול בזה? מה כאן העבירה? 

"יותר מזה. יצחקי זימן לפגישה עם 'יעקב' מהנדס מהמשרד שלו, ורואים איך יצחקי לא מתלהב ומקבל את העניין מיידית, אלא מסביר ל'יעקב' את התהליך התקין לאישור מוצר. כלומר, הם ניסו להפיל אותי ואת המנכ"ל בפח, ושוב לא הצליחו. 

"אחרי הפגישה הזאת, 'יעקב' נעלם. התקשרתי אליו, והוא לא ענה לי. לא ענה גם למיילים. כתבתי לו, 'יעקב, ככה לא מתנהגים'. גם אז לא חשדתי שמישהו מנסה להפיל אותי.

"התקשרתי גם ל'נציגה של חברת האוטובוסים'. ואז ענה לי חיים ריבלין, כתב חדשות 2, ואמר: 'דני, תעצור. עשינו עליך כתבת תחקיר, ואנחנו הולכים לשדר אותה'. אחרי יום הם פנו אלי לבקש תגובה ואמרו שהם עומדים לשדר את הכתבה.

"הייתי בהלם. נפגעתי עד עמקי נשמתי. הכפישו את שמי על לא עוול בכפי. מה עשיתי? עשיתי רע למישהו? חשבתי שאני עומד לחטוף התקף לב".

בכתבת התחקיר עליו. "באותו לילה לא ישנתי"

אתי היתה באותם רגעים לצידו. "היינו בבית, ודני היה נסער. הוא אמר לי, 'תקשיבי, הולכים לפרסם משהו בערוץ 2'. סיפרנו כמובן לילדים".

נוימן אומר שזה היה כמו חץ בלב. "מ־6 בבוקר התחילו לפרסם פרומואים לכתבה, עם דמות מוסתרת. אברי גלעד אומר בתוכנית הבוקר: 'אם תדעו במי מדובר, אתם תיפלו מהכיסא', וב־6 בערב, בתוכנית של עודד בן עמי, כבר הראו את כל הגוף שלי, חוץ מהפרצוף. 

"ב־8 בערב זה שודר, עם כותרות גדולות. ואני גמור, גמור. מציגים אותי כאילו שאני מקבל עשרות אלפי דולרים ומסדר פגישות במשרדי ממשלה. באילו משרדי ממשלה הייתי בדיוק, חוץ מהפקקטע משרד התחבורה הזה?

"ומה הם לא מראים? שהתחקירנית שלהם לוחצת עלי ואומרת לי בפגישה איתי, 'אני חייבת לזכות במכרז, אתה מבין', ואני דופק על השולחן ואומר לה: 'פה זה לא עולם שלישי, אנחנו לא מצרים ולא סעודיה, אין פה מעטפות, אין פה כלום. תהיי טובה, תעמדי בקריטריונים, תזכי במכרז'". 

אז למה היית צריך להתהדר בפניה שאתה מקושר מאוד למשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, התחבורה, העבודה והרווחה, הפנים, האנרגיה? 

"זאת באמת היתה הטעות שלי. שהתרברבתי סתם. רציתי כנראה להרשים אותם. מהסיפור הזה למדתי שאני צריך ללמוד לשתוק. תמיד הייתי רברבן. עוד בתור שחקן בית"ר ירושלים".

אתי: "קראו לו תמיד 'דני רברבני'".

נוימן: "נכון, גם בעבר הייתי שוויצר כזה. אבל מזה לעשות חקירת משטרה ועבירות פליליות? מכלום? מדברי רהב שלי?"

מה קרה מייד אחרי השידור?

"הייתי הרוס. הרבה חברים שלי התחילו מייד להתקשר ורצו לדבר איתי ולעודד אותי, ולא עניתי. לא יכולתי לדבר עם אף אחד. נתתי את הנייד שלי לאתי והתנתקתי מהכל. הייתי בסערת נפש.

"בניתי את השם שלי במשך 40 שנה. הייתי כוכב בית"ר ירושלים, הקפטן, הסמל של הקבוצה. שיחקתי בנבחרת ישראל, הייתי פרשן במשך שנים בערוץ הראשון, בשירים ושערים. שידרתי בשני מונדיאלים, ביורו, באינספור משחקים גדולים. ופתאום, ריבונו של עולם, מנסים להפיל אותי לקרשים.

"מעולם לא עברתי שום עבירה, ופתאום מציגים אותי כמאכער, כאחד שמקבל עשרות אלפי דולרים ומסדר פגישות במשרדי ממשלה. מעולם לא הייתי בשום משרד ממשלתי. 

"באותו לילה ובלילות הבאים לא ישנתי. לא היתה לי מנוחה לרגע. אתי לא הפסיקה לעודד אותי. לא הבנתי מה עשיתי. לא הבנתי למה נטפלו דווקא אלי, ומי רצה ברעתי. אין לי מושג. הם אנשים רעים, ואני לא יכול להעלות על הדעת מי שלח אותם אלי".

•  •  •

נוימן עבד בעת ההיא כפרשן הכדורגל של הערוץ הראשון. שבוע לאחר הפרסום הוא נקרא אל יורם כהן, אז מנהל החדשות בערוץ.

"הוא אמר לי: 'דני, אני מציע לך להתפטר. החשדות נגדך מאוד חזקים, ואתה עשוי להיקרא לנציבות המדינה. עדיף לך לפרוש'. אתה מבין? צירפו אותי לנגלה הגדולה של הפורשים, במסגרת תוכנית ההבראה. 

"לא היה לי כוח להיאבק. אמרתי לו, 'אוקיי, יש הסכם, תנו לי את מה שמגיע לי'. כמובן שזה מעליב, הייתי שם שנים רבות, וברגע אחד אומרים לך 'צא'.

"זאת לא היתה הפגיעה היחידה, קיבלתי הרבה סכינים. בדיוק התמניתי אז להיות בורר בהתאחדות לכדורגל, וכמובן שזה הסתיים מייד אחרי הכתבות. שללו לי גם את הכניסה למשכן הכנסת".

לאט־לאט החל נוימן להסתגל למצב החדש. "אמרתי לעצמי, אוקיי, היו כתבות, חטפתי מכות, אבל זה נרגע. גם פיזית התחלתי להרגיש יותר טוב. עד שיום אחד בתחילת פברואר 2016 קיבלתי טלפון מהמשטרה. הזמינו אותי לחקירה בתחנת מוריה של המשטרה. בום, עוד מכה בלב. עוד לילות בלי שינה.

"הגעתי לתחנה, והכניסו אותי לחקירה באזהרה! וואו (נאנח). השוטרים אומרים לי שאני חשוד במתן שוחד, בתיווך בשוחד לאיש ציבור ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. וכתוב שחור על גבי לבן במסמך משטרתי: 'על פי החשד קיבלת כספים רבים והעברת אותם למשרדי ממשלה שונים, וזאת על מנת לקדם עניינים אישיים'. אני? זה אני? אני אתן שוחד?" 

אולי הם חשדו שנתת שוחד למנכ"ל יצחקי?

"באמת שאין לי מושג למה הם חשדו. אני לא נתתי מעולם שוחד לאיש". 

מהיכן אתה מכיר את יצחקי?

"מירושלים. אנחנו מכירים שנים אחורה, הוא היה בא למשחקים של בית"ר. זאת ההיכרות. גם הוכח שהדלת של יצחקי היתה פתוחה בפני כל אדם". 

מה קרה בחקירה?

"ישבתי שם חמש־שש שעות. אמרתי להם רק את האמת, ושלא עשיתי שום עבירה, לא עשיתי כלום! ובסוף נגמרת החקירה, ואני נלקח לצילומים. תסתובב ימינה, תסתובב שמאלה, אחורה, קדימה, כמו אחרון העבריינים. לוקחים לי טביעות אצבע. שים את האצבע הזאת פה, שים את זאת שם... ואז החוקר שואל את הקצין, 'לקחַת לו גם דנ"א?', והקצין עונה, 'לא, לא'.

עם אשתו, אתי, והנכדים. "היא היתה לביאה"

"אתה מבין? אני, דני נוימן, שמעולם לא עבר אפילו עבירה בכביש, בן למשפחה מכובדת, נינו של דוד שוב, מייסד ראש פינה, יסוד המעלה ומקומות נוספים, אבא שלי, פרופ' צבי נוימן, היה מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית בהדסה והציל מאות לוחמים ואנשים אחרים, אח שלי, פרופ' רמי נוימן, ניהל את אותה מחלקה של אבא שלי בהדסה - ואני פתאום מוצא את עצמי כמו אחרון העבריינים, על משהו שלא עשיתי. חשבתי באותו רגע שאני מת. רציתי לקבור את עצמי במקום".

•  •  •

כמה ימים אחרי החקירה, הוא דווקא חש הקלה מסוימת. "הרגשתי שעברתי את זה. אמרתי את האמת שלי, וזה נגמר. ככל שעברו החודשים ולא הומלץ כלום ולא הוגש נגדי כלום, חשבתי שזה מאחוריי, ושבטח אקבל הודעה על סגירת התיק".

זה לא קרה. באוגוסט 2016 התבשר נוימן שהמשטרה ממליצה להעמידו לדין על ניסיון לקבלת דבר במרמה. החשדות למתן שוחד ותיווך לשוחד נעלמו כלא היו.

"ההודעה לא הגיעה מהמשטרה, אלא ממערכת חדשות 2. אתה מבין? לא רק שהם לא סגרו את התיק, אני עודכנתי על זה מהערוץ שפרסם עלי את הכתבות.

"הייתי בשוק טוטאלי, והתאכזבתי קשות מהמשטרה. בעקבות כתבה בטלוויזיה, שאין מאחוריה שום בסיס עובדתי, המשטרה פותחת בחקירה על כלום ושום דבר, רק בגלל התרברבות מיותרת שלי שאין לה שום אחיזה במציאות - ואז ממליצה להעמיד אותי לדין? איזו עבירה פלילית היתה כאן? ואיך המשטרה אפילו לא טורחת להודיע קודם כל לי על ההמלצות שלה?

"שוב קיבלתי מכה גדולה. תקשיב, חיים של בן אדם חף מפשע יכולים להיהרס ברגע! בדיוק קראתי עכשיו על פרשת עמוס ברנס. זה לא צחוק, זה מתחיל כאילו מכלום, אבל אתה לא יודע לאן זה יגיע. 

"התייצבתי במשרד של עו"ד קובי קמר, שאותו אני מכיר ומוקיר עשרות שנים, ואמרתי לו: 'קובי, קח את התיק הזה, אין לי כוח כבר'. וקובי, ועו"ד מירב זמיר, שעובדת איתו, אמרו לי: 'אנחנו נטפל בך. תירגע'. מהרגע הראשון הם נסכו בי ביטחון ואמונה שאין כאן שום עבירה פלילית, ושהם יילחמו על הצדק".

קמר: "הבנתי מייד שהכל כאן הבל הבלים. הכתבות התיימרו להציף 'עניין לציבור', תופעת המאכערים. זה ערוץ מסחרי שמחפש כסף. השם 'דני נוימן' הוא בגדר מותג, ועל כן גם מוּכר. מטרתם היתה בצע כסף, להרוויח תוך שימוש במותג הזה. הם לא ממש בדקו. הם טוו תוכנית שנועדה להכשיל את דני, מתוך תקווה שהוא ישחד איש ציבור.

"לשם כך הם לא בחלו בעבירות פליליות חמורות. מיכל פעילן התחזתה, הודפס כרטיס ביקור מזויף, הונו ורימו את דני כשהבטיחו לו שכר טרחה שלא התכוונו לשלם. 

"כשהתוכנית הראשונה שלהם נכשלה, אחרי שמיכל פעילן הבינה שהיא תצטרך להזדהות בכניסה למשרד התחבורה, הם פנו לתוכנית חלופית. 'יעקב', שהפעם לא חשפו את זהותו, גנב פרטים של אחרים וניכס אותם לעצמו. הוא הונה את דני כשטען שזה שלו, רימה אותו כשהבטיח לו שכר טרחה שלא התכוון לשלם, גרם לדני לעבוד ולכלות שעות רבות, והונה גם את מנכ"ל משרד התחבורה ואת המהנדס שזומן לפגישה איתו.

"הגם שהערוץ הבין שאין בדבר כלום, הוא סינן חומרים מתוך כלל החומרים שהיו בידו, ותפר סיפור. שתי הכתבות הן למעשה 'סרט' בכיכובו של דני, ובאמצעות הסרט הזה הרוויחו כסף. רק שלדני לא שילמו את התגמולים המתחייבים על השתתפותו בסרט". 

נוימן היה שבור. "למזלי הגדול היה לי את אתי, שהיא באמת החברה והאישה הכי קרובה ותומכת שאפשר. בלעדיה לא הייתי עובר את שלוש השנים האחרונות. ויש לי כמובן את הילדים שלי והנכדים והחברים, שלא נטשו אותי והיו עבורי קרן אור.

"יש לי שלושה חברים ירושלמים קרובים, שהולכים איתי כבר עשרות שנים, והם לא משו ממני לרגע. גם שחקני עבר מבית"ר ואחרים התקשרו לעודד אותי.

"הבריאות שלי הידרדרה. הלכתי לבדיקות וגילו אצלי לחץ דם גבוה וסוכרת. לפני הסיפור הזה הייתי אדם בריא לגמרי".

נוימן לוגם מכוס האספרסו שלו, אבל לא מצליח להירגע. "התיק שלי שכב בפרקליטות כמעט שלוש שנים. זה היה עינוי דין קשה. אתה יודע שלא עשית כלום, ולא מזכים אותך. וזה יושב עליך כל הזמן. בלילות, בארוחות שישי עם הילדים, בבקרים.

"כל כמה ימים הייתי מתקשר לקובי ומשגע אותו, מה עם התיק, מתי כבר יודיעו שהוא נסגר. בער בי לצאת נקי מהסיפור הזה ולהחזיר לעצמי את השם הטוב שלי ואת החיים שלי". 

במה עבדת בכל הזמן הזה?

"עד לפני שנה היה לי מאוד קשה. המשכתי לעבוד כעורך דין, אני מייצג בעיקר שחקני נוער בכדורגל ועושה להם חוזים. לפני שנה נבחרתי לנהל את מחלקת הספורט במועצה המקומית מבשרת ציון. כמובן שעברתי ועדת איתור, מכרז, הכל נעשה כחוק. זה הכניס לי הרבה תוכן ועניין לחיים".

עו"ד קובי קמר

אשתו, אתי (60), היא עורכת דין בחברה הממשלתית "ערים". כבר 30 שנה שהם ביחד, פלוס שלושה ילדים וחמישה נכדים.

"בתקופה הקשה של דני, לקחתי על עצמי להיות האישה החזקה בבית", היא מספרת. "אנחנו חברים טובים, וזה מאוד עזר לנו. יש לנו כלל חשוב: אנחנו מדברים על הכל, בלי ברוגז ובלי כלום. והייתי מאוד סבלנית אליו.

"אנחנו זוג מאוד חברותי, אוהבים לארח חברים, לצאת, לבלות. לא היה לנו מצב רוח לכל הדברים האלה". 

דני: "אתי לביאה, אין כמוה. היא צלחה איתי ביחד את כל התקופה הזאת. ברור שהתכנסנו יותר לתוך הבית, אבל זה לא פגע בזוגיות שלנו". 

לפני כחודש וחצי, בתחילת מאי, ירד הסלע מהחזה של נוימן. במכתב שהגיע לעו"ד קמר מרס"ב אליס כהן מתחנת מוריה נאמר: "בהמשך להחלטת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, (התיק נגד) החשוד דני נוימן נסגר בעילה: נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין".

עו"ד קמר: "היה צריך לסגור את התיק מחוסר אשמה. שנתיים תמימות מרחו אותנו ודני חווה עינוי דין נורא. העילה של סגירת התיק מגוחכת. חיפשו עילה מיוחדת שאף חשוד לא קיבל בעבר". 

אחרי צרחות האושר, הוא יצא לחגוג עם אתי במסעדה. "הרמנו כוסית לחיים. תמיד ידעתי שאצא מזה נקי, ושבסוף התיק ייסגר. אז למה זה לקח כל כך הרבה שנים? למה לתת לבן אדם לעבור את הסבל הזה?"

דיברת עם אנשי חדשות 2 (היום חדשות 12), שעשו עליך את התחקיר? אמרת להם משהו אחרי סגירת התיק? הרי אתה בעצמך עבדת בתקשורת.

"אני הייתי בתקשורת הספורט, זו תקשורת אחרת לגמרי. הם אנשים רעים, אין לי שום מגע איתם. ממש לא. הם ניסו להרוס לי את החיים, הם שיקרו, רימו וניסו לשדל אותי לדבר עבירה. אבל ברוך השם, לא הצליחו".

עו"ד קמר: "אחרי שלא השארתי להם ברירה, הם נאלצו לפרסם שהתיק נסגר, אבל חזרו והטמיעו בתודעה הציבורית את מה שהם פרסמו. הם עדיין מסרבים להתנצל ומסרבים לפצות את דני. תביעה תוגש. נתבע פיצוי על כל הנזקים שגרמו במעשיהם המרושעים, תוך שהם מסננים חומרים ומטעים את הציבור. תהיה שם תביעה מעניינת ומיוחדת, כי נדרוש תשלום עבור שימוש בשמו של דני כ'כוכב' של סרט שהניב רווחים".

על חקירת המשטרה אומר קמר: "כותרות החשדות נגד דני היו ריקות מכל תוכן. לא היה להן על מה לסמוך. החומרים שנמסרו למשטרה לא מייצרים אפילו חשד סביר לעבירה כלשהי. המשטרה תרמה את תרומתה בהשפלה הציבורית שלו וב'סחבקיות' עם הערוץ, והכל בבחינת יד רוחצת יד.

"אם יש חשד לשוחד, הרי יחסי ה'תן לי ואתן לך' בין המשטרה לחדשות 12 הם אלה שמקימים חשד סביר דווקא נגדם. העובדה שאחר כך הדליפה המשטרה את המלצותיה דווקא בערוץ זה, מחזקת את הנטען בדבר יחסי גומלין בין השניים.

"היו למשטרה ראיות חד־משמעיות על עבירות חמורות שבוצעו על ידי אנשי הערוץ, וראה זה פלא - לא מצאו מקום לחקור אותם על העבירות האלה. עברנו תלאות רבות כדי להכריח את המשטרה לחקור את אנשי הערוץ.

"לאחר שלא היתה להם ברירה, עשו צחוק מהעבודה. החקירה שלהם התנהלה באותה תחנה שחקרה את דני, וברור שזו תחנה שחיבקה אותם. לא חקרו אותם באזהרה ולא הטיחו בהם שום חשד. בסוף קיבלנו מכתב מהתחנה, ש'אין היתכנות להעמיד עיתונאים לדין'.

עו"ד מירב זמיר

פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, ופניתי גם למבקר המדינה, שיחקור כיצד ולמה מתנהלים קודקודי משרד המשפטים והמשטרה. הצפתי בפניו את החשש שמיטיבים איתם בגלל הקשרים הטובים שלהם עם עיתונאים. לא קיבלתי שום תשובה".

•  •  •

דני נוימן נולד וגדל בשכונת רחביה בירושלים, בן הזקונים של לבנונה וצבי נוימן, אח של טלי (74) ורמי (70). 

"גרנו מול הבית של רובי ונחמה ריבלין. המשפחות היו חברות מאוד טובות. מגיל 3, אבא שלי ורובי לקחו אותי למשחקים של בית"ר ירושלים. אבא היה נשיא בית"ר ירושלים, ורובי היה היו"ר בשנות ה־70. 

"מגיל צעיר אהבתי כדורגל, הייתי משחק עם כדור ברחובות. לא היו אז קבוצות ילדים. בגיל 14 וחצי התחלתי להתאמן בנוער של בית"ר, ובגיל 15 ושמונה חודשים, שנת 1971, ערכתי את הופעת הבכורה שלי בקבוצה הבוגרת - 25 דקות נגד שמשון ת"א בימק"א. המשחק הסתיים בתוצאה 0:0. שבוע אחר כך שיחקתי נגד הפועל חדרה 30 דקות, ובישלתי שער. ניצחנו 2:0, והעונה הסתיימה. 

"כולם הבינו שבנוער שלנו יש שחקן ענק: אורי מלמיליאן. בשנת 1973, הוא עלה אלינו לקבוצה הבוגרת. תמיד אמרתי שאורי מספר 1, ואני מספר 2. ביחד עם ויקטור לוי, היינו שלישית קישור מדהימה (כונו "שלישיית שוקולד מנטה מסטיק"; ע"נ). היינו חברים טובים גם במגרש וגם מחוצה לו. ניסו לייצר בינינו מתיחות, אבל אף פעם לא הצליחו".

אתם בקשר?

"אנחנו מדברים בטלפון מדי פעם, ולפעמים מתראים. אני גם חבר קרוב של ויקטור לוי, של יוסי מזרחי, שהיה השוער המצוין שלנו, של יוסי אברהמי, הקיצוני הנהדר שלנו, ושל ניסים בכר ומושיק שוויצר". 

מלמיליאן ונוימן הובילו את בית"ר ירושלים לכמה מהישגיה הגדולים. ב־1976 זכתה הקבוצה לראשונה בגביע המדינה, לאחר ניצחון 2:1 על מכבי ת"א משערים של השניים. 

ב־1979 שוב זכתה הקבוצה בגביע, לאחר ניצחון 2:1 על מכבי ת"א. נוימן הבקיע את השער הראשון לבית"ר, יוסי אברהמי את השני. 

"היתה לנו באמת קבוצה מעולה", מתרפק נוימן. "רובי ריבלין היה היו"ר. אבא שלי, שהיה אוהד מושבע של בית"ר ובא לכל משחק שלי, זכה לראות את הגביע הראשון, אבל נפטר ב־1977. כשזכינו בגביע השני, הייתי הקפטן, ויצחק נבון, אז נשיא המדינה, העניק לי את הגביע. הוא לחש לי באוזן: 'תמסור ד"ש לאמא'. הוא היה מיודד עם משפחתי. זה ריגש אותי מאוד".

בין השנים 1975 ו־1981 שיחק נוימן גם בנבחרת ישראל. בתום עונת 1980-1979 ירדה בית"ר ירושלים לליגה השנייה דאז, הליגה הארצית, ונוימן עבר לשחק במכבי ת"א. אחרי עונה אחת שבה בית"ר לליגה הלאומית ונוימן חזר הביתה, לקבוצת נעוריו.

בעונת 1986-1985, בגיל 31, הוא פרש ממשחק ועבר לאמן. אימן בבית"ר ת"א, במכבי קריית גת, במכבי רמלה ובאחרות, אבל לא נחל את ההצלחה והתהילה שלהן זכה כשחקן. אחר כך כיהן כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער בבית"ר, עד שנת 2007.

בשנת 2002 הוא החל ללמוד משפטים בקריה האקדמית אונו ("אתי דחפה אותי לזה"), ובתום לימודיו הוסמך כעורך דין עם התמחות במשפט אזרחי. ב־2003 החל לשמש פרשן הכדורגל של הערוץ הראשון, אחרי שעבד בעבר ב"שירים ושערים" ברשת ב'.

היתה עליך ביקורת כפרשן כדורגל. טענו שקיבלת את התפקיד בגלל קשרים פוליטיים והקרבה לרובי ריבלין, וגם שקשה לשמוע אותך ואתה מרבה לתת משפטים בנאליים. 

"אז אמרו. הביקורת לא פגעה בי. במונדיאל 2010 בדרום אפריקה כתב עלי מישהו בעיתון 'הארץ' משהו קנטרני ומרגיז, אבל לא מעבר לזה.

"אני מבין בכדורגל. זה שכותב עלי לא נתן בחיים שלו פס במגרש כדורגל. זה מראה לך מיהם האנשים האלה.

"אני רואה את הפרשנים היום. אין להם משפטים בנאליים? זה כדורגל. כל הפרשנים אותו דבר".

אתה עדיין מפרשן כדורגל?

"כן, אני עובד כפרשן בכמה תחנות רדיו - רדיו חיפה, רדיו של ערוץ 20, ומקומות נוספים". 

החיוכים ושמחת החיים חזרו עכשיו אל הבית המטופח של הנוימנים, עם הגינה הפורחת במבשרת ציון. זו שעת צהריים של יום שישי, ובתוך הבית מתרוצצים חלק מהנכדים של נוימן. הוא עצמו נרגע בחוץ ונושם אוויר פסגות. אתי כבר חזרה מעוד ריצה של עשרה קילומטרים, ומספרת שהיא נמצאת בכושר גופני טוב. "אני רצה המון, גם בתחרויות. זה כיף גדול". 

נוימן אומר שהוא הולך בכל יום כמעט כמה קילומטרים, "אבל רק כמעט" (צוחק). "תן לי עוד רגע להסדיר את הנשימה, ואולי באמת אחרי שהכל יירד ממני, אתחיל גם ללכת, ואחר כך לרוץ. הכל פתוח". 

erannavon9@gmail.com

חדשות 12: "התיעוד דיבר בעד עצמו"

מחברת החדשות של ערוץ 12 נמסר: "דני נוימן תועד בתחקיר מנצל את קשריו במשרד התחבורה כדי לסדר תמורת אלפי דולרים פגישה מיידית עם מנכ"ל משרד התחבורה ליזם שמציע מיזם מופרך של צ'קלקה לכל רכב. הוא אמר 'אני יכול להעביר פה גם דברים לא הגיוניים', ודרש מתחקירן חדשות 2 5,000 דולר עבור עבודתו. הדברים מדברים בעד עצמם ובעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה".

ממשטרת ישראל נמסר: "אנו דוחים את הטענות של דני נוימן, שחלקן מופרכות ממש על הסף. כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד להונאה ו/או שוחד נחקרת ביסודיות ובמקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת, ללא קשר לזהותם או למשלח ידם של המעורבים. גם במקרה זה, עם קבלת פנייה ממשרד המשפטים נפתחה חקירה, נגבו עדויות ונאספו ממצאים. בסיום הועבר התיק לעיון והחלטה של הפרקליטות.

"בניגוד לנטען, החקירה נוהלה ביסודיות, ללא משוא פנים ובכפוף לאישורים הנדרשים, במטרה אחת ויחידה - להגיע לחקר האמת. משטרת ישראל תמשיך לחקור ולחשוף תהליכים ומעשים פסולים המתבצעים בניגוד לחוק, וכן לחתור ולהגיע לכל מקום שבו יש חשד לשוחד והונאה".

מהפרקליטות נמסר: "אנו דוחים את הטענות מכל וכל. עילת הסגירה מופיעה בחוק סדר הדין הפלילי, ואלפי תיקים נסגרים כל שנה בעילה זו. עילת הסגירה נקראה בעבר 'חוסר עניין לציבור', ושונתה על ידי המחוקק ל'נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין', מאחר שיצרה רושם מוטעה בציבור. העיקר בעילה זו הוא שהתובע התרשם שקיימות ראיות בתיק שלפיהן החשוד עבר עבירה, אך יש נסיבות שבגינן אין מקום להעמיד לדין".

יורם כהן מסר: "אין לי עניין להגיב. מדובר במשהו פנימי שהיה אז ברשות השידור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו