בשיתוף ברק רום
סכסוכי שכנים עלולים להיווצר עקב גורמים שונים אשר פוגעים באיכות החיים של דיירי הבית, כגון: גרימת רעש ולכלוך, השתלטות על רכוש משותף ועוד. כאשר מתפתח ריב בין שכנים ונאמרים דברים פוגעניים בין הצדדים, איו הדבר מהווה לשון הרע כל עוד הם נאמרו בארבע עיניים.
ואולם, אם השכן הפיץ את הדברים ברבים, כמו במסגרת קבוצת וואטס אפ של הדיירים, פרסום פוסט משמיץ בפייסבוק או תליית מודעה פוגענית בלוח המודעות של הבניין, ייתכן שתקום עילה להגשת תביעה בגין הוצאת דיבה.
חוק איסור לשון הרע מאזן בין זכות האדם לשמו הטוב לבין הזכות לחופש הביטוי. במקרים רבים זכויות אלה מתקיימות זו לצד זו, אך לעתים קיים ניגוד ביניהן. סעיף 1 לחוק קובע כי כדי שתתקיים עוולת לשון הרע, אין דרישה לגרימת פגיעה בפועל בשם הטוב כתוצאה מפרסום, אלא די בכך שהפרסום עלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם שאליו מיוחסים הדברים, כך שהחבות בנזיקין תקום גם אם המעשה לא גרם להשפלה או לביזוי.
כדי לבחון האם הפרסום נכלל בהגדרת החוק, נבדק כל מקרה לגופו. בית המשפט מתחשב באופן שבו הוא נתפס בעיני האדם הסביר באופן אובייקטיבי, ומברר כיצד אדם רגיל היה מבין את הדברים, ואף משמעותם נבחנת גם אל מול הנסיבות החיצוניות הסובבות את הפרסום, לרבות היקף החשיפה, גרימת נזק כלכלי וחברתי ועוד.
למענה משפטי בפורום סכסוכי שכנים לחץ/י כאן
הצבת מצלמות בשטח בית משותף
בעלי דירות רבים מתקינים מצלמות אבטחה בתוך ומחוץ לדירתם, כדי להגן על רכושם ועל דיירי הבית. ואולם, התקנת מצלמות אבטחה בשטח הבניין הפונות לעבר רכוש משותף, כמו לובי הבניין, חצר פנימית, גג הבית ועוד, עלולה להיחשב כפעולה של שימוש לא סביר ואסור ברכוש המשותף, בשל הפגיעה בפרטיותם של שאר הדיירים באופן המאפשר להתחקות אחר תנועותיהם בכל רגע נתון.
חוק הגנת הפרטיות אוסר על חדירה לפרטיות של אדם אחר ללא ידיעתו והסכמתו. הזכות לפרטיות הוכרה הן כזכות חוקתית והן בסעיף 2 בחוק הגנת הפרטיות, ונקבע, בין היתר, כי צילום אדם ברשות היחיד, ללא ידיעתו והסכמתו, ופרסום תמונתו ברבים באופן העלול להשפילו מהווים פגיעה בפרטיות. העונש המרבי על פגיעה בפרטיות שנעשתה במזיד הוא עד חמש שנות מאסר, לצד תשלום פיצויים לנפגע בגין עוולה אזרחית.
עם זאת, לא כל מקרה של הצבת מצלמות בשטח רכוש משותף ופרסום תמונות של השכנים מצדיק הגשת תביעה אזרחית לתשלום פיצויים בגין פגיעה בפרטיות, או פנייה להליך פלילי והגשת כתב אישום. החוק מונה שורה של הגנות החלות על מקרים של פגיעה בפרטיות, כגון פרסום מותר לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע ופרסום בתום לב, במצבים שבהם המפרסם לא ידע ולא היה יכול לדעת על פגיעה אפשריות בפרטיות של אחר.
חוק הגנת הפרטיות מעניק הגנה לאדם שביצע את מעשיו מחמת נסיבות אשר היו מוטלת עליו מתוקף חובתו המוסרית, החברתית או המקצועית, או תוך כדי עיסוקו. כך למשל, כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה בדרך של צילום והאדם שנפגע נמצא בו באקראי, המפרסם יהיה מוגן מפני תביעה. כמו כן, המפרסם עשוי להיות מוגן, לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, העוסק בהגנת תום לב, הבעת דעה על התנהגות, פרסום בישיבה פומבית של דיון שיפוטי ועוד.
אדם שנפגע כתוצאה מפרסום לשון הרע או פגיעה בפרטיות, יכול להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום, ולברר האם ישנה עילה להגשת תביעה. עורך הדין יבחן את המקרה ויערך האם ישנה הצדקה לפנייה להליך משפטי ודרישת תשלום פיצויים. הכתבה מאת עו”ד עודד פרץ באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו