לכידה במהירות השיא: כך הצליחו הכוחות לשים את ידיהם על רוצח אורי אנסבכר ז"ל
האלימות כלפי אורי ז"ל בצירוף הממצאים בזירה, גרמו למוטיבציית שיא בקרב כל מי שהיה מעורב במרדף אחר רוצחה • הגילוי בשטח והיכולות הטכנולוגיות-מבצעיות של השב"כ והמשטרה אפשרו להגיע לרוצח • כעת נותר לקבוע את המניע לרצח המתועב • פרשנות
,עודכן
הרצח של אורי אנסבכר ז"להוא מאותם המקרים שבהם הראש מתקשה לקלוט את האכזריות, הרוע והבנאליות שבהם מסוגל מישהו לפגוע באחר.
נדמה שזאת בדיוק הסיבה שלכידתו המהירה שלהרוצחהפכה לעניין קריטי עבור השב"כ, שמייד לאחר מציאת גופתה של אורי קיבל לידיו את החקירה (בסיוע משטרת ישראל וצה"ל). האלימות שהופגנה כלפי הצעירה שכל חטאה היה שיצאה לטייל ביער, בצירוף הממצאים בזירה, גרמו למוטיבציית שיא בקרב כל מי שהיה מעורב במרדף אחר הרוצח.
קים צילום
זה אכן לקח זמן קצר במיוחד - תוצאה של ממצאים פורנזיים בשטח ושל יכולות טכנולוגיות־מבצעיות של השב"כ, שאפשרו להגיע אל הרוצח כבר ביום שישי בערב. הוא אותר במבנה נטוש ברמאללה, שאליו נמלט לאחר שבמשך כמה שעות הסתתר במסגד הסמוך למקום שבו עבד.
חקירתו של הרוצח, ערפאת ארפאעיה, התעכבה משום שהוא נזקק לטיפול רפואי לאחר שנפגע במהלך מעצרו. מפרטים ראשונים נראה כי האירוע כולו התגלגל באקראי: הרוצח יצא אמנם מביתו בחברון עם סכין (דבר לא חריג כשלעצמו), אולם משנתקל באורי החליט לפגוע בה. נכון לאמש לא יכלו בשב"כ לקבוע אם מרגע שפגש בה התכוון לרצוח אותה או שנגרר למעשה, ואם פעל ממניע פלילי של תקיפה שהסתבכה או מתוך כוונה לאומנית - לרצוח את אורי משום היותה יהודייה. ניסיון העבר מלמד שלעיתים קרובות מדובר בשילוב של גורמים: אירוע פלילי שאליו מתחבר מניע לאומני.
אורי אנסבכר ז"ל // באדיבות המשפחה
הרוצח מבוגר יחסית (29), ויש לו עבר ביטחוני: ב־2009 הוא נעצר באזור מערת המכפלה לאחר שנראה חשוד. בחיפוש שנערך בתיקו נמצאה סכין, והוא נשפט לכמה חודשי מאסר. מאז שוחרר לא ידוע על מעורבות שלו בטרור או בפלילים. כעת ינסו בשב"כ לברר אם הוא השתייך לארגון טרור כלשהו, אם כי מהפרטים שנאספו עד כה נראה כי פעל לבדו.
אנסבכר היא הנרצחת הראשונה בפיגועים בשנת 2019. בחודשים האחרונים הוגברה הפעילות הביטחונית ביו"ש ובעוטף ירושלים בעקבות עלייה בהיקף הפיגועים, אולם הרגיעה שהושגה בעקבות זאת הביאה גם לדילול כוחות. עם זאת, ספק אם פעילות נרחבת יותר היתה יכולה למנוע את המפגש הקטלני בין הצעירה לבין הרוצח.
שתי הערות בשולי הדברים:
1. במסגרת בקשתה הלגיטימית לקבל צו איסור פרסום על חקירת הרצח, ביקשה המשטרה גם חיסיון ממושך ולא סביר על שמה של הנרצחת. זה חלק מתופעת האצבע הקלה מדי על הדק הצווים, שגם בתי המשפט (שנוטים לאשר אותם) שותפים לה - לעיתים קרובות ללא סיבה ממשית.
2. בעקבות הרצח, וגם בעקבות העמימות ששררה בשל הטלת האיסור על פרסום פרטי המקרה, נפוצו ברשתות החברתיות שלל תיאורים מזוויעים על שנעשה לצעירה. הרצח עצמו היה קשה מספיק גם מבלי להוסיף לו שלל פרטים מומצאים שנראים כאילו נלקחו מסרטי סנאף. קצת איפוק, בוודאי בנסיבות כאלה, לא היה מזיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו